אוקיי אני יספר לכם קצת על עצמי שתבינו תמצב שלי ואולי לומר לי מה לעשות כדי להמשיך הלאה
אז כך אני בטירונות של משטרה צבאית בבה"ד 13 עוד שבוע וחצי מסיים וראיתי קב"ן השבוע ורציתי לשתף אותכם במקה שעברתי כדי שתוכלו לתת לי עצות מה לעשות האלה כדי להשיג תמטרה שלי
שזה יומיות וקל"ב וגם לא יהיה ממש אכפת לי לצאת מהצבא על נפשי אבל אני מעדיף תהקלות מכל מיני סיבות..

אז לעניין שנכנסתי לקב"ן יישר הוא אמר לי שזאת שיחת הכרות והוא לא יוכל לעשות כלום מהפגישה הזאת אז התבאסתי לרגע אבל בכל זאת המשכתי עם מה שתכננתי
סיפרתי לו כל מיני דברים שיש לי דימוי עצמי נמוך אני מפחד ליצור קשרים וכל שאר סלט ירקות ומתי שהוא שאל אותי על נושאים "רגישים" יצאתי בפרץ של בכי אני מאמין שזה עזר לאמינות
הייתי שם אצלו כנראה קרוב לשעה קיצר בסוף הוא אומר לי
שאין לי מחלת נפש אבל יש לי דיכאון קצת והוא רוצה לקבוע לי עוד פגישה לעוד שבועיים כך כדי לראות תמצב שלי… אמרתי לו שזה יותר מדי זמן וקשה לי עם זה ואני לא בטוח ישרוד עד אז משהו כזה ואז הוא אמר לי שהוא ינסה כמה שיותר להקדים לי תפגישה אבל הוא לא מבטיח ודרך אגב שהוא שאל אותי לגבי הנטיות האובדנית אמרתי לו לא בכוונה כדי שבפגישה הבאה אני יוכל להשתמש בזה כהחמרה לבוא אליו בקטע ששמע התחלתי לחושב על המוות ולהקצין בדרך קלה יותר את המצב שלי

אז מה אתם אומרים אנשים יש לי לאן להמשיך מפה או שהוא עלה עליי עצם זה שהוא רוצה פגישה עוד שבועיים (בגלל שאין מקום זה התירוץ)
עוד שבוע וחצי אני מסיים טירונות ואני לא יודע מה יהיה הלאה ולכן תגידו מה אתם חושבים