אז ככה:
קודם כל, אני מטופלת במרפאת נוער אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית ואני לוקחת תרופות אנטי-דיכאון.
הייתי בצו ראשון ואמרתי להם את הכל. הם נתנו לי טופס שהפסיכולוגית שלי צריכה למלא (חוות דעת) והיא רשמה שאני ממש לא מתאימה ושלחה להם.
אם זה משנה, בצו הראשון כן עשיתי בדיקות רפואיות (הגזמתי בנוגע לבעית הראיה שלי ובבדיקת הראיה שיקרתי) ועשיתי את המבחנים הפסיכוטכניים שסיימתי תוך 5 דקות ולחצתי על תשובות לא נכונות.
אחרי הצו הראשון שלחו לי מכתב- "דוחים את ההחלטה בנוגע לגיוסך לצבא ובנוגע למעמדך כלפי שירות הבטחון"
והיום ראיתי בקיוסק המידע שמזמנים אותי לפסיכיאטר בחודש הבא.
אני יודעת שאין לי מה לשקר וגם הפסיכולוגית שלי אמרה כך, אבל קיים חשש שהם לא יבינו…. אז אני רוצה להגיד בבירור את הכל שיהיה ברור שאני ממש פוחדת מהצבא הזה ולא אסתדר שם ולא רוצה להיות שם.
קודם כל אני סובלת מדיכאונות וחרדות…. מגיל צעיר תמיד חששתי מאוד מהצבא..
כשמדברים איתי על הצבא אני נכנסת ללחץ…. אותו הדבר כשאני רואה חיילים במדים ואני מרגישה שאני ממש לא רוצה להיות כמוהם.. קשה לי עם מסגרות ועם אנשים….
ניסיתי להתאבד פעמיים- פעם ראשונה לפני שלוש שנים, והפעם השנייה ביום שקיבלתי את הצו הראשון.
מהי הדרך הכי טובה להגיד להם את זה? ואיך להעלות את העניין של "ניסיתי להתאבד" בעדינות? או האם בכלל צריך?
אשמח מאוד לעצות.
תודה רבה מראש.Lucinda39243.7337384259
.
