קיבלתי הרגע בהפתעה מכתב שמסביר לי מה קרה.
בכל מקרה, לפני שאני משתף את מי שלא זוכר את השתלשלות האירועים ומתעניין, יש לי 4 שאלות חשובות - בבקשה נסו לענות כמה שיותר מהר:
1) כתוב "שניתן לקבל את תעודת הפטור". ניתן או שזה חובה?! כלומר, האם חייבים את התעודה? טוב, גם אם תגידו שלא, אז אני בטח אסע לקחת ליתר ביטחון.
2) לא ביטלו את צמצום המילואים אחרי מלחמת לבנון השנייה?
3) סתם מסקרנות, מה זה הקטע במכתב של "אם אתה רוצה להתנדב חזרה, תתקשר ל-X"? זו סתם התנדבות או חזרה מלאה לשירות? אני לא אעשה את זה, אני רק רוצה לדעת!
4) מה הפרופיל שלי עכשיו?! (היה לי 45 עד השיחרור הזה - תכף אני אפרט). טוב, האמת זה לא הכי משנה כי בשביל מקומות עבודה אני אכתוב שצומצמתי, נכון? זה אפילו לא נשמע כמו משהו שיכול לפגוע בי, לא? מה אשמתי שצומצמתי...
אני מקווה שתוכלו לענות מהר. עכשיו הנה השתלשלות העיניינים כדי שתוכלו ללמוד ממנה:
הייתי קרבי בסדיר למרות שתמיד ניסיתי להוריד פרופיל על מצב רפואי ותמיד מרחו אותי (זה קל כשאתה בדר"כ בלי גישה לרופא). כשנהייתי קרבי במילואים וידעתי שעכשיו זה עשרות שנים, זה כבר היה יותר מדי.
ניסיתי שוב ללכת על הקטע הרפואי והפעם זה הצליח כי באזרחות אי אפשר לעצור אותי מללכת לרופא והרופא עצמו מוכן להקשיב. ליתר ביטחון, הלכתי לכמה רופאים (בכיסוי הביטוח). כאמור הם הסכימו להקשיב אבל מאוד לא אהבו את הבקשה למכתב למילואים, ולכן המכתבים היו לא מרשימים במיוחד. כתוצאה, הפרופיל החדש שלי היה יותר נמוך אבל עדיין בתחום הקרבי.
ואז נשברתי, מצאתי אתכם והלכתי לפסיכיאטר (פרטי אבל אקראי לחלוטין והוא הבין את מצבי) ואז ביקשתי ללכת לקב"ן שאכן הוריד לי פרופיל...אבל "רק" ל-45. אחרי זה הכריחו אותי לנסוע לצד השני של הארץ ולחכות שם שעות שלימות רק בשביל פחות מדקה של ועדת גומי.
מאותו רגע נוצר מצב מטורף. ליחידה הקרבית שלי אסור היה להחזיק אנשים עם פרופיל לא קרבי, אבל מכיוון שזה מילואים ויש תוהו ובוהו, הם פשוט העדיפו במשך כמה שנים טובות לא לקרוא לי. רק שכל פעם שהתחלפה קצינת הקישור, הייתי מקבל את המכתב האיום בדואר. אבל ברגע שהייתי מרים טלפון ומזכיר לה את הפרופיל שלי, היא הייתה מתנצלת ושולחת צו ביטול. כשהייתי שואל האם זה יהיה לנצח, היא אמרה ש"מתישהו" יעבירו אותי ליחידה לא קרבית או בכלל יצמצמו אותי (מה שבסוף אכן קרה).
אני העדפתי לא להציק יותר מדי כי פחדתי שבמקום לצמצם אותי, יעבירו אותי ליחידה לא קרבית ואני עוד אעשה שמירות בעזה או משהו. כלומר עדיף להיות ביחידה קרבית שלא יכולה לגעת בך מאשר ביחידה לא קרבית. רק בצה"ל.
וכך זה היה עד היום. מהמכתב עולה שכמה שנים הייתי בכלל ביחידה לא פעילה, שנותנת גיבוי בחירום, עד שצרכי כ"א גרמו להחלטה לפטור חלק מהחיילים שם. תמיד אמרו לי שאני עדיין ביחידה הקרבית. מוזר...זה אומר שהייתי יכול לקבל יום אחד זימון ליחידה שאני בה כבר "שנים". טוב, העיקר סיפור המילואים הסתיים עכשיו.
רק המחשבה שמתישהו עוד הייתי צריך ללכת שוב לפסיכיאטר ולקב"ן (ולועדת הגומי בסוף העולם) ולקוות שהפעם זה עד הסוף...