מבוי סתום...צריך עזרה

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Shindy
הודעות: 4
הצטרף: 27 פברואר 2017 13:33
יצירת קשר:

מבוי סתום...צריך עזרה

הודעהעל ידי Shindy » 27 פברואר 2017 13:54

שלום לכולם..


הסיפור שלי מתחיל במאי 2016, לפני כתשעה חודשים. הגעתי לאחד מבסיסי חיל האוויר (המסריחים) בדרום בתור טכנאי שקר כלשהו בדרג ב'. לא חשבתי על לפסול את המקצוע/לצאת מהצבא עוד בקורס מכיוון שמאוד נהנתי בקורס, אחלה אנשים, אחלה מפקד, ויציאות טובות, את הקורס לא עשיתי בבח"א 21.

הגעתי לתפקיד די בחיוך וקיוויתי שיהיה בסדר למרות ששנאתי בדם את המערך הטכני וידעתי שאני אסבול בו רבות.
ואחרי כחודש התחילו הצרות, תורנויות שרוצחות את הבן אדם פיזית ונפשית, כמו מטבחים וכו.
החלטתי לגשת לקפ"ס (קבן בחיל האוויר הפלצני) במטרה לפסול מקצוע ולעוף על טיל מהמערך הזוועתי הזה או אולי אפילו לצאת. לא פעם חשבתי לצאת מהצבא אבל מה שעצר אותי זה הפחד מהמכשולים שהדבר ישים לי בעתיד.

בקיצור, אחרי כמה פגישות עם קפ"ס (באחת הפגישות אמי נכחה ותמכה בי), קיבלתי הפניה לפסיכיאטר בירפ"א, ולאחר שבוע גם לועדה רפואית. המטרה שלי הייתה לא לצאת לגמרי מהצבא אלא רק מהמערך.

בועדה הרפואית קבעו לי ת"ש 4, פרופיל 64 , ושינה בנפרד. מכיוון שאני גר קרוב לבסיס המשכתי לסגור שבתות ועברתי לעשות יומיות (יומיות של להגיע ב7בבוקר לבסיס ולצאת ממנו לא לפני 17:30), והמשכתי בתפקיד שאני שונא כרגיל. הפנו אותי לועדה נוספת בקריה ופגשתי שם קצינה שהציעה לי תפקידים ממש טובים ואמרה לי שאני אעזוב את המקום הנוכחי בוודאות - שקר, כלום לא קרה ונשארתי במקומי עד עצם היום הזה.

לאחר התשובה מהקריה החלטתי לנסות לשנות גישה ולהתרגל לחרא שאני אוכל בבסיס כי נשארו לי פחות משנתיים. נהייתי קצת יותר חברתי ואני ממשיך לראות קפס אחת לשלושה שבועות. הקפס דיווח למפקד שלי שאני עדיין במצוקה אבל יש הקלה, מה שבאמת נכון. היא הציעה לי כדורים ותרופות, סירבתי.

בשבועות האחרונים אני שוב במשבר ונמאס לי מהמקום הזה.
אני צריך את עזרתכם, מה עושים הלאה?
נערך לאחרונה על ידי Shindy ב 05 אפריל 2017 17:50, נערך פעם 1 בסך הכל.
EBT
הודעות: 12
הצטרף: 14 ינואר 2017 19:31
יצירת קשר:

Re: מבוי סתום...צריך עזרה

הודעהעל ידי EBT » 27 פברואר 2017 20:31

Shindy כתב:שלום לכולם..
הסיפור שלי קצת ארוך אז מראש למי שאין כוח לקרוא שיצא מעכשיו.

הסיפור שלי מתחיל במאי 2016, לפני כתשעה חודשים. הגעתי לאחד מבסיסי חיל האוויר (המסריחים) בדרום בתור טכנאי שקר כלשהו בדרג ב'. לא חשבתי על לפסול את המקצוע/לצאת מהצבא עוד בקורס מכיוון שמאוד נהנתי בקורס, אחלה אנשים, אחלה מפקד, ויציאות טובות, את הקורס לא עשיתי בבח"א 21.

הגעתי לתפקיד די בחיוך וקיוויתי שיהיה בסדר למרות ששנאתי בדם את המערך הטכני וידעתי שאני אסבול בו רבות.
ואחרי כחודש התחילו הצרות, תורנויות שרוצחות את הבן אדם פיזית ונפשית, כמו מטבחים וכו.
החלטתי לגשת לקפ"ס (קבן בחיל האוויר הפלצני) במטרה לפסול מקצוע ולעוף על טיל מהמערך הזוועתי הזה או אולי אפילו לצאת. לא פעם חשבתי לצאת מהצבא אבל מה שעצר אותי זה הפחד מהמכשולים שהדבר ישים לי בעתיד.

בקיצור, אחרי כמה פגישות עם קפ"ס (באחת הפגישות אמי נכחה ותמכה בי), קיבלתי הפניה לפסיכיאטר בירפ"א, ולאחר שבוע גם לועדה רפואית. המטרה שלי הייתה לא לצאת לגמרי מהצבא אלא רק מהמערך.

בועדה הרפואית קבעו לי ת"ש 4, פרופיל 64 , ושינה בנפרד. מכיוון שאני גר קרוב לבסיס המשכתי לסגור שבתות ועברתי לעשות יומיות (יומיות של להגיע ב7בבוקר לבסיס ולצאת ממנו לא לפני 17:30), והמשכתי בתפקיד שאני שונא כרגיל. הפנו אותי לועדה נוספת בקריה ופגשתי שם קצינה שהציעה לי תפקידים ממש טובים ואמרה לי שאני אעזוב את המקום הנוכחי בוודאות - שקר, כלום לא קרה ונשארתי במקומי עד עצם היום הזה.

לאחר התשובה מהקריה החלטתי לנסות לשנות גישה ולהתרגל לחרא שאני אוכל בבסיס כי נשארו לי פחות משנתיים. נהייתי קצת יותר חברתי ואני ממשיך לראות קפס אחת לשלושה שבועות. הקפס דיווח למפקד שלי שאני עדיין במצוקה אבל יש הקלה, מה שבאמת נכון. היא הציעה לי כדורים ותרופות, סירבתי.

בשבועות האחרונים אני שוב במשבר ונמאס לי מהמקום הזה.
אני צריך את עזרתכם, מה עושים הלאה?

החלק המודגש הוא החלק הרלוונטי היחיד בכל מה שכתבת.

אם אתה מראה שיפור בתפקוד החברתי והמקצועי שלך, למה שיאמינו שאתה במצוקה אמיתית שדורשת מתן הקלות כאלה או אחרות?

הקפ"ס מקבל חוות דעת מהמפקד\ת שלך, כל עוד אתה מתפקד אין לך בכלל מה לבוא לפגישה כי לא יצא לך מזה כלום. תתחיל להחצין את המצוקה שלך, תקרא על חוסר תפקוד פה בפורום ותבין מה נדרש ממך, וקריאה חוזרת של טרגט 21 גם כן לא תזיק.

לצאת מהטכני זאת משימה לא פשוטה אבל אפשרית בהחלט. החלק שלי היה הכי קשה לי אישית הוא ההחלטה שמהיום אתה מתמסר ב100% לדמות שלך ואתה לא יורד ממנה לשנייה, מהשנייה שאתה דורך בבסיס עד השנייה שאתה על האוטובוס חזרה. חייבים לקחת את זה ברצינות.
כל עוד אתה תחפף בכל התהליך הזה - אף אחד לא ישים עליך וימשיכו לקבוע לך פגישות עם קפ"ס אחת לחודש שבמקרה הטוב יגיד לך "תהיה חזק יהיה בסדר".

בהצלחה.
אורח

Re: מבוי סתום...צריך עזרה

הודעהעל ידי אורח » 27 פברואר 2017 22:31

קודם כל תודה רבה על התשובה.
אני מסכים איתך, ואני באמת הולך להתמסר לדמות הדכאונית ב100%. באיזשהו מקום, אני אפילו באמת בדיכאון בגלל כל החרא שאני אוכל במערך הזוועתי הזה.
מה לגבי הטיפול התרופתי? מה אני אגיד לקפ"סית במידה והיא תשאל אותי שוב?
עוד שאלה, אני למדתי בתיכון בבית ספר הטכני של חיל האוויר (טעות חיי, אבל מי שופט ילד בן 15?), אתה חושב שעצם העובדה הזאת יהיה לי קשה יותר לצאת מהמערך/מהצבא?
EBT
הודעות: 12
הצטרף: 14 ינואר 2017 19:31
יצירת קשר:

Re: מבוי סתום...צריך עזרה

הודעהעל ידי EBT » 27 פברואר 2017 22:42

אורח כתב:קודם כל תודה רבה על התשובה.
אני מסכים איתך, ואני באמת הולך להתמסר לדמות הדכאונית ב100%. באיזשהו מקום, אני אפילו באמת בדיכאון בגלל כל החרא שאני אוכל במערך הזוועתי הזה.
מה לגבי הטיפול התרופתי? מה אני אגיד לקפ"סית במידה והיא תשאל אותי שוב?
עוד שאלה, אני למדתי בתיכון בבית ספר הטכני של חיל האוויר (טעות חיי, אבל מי שופט ילד בן 15?), אתה חושב שעצם העובדה הזאת יהיה לי קשה יותר לצאת מהמערך/מהצבא?

להתמסר משמע להתמסר מכל בחינות. זה יהיה קשה ומתיש לחיות את הדמות הזאת שבוע על גבי שבוע, אז תחשוב עם עצמך האם המטרה של לצאת מהטכני שווה את זה בשבילך, כי זה תהליך לא פשוט, אבל בהחלט משתלם.

אל תסכים לטיפול תרופתי, תמציא סיבה כלשהי. תהיה יצירתי. המון אומרים דברים כגון "אני לא מאמין בזה", זה הכיוון פחות או יותר. אני אמרתי לקב"ן שלי כשעלה נושא הכדורים משהו בסגנון של "שום דבר כבר לא יעזור לי" והוא בעצמו הסיק מזה את מה שהיה צריך להסיק, אבל המטרות שלנו שונות.

אני לא חושב שהמעמד שלך שונה מכל חייל אחר בחיל האוויר.
אפשר לצאת מכל מקום. אל תמציא לעצמך תירוצים מההתחלה, יהיה בסדר. העיקר לא להתייאש ;)

בהצלחה, תעדכן
Shindy
הודעות: 4
הצטרף: 27 פברואר 2017 13:33
יצירת קשר:

Re: מבוי סתום...צריך עזרה

הודעהעל ידי Shindy » 28 פברואר 2017 06:45

EBT כתב:
אורח כתב:קודם כל תודה רבה על התשובה.
אני מסכים איתך, ואני באמת הולך להתמסר לדמות הדכאונית ב100%. באיזשהו מקום, אני אפילו באמת בדיכאון בגלל כל החרא שאני אוכל במערך הזוועתי הזה.
מה לגבי הטיפול התרופתי? מה אני אגיד לקפ"סית במידה והיא תשאל אותי שוב?
עוד שאלה, אני למדתי בתיכון בבית ספר הטכני של חיל האוויר (טעות חיי, אבל מי שופט ילד בן 15?), אתה חושב שעצם העובדה הזאת יהיה לי קשה יותר לצאת מהמערך/מהצבא?

להתמסר משמע להתמסר מכל בחינות. זה יהיה קשה ומתיש לחיות את הדמות הזאת שבוע על גבי שבוע, אז תחשוב עם עצמך האם המטרה של לצאת מהטכני שווה את זה בשבילך, כי זה תהליך לא פשוט, אבל בהחלט משתלם.

אל תסכים לטיפול תרופתי, תמציא סיבה כלשהי. תהיה יצירתי. המון אומרים דברים כגון "אני לא מאמין בזה", זה הכיוון פחות או יותר. אני אמרתי לקב"ן שלי כשעלה נושא הכדורים משהו בסגנון של "שום דבר כבר לא יעזור לי" והוא בעצמו הסיק מזה את מה שהיה צריך להסיק, אבל המטרות שלנו שונות.

אני לא חושב שהמעמד שלך שונה מכל חייל אחר בחיל האוויר.
אפשר לצאת מכל מקום. אל תמציא לעצמך תירוצים מההתחלה, יהיה בסדר. העיקר לא להתייאש ;)

בהצלחה, תעדכן



שוב תודה, באמת מעריך את התקווה שאתה נותן לי פה.
אתה חושב שיעלו אותי בכלל לעוד ועדה או שבכלל יעבירו אותי את כל התהליך הזה שוב?

אני אעדכן מה הולך, עוד שבוע וחצי בערך יש לי פגישה עם הקפ"סית, בנתיים אני אשנה את החיצוניות שלי.
EBT
הודעות: 12
הצטרף: 14 ינואר 2017 19:31
יצירת קשר:

Re: מבוי סתום...צריך עזרה

הודעהעל ידי EBT » 02 מרץ 2017 16:34

Shindy כתב:
EBT כתב:
אורח כתב:קודם כל תודה רבה על התשובה.
אני מסכים איתך, ואני באמת הולך להתמסר לדמות הדכאונית ב100%. באיזשהו מקום, אני אפילו באמת בדיכאון בגלל כל החרא שאני אוכל במערך הזוועתי הזה.
מה לגבי הטיפול התרופתי? מה אני אגיד לקפ"סית במידה והיא תשאל אותי שוב?
עוד שאלה, אני למדתי בתיכון בבית ספר הטכני של חיל האוויר (טעות חיי, אבל מי שופט ילד בן 15?), אתה חושב שעצם העובדה הזאת יהיה לי קשה יותר לצאת מהמערך/מהצבא?

להתמסר משמע להתמסר מכל בחינות. זה יהיה קשה ומתיש לחיות את הדמות הזאת שבוע על גבי שבוע, אז תחשוב עם עצמך האם המטרה של לצאת מהטכני שווה את זה בשבילך, כי זה תהליך לא פשוט, אבל בהחלט משתלם.

אל תסכים לטיפול תרופתי, תמציא סיבה כלשהי. תהיה יצירתי. המון אומרים דברים כגון "אני לא מאמין בזה", זה הכיוון פחות או יותר. אני אמרתי לקב"ן שלי כשעלה נושא הכדורים משהו בסגנון של "שום דבר כבר לא יעזור לי" והוא בעצמו הסיק מזה את מה שהיה צריך להסיק, אבל המטרות שלנו שונות.

אני לא חושב שהמעמד שלך שונה מכל חייל אחר בחיל האוויר.
אפשר לצאת מכל מקום. אל תמציא לעצמך תירוצים מההתחלה, יהיה בסדר. העיקר לא להתייאש ;)

בהצלחה, תעדכן



שוב תודה, באמת מעריך את התקווה שאתה נותן לי פה.
אתה חושב שיעלו אותי בכלל לעוד ועדה או שבכלל יעבירו אותי את כל התהליך הזה שוב?

אני אעדכן מה הולך, עוד שבוע וחצי בערך יש לי פגישה עם הקפ"סית, בנתיים אני אשנה את החיצוניות שלי.

יכול להיות. לפי דעתי רוב הסיכויים שאם יחליטו להוציא אותך משם אז תקבל על הדרך גם פרופיל 45 נפשי אבל זה לא מחייב ב100%.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים