פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › צריך עזרה דחוף
- This topic has 11 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 13 שנים, 3 חודשים by
Anonymous.
-
מאתתגובות
-
mishehu
חבראהלן,
התגייסתי לפני כחודש וחצי לשריון עם מוטיבציה ענקית לשרת בקרבי, אבל מסתבר שזה לא ממש מתאים לי… אני בדכאון, לא עובר יום שאני לא בוכה, פשוט רע לי, וכבר עברו לי מחשבות אובדניות כאלה ואחרות, אני מרגיש שאני תקוע ולא יכול לעשות כלום… כבר הייתי אצל קב"ן 3 פעמים אבל הוא החליט (וזה ידוע כמובן) שאין לי שום בעיה נפשית ושאני חייב להמשיך בחיל… הוא שאל אם אני רוצה להפגש איתו קבוע כל שבוע, אמרתי לו שכן. פשוט רע לי, פיזית ונפשית… אני אציין שאם אני נפלט מהמסלול אני נשאר בחיל ובבסיס בתור תומך לחימה, משהו שאני ממש ממש ממש לא רוצה… אם כבר להפלט, אז הייתי רוצה למודיעין, או משהו קרוב לבית, לעשות יומיות וכו', אבל עם פרופיל כמו שלי (82-97) זה לא הכי קל.
בבקשה עזרו לי, אני כבר לא יודע מה לעשות?!Anonymous
חברתענו לי בבקשה!!!
אני פשוט תקוע בדכאון ענק, בחיים לא היה לי כזה דבר, אני מעדיף להתאבד מאשר לחזור ביום ראשון, נשבע לכם!
תעזרו לי!Spor
חבר'להפלט' למודיעין לא תוכל.
החיל הזה דורש דרישות מסוימות, וברגע שאתה בעל עבר קב"ניסטי,
הערך שלך יורד בעיניהם.
אבל אולי אני טועה.אל תתייאש. תמשיך לבוא לקב"נ, ותמשיך להראות החמרה במצב.
נצל צלקות שיש לך בגוף. תגיד שאתה מכאיב לעצמך.
אתה בכיוון טוב. כרגע הקב"נ רק מנסה לראות האם באמת יש לך בעיה,
או שהוא יכול לנפנף אותך ואתה תמשיך לאכול את הלב.חברהייתי אצל הקב"ן שוב, אמרתי לו שאני לא מתאים לקרבי ושאני לא יכול להמשיך שם, ושאני רוצה לצאת מהבסיס, אמרתי לו שאני בוכה מלא… זו היתה הפגישה הכי קצרה שלי איתו… הוא אמר לי "טוב, טוב, בסדר, בסדר", אבל אני לא יודע מה יצא מהפגישה הזו… אני לא רוצה להמשיך שם, אני פשוט כל היום בוכה ובדכאון, אין לי חשק לאכול, אין לי חשק לכלום…
חברעוד שאלה,
בפגישה הראשונה אצל הקב"ן (זו היתה קב"נית אחרת), אמרתי שאני לא רוצה להמשיך בקרבי, ובכיתי מלא, היא שאלה אותי אם אני מוכן להיות פקיד שלה, אמרתי כל דבר רק לא קרבי… אבל היא אמרה שבגלל שאין לי בעיות נפשיות, אני אצטרך להמשיך במסלול.
בפגישה השנייה, שהיתה עם הקב"ן שאני נפגש איתו עכשיו, אמרתי שאני רוצה להמשיך במסלול, ששיניתי את דעתי ושהמצב שלי השתפר, ככה אמרתי גם בפגישה השלישית. בפגישה הקודמת אמרתי שהחלטתי שאני רוצה לעזוב את הבסיס, אמרתי שאני לא יכול להמשיך לשהות שם זמן ממושך, ושאני בוכה מלא ושאין לי ממש חשק לאכול…וכמו שכתבתי הקב"ן רק אמר "טוב טוב בסדר בסדר", וגם שאל "אם אני אשים אותך בקורס תומכי לחימה כלשהו בבסיס, איך תגיב?", אז אמרתי לו שזה לא הרעיון, ושהבסיס הסגור והמרוחק הזה זה עוד אחד מהדברים שמקשים עלי. אני לא יודע לאן זה הוביל, בפגישות הקודמות הוא הודיע על כך שיזמין אותי שוב, עכשיו לא אמר כלום. השאלה שלי לאן כל זה מוביל? הקב"ן בוחן אותי? האם הוא רשם לי קשיי הסתגלות? (אמרתי לו שחודשיים שם זה מספיק כדי להבין שאני לא מצליח להשתלב ולהסתגל למקום). האם אני בדרך לפרופיל 45? מה הולך פה? בבקשה תענו מהר…!חברואיך אני יודע אם הקב"ן כבר קבע קה"ס או שלא?
אודה לכם מאוד אם תענו על כל השאלות…חברהקפצה!
בבקשה תענו, אני צריך תשובות מהר!חברquote mishehuu:הקפצה!
בבקשה תענו, אני צריך תשובות מהר!אתה צריך להיפלט למז"י, ולכך נדרשת חתימה של מפקד הבסיס.
יש כמה אפשרויות, תבחר במה שהכי מתאים לך:
1) לחץ שההורים מפעילים על המפקד/מ"מ
2) איום בהתאבדות
3) הסתגרות בחדר, אי שיתוף פעולה ואי ציות להוראות. תראה נכונות לעלות למשפט.
אם תחליט שאף אחת מהדרכים לא מתאימה לך, תיאלץ להמשיך לסבול עד סוף הטירונות – ברגע שהטירונות תיגמר תוכל להיות עובד רס"ר עד שימצאו קורס לשלוח אותך אליו, כגון אפסנאות, נהג תובלה וכו'.
לא יוותרו עליך בקלות, אתה חייב להיות החלטי ונחוש לצאת מחיל השריון.חברquote אורח:quote mishehuu:הקפצה!
בבקשה תענו, אני צריך תשובות מהר!אתה צריך להיפלט למז"י, ולכך נדרשת חתימה של מפקד הבסיס.
יש כמה אפשרויות, תבחר במה שהכי מתאים לך:
1) לחץ שההורים מפעילים על המפקד/מ"מ
2) איום בהתאבדות
3) הסתגרות בחדר, אי שיתוף פעולה ואי ציות להוראות. תראה נכונות לעלות למשפט.
אם תחליט שאף אחת מהדרכים לא מתאימה לך, תיאלץ להמשיך לסבול עד סוף הטירונות – ברגע שהטירונות תיגמר תוכל להיות עובד רס"ר עד שימצאו קורס לשלוח אותך אליו, כגון אפסנאות, נהג תובלה וכו'.
לא יוותרו עליך בקלות, אתה חייב להיות החלטי ונחוש לצאת מחיל השריון.המ"מ שלי לפני כמה ימים נכנס אלי לחדר כי הוא ראה שאני לא מתפקד, הוא דיבר איתי, וכל השיחה רק אמרתי לו כמה אני לא יכול להמשיך וכמה המצב הנפשי שלי ברצפה, הוא אמר לי "לשאוב כוחות", אמרתי לו שאין לי איך… במהלך השיחה הוא שאל פתאום "אתה רוצה להתאבד?" אני נשארתי משותק ולא עניתי, לא הייתי מוכן לשאלה הזאת.. תכלס ובשיא הרצינות, כן, אני הרבה פעמים חושב על כל הקטע הזה של התאבדות וההשלכות של זה… אני לא עושה את זה רק כי אכפת לי מהמשפחה שלי. אבל ככה אני לא יכול להמשיך לסבול… הבעיה שאני לא יכול להגיד למישהו "אני רוצה להתאבד". אני מרגיש תקוע ושלאף אחד לא אכפת ממני, אני בדכאון כבר חודשיים, אין יום שאני לא בוכה, אין לי כוח לתפקד ביום יום, אני בקושי אוכל. אני מרגיש פשוט נורא, אני מרגיש שאני כל כך קטן ליד המערכת הצבאית.
עד עכשיו המפקדים ראו שאני מנסה ומנסה, למרות שמאוד מאוד קשה לי, והם במאת אמרו שהם מעריכים את זה. אבל לפני שבוע פשוט הכל קרס עלי, זה נהיה יותר גרוע מיום ליום וזה הגיע לזה שאני בטוח שהפתרון היחיד זה להתאבד או סתם להפצע קשה…
ובלי קשר, הייתי אצל הקב"ן 4 פעמים אני חושב. בפעם הראשונה זו היתה קב"נית, אמרתי לה שאני לא יכול להמשיך, וממש ממש בכיתי לה. היא רצתה שאני אמשיך "כי אין לי שום בעיה נפשית". שבוע אחרי זה ראיתי קב"ן אחר (זה שאני איתו עד עכשיו), הוא שאל אותי מה המצב, ובטיפשותי אמרתי שנהיה בסדר, ככה אמרתי גם בפגישה השניה והשלישית. בפגישה הרביעית כבר אמרתי לו שאני לא מוסגל להמשיך ושאני חושב שחודשיים זה זמן מספיק כדי להבין שאני לא מתאים למסגרת קרבית. הוא שאל אותי מה יקרה אם הוא ישים אותי באיזה קורס בבסיס, אז אמרתי לו שאני לא חושב שזה הרעיון, ושהמרחק הפיזי זו עוד אחת מהסיבות שממקשות עלי. הוא אמר "טוב טוב בסדר בסדר", ונגמרה השיחה. האם יש סיכוי שהקב"ן רשם לי קשיי הסתגלות? ואם לא, מה צריך לעשות כדי שירשום לי? אני חושב שאין סיבה לא לרשום לי קשיי הסתגלות… והאם יש סיכוי שהקב"ן יקבע לי תור לפסיכיאטר?
+ המ"פ שלי דיבר איתי ואמר לי שאני כנראה עוזב את ההכשרה לקורס קשרים, דבר שאני ממש לא רוצה… מה אני צריך לעשות? נשארתי בלי מידע ובאי וודאות…
+ אני לא חושב שלהסתגר בחדר ולא לציית לפקודות זה פתרון, אנשים קיבלו אצלנו שבתות על זה… ואני ממש לא רוצה את זה…אודה לכם מאוד אם תענו בהקדם האפשרי!!!
חברquote mishehuu:quote אורח:quote mishehuu:הקפצה!
בבקשה תענו, אני צריך תשובות מהר!אתה צריך להיפלט למז"י, ולכך נדרשת חתימה של מפקד הבסיס.
יש כמה אפשרויות, תבחר במה שהכי מתאים לך:
1) לחץ שההורים מפעילים על המפקד/מ"מ
2) איום בהתאבדות
3) הסתגרות בחדר, אי שיתוף פעולה ואי ציות להוראות. תראה נכונות לעלות למשפט.
אם תחליט שאף אחת מהדרכים לא מתאימה לך, תיאלץ להמשיך לסבול עד סוף הטירונות – ברגע שהטירונות תיגמר תוכל להיות עובד רס"ר עד שימצאו קורס לשלוח אותך אליו, כגון אפסנאות, נהג תובלה וכו'.
לא יוותרו עליך בקלות, אתה חייב להיות החלטי ונחוש לצאת מחיל השריון.המ"מ שלי לפני כמה ימים נכנס אלי לחדר כי הוא ראה שאני לא מתפקד, הוא דיבר איתי, וכל השיחה רק אמרתי לו כמה אני לא יכול להמשיך וכמה המצב הנפשי שלי ברצפה, הוא אמר לי "לשאוב כוחות", אמרתי לו שאין לי איך… במהלך השיחה הוא שאל פתאום "אתה רוצה להתאבד?" אני נשארתי משותק ולא עניתי, לא הייתי מוכן לשאלה הזאת.. תכלס ובשיא הרצינות, כן, אני הרבה פעמים חושב על כל הקטע הזה של התאבדות וההשלכות של זה… אני לא עושה את זה רק כי אכפת לי מהמשפחה שלי. אבל ככה אני לא יכול להמשיך לסבול… הבעיה שאני לא יכול להגיד למישהו "אני רוצה להתאבד". אני מרגיש תקוע ושלאף אחד לא אכפת ממני, אני בדכאון כבר חודשיים, אין יום שאני לא בוכה, אין לי כוח לתפקד ביום יום, אני בקושי אוכל. אני מרגיש פשוט נורא, אני מרגיש שאני כל כך קטן ליד המערכת הצבאית.
עד עכשיו המפקדים ראו שאני מנסה ומנסה, למרות שמאוד מאוד קשה לי, והם במאת אמרו שהם מעריכים את זה. אבל לפני שבוע פשוט הכל קרס עלי, זה נהיה יותר גרוע מיום ליום וזה הגיע לזה שאני בטוח שהפתרון היחיד זה להתאבד או סתם להפצע קשה…
ובלי קשר, הייתי אצל הקב"ן 4 פעמים אני חושב. בפעם הראשונה זו היתה קב"נית, אמרתי לה שאני לא יכול להמשיך, וממש ממש בכיתי לה. היא רצתה שאני אמשיך "כי אין לי שום בעיה נפשית". שבוע אחרי זה ראיתי קב"ן אחר (זה שאני איתו עד עכשיו), הוא שאל אותי מה המצב, ובטיפשותי אמרתי שנהיה בסדר, ככה אמרתי גם בפגישה השניה והשלישית. בפגישה הרביעית כבר אמרתי לו שאני לא מוסגל להמשיך ושאני חושב שחודשיים זה זמן מספיק כדי להבין שאני לא מתאים למסגרת קרבית. הוא שאל אותי מה יקרה אם הוא ישים אותי באיזה קורס בבסיס, אז אמרתי לו שאני לא חושב שזה הרעיון, ושהמרחק הפיזי זו עוד אחת מהסיבות שממקשות עלי. הוא אמר "טוב טוב בסדר בסדר", ונגמרה השיחה. האם יש סיכוי שהקב"ן רשם לי קשיי הסתגלות? ואם לא, מה צריך לעשות כדי שירשום לי? אני חושב שאין סיבה לא לרשום לי קשיי הסתגלות… והאם יש סיכוי שהקב"ן יקבע לי תור לפסיכיאטר?
+ המ"פ שלי דיבר איתי ואמר לי שאני כנראה עוזב את ההכשרה לקורס קשרים, דבר שאני ממש לא רוצה… מה אני צריך לעשות? נשארתי בלי מידע ובאי וודאות…
+ אני לא חושב שלהסתגר בחדר ולא לציית לפקודות זה פתרון, אנשים קיבלו אצלנו שבתות על זה… ואני ממש לא רוצה את זה…אודה לכם מאוד אם תענו בהקדם האפשרי!!!
כל עוד אתה מנסה אין להם שום סיבה להוציא אותך מהפלוגה, אתה חייל טוב שממלא את ההוראות.
הקב"ן יכול לתת לך קה"ס אבל זה לא יעזור לך לצאת מהחטיבה. מבחינת כולם אתה חייל בעל פוטנציאל גבוה, חבל להם להחזיר אותך לקצין מיון. נראה שאתה שומר את כל הרגשות בבטן, תשתף את הקב"ן בכל המחשבות שלך, רק בצורה הזאת הוא יוכל לקבוע מה לעשות איתך הלאה. כדאי גם שתסביר שהבעיות האלה לא התחילו ובצבא ושמאז ומעולם היו לך בעיות חברתיות ודיכאונות, רצוי גם להגיד שלא היית בקשר זוגי. יש המון חיילים כמוך שסובלים בטירונות, רבים מחזיקים מעמד ומסיימים את המסלול בהצלחה. זאת הסיבה שלא ממהרים לשלוח אותך לקורס, במיוחד כשאתה לא עקבי בהתנהגות שלך.
אל תנסה לקבוע לקב"ן אם אתה מתאים או לא מתאים לקרבי, זאת בדיוק התנהגות שמאפיינת בן אדם שאין לו בעיה נפשית. הקב"ן בסך הכל רוצה לשמוע ממך שכבר לפני הגיוס היית במצב נפשי לא טוב ומאז הוא רק מחמיר. תקרא את טרגט 21, יש שם הרבה טיפים טובים: http://hoveret.jeeran.com/index2.html.
מאחל לך בהצלחה.חברquote :כל עוד אתה מנסה אין להם שום סיבה להוציא אותך מהפלוגה, אתה חייל טוב שממלא את ההוראות.
הקב"ן יכול לתת לך קה"ס אבל זה לא יעזור לך לצאת מהחטיבה. מבחינת כולם אתה חייל בעל פוטנציאל גבוה, חבל להם להחזיר אותך לקצין מיון. נראה שאתה שומר את כל הרגשות בבטן, תשתף את הקב"ן בכל המחשבות שלך, רק בצורה הזאת הוא יוכל לקבוע מה לעשות איתך הלאה. כדאי גם שתסביר שהבעיות האלה לא התחילו ובצבא ושמאז ומעולם היו לך בעיות חברתיות ודיכאונות, רצוי גם להגיד שלא היית בקשר זוגי. יש המון חיילים כמוך שסובלים בטירונות, רבים מחזיקים מעמד ומסיימים את המסלול בהצלחה. זאת הסיבה שלא ממהרים לשלוח אותך לקורס, במיוחד כשאתה לא עקבי בהתנהגות שלך.
אל תנסה לקבוע לקב"ן אם אתה מתאים או לא מתאים לקרבי, זאת בדיוק התנהגות שמאפיינת בן אדם שאין לו בעיה נפשית. הקב"ן בסך הכל רוצה לשמוע ממך שכבר לפני הגיוס היית במצב נפשי לא טוב ומאז הוא רק מחמיר. תקרא את טרגט 21, יש שם הרבה טיפים טובים: http://hoveret.jeeran.com/index2.html.
מאחל לך בהצלחה.אני אציין שוב שכנראה שאני עובר לקורס קשרים, ואני ממש לא רוצה את זה… אני רוצה יומיות וקל"ב, או משהו בסגנון, כי ככה אני פשוט לא יכול… אני לא יודע איך זה יגמר אם ימשיכו למרוח אותי….באמת שאני בקרשים…
אם הקב"ן לא יזמין אותי שוב, אני צריך לבקש? ומה להגיד לו? לבכות לו או מה? אני חושב שכבר אמרתי לו הכל…. אבל משום מה שום דבר לא זז ואני עדיין תקוע באותו מקום שגורם לי לסבול בצורה ענקית כזאת…חברתספר לקב"ן שאתה לא יודע איך להסתדר עם אנשים, שבאת לצבא כדי להשתנות אבל הבנת שאתה לא מסוגל להיות רחוק מהבית. תספר שמהילדות תמיד היית נער מתבודד ומוזר, בהפסקות היית נועל את עצמך בשירותים ואחרי בית הספר לא הלכת לאף חוג או פעילות. תגיד גם שאתה מתבייש להתקלח ולאכול ליד חיילים אחרים ושמאז שהתחלת את הטירונות יש לך סיוטים בלילה. Good Luck.
-
מאתתגובות