הילדה,בת לאם חד הורית, עלתה לבדה לארץ בגיל 17 ולא חויבה בשירות.
נכנסה לחובות, לא הצליחה למצוא עבודה ובגיל 19 ביקשה להתנדב לצבא
מתוך מחשבה שאז תגור ותחיה על חשבון הצבא ובמקביל תעבוד ותחסכוך כסף.
הצבא קלט אותה ליחידה סגורה הכיר בה כחיילת בודדה אבל אפשר לה
יציאות\עבודה בשישי שבת בלבד.
באותה תקופה אמא מפוטרת מעבודתה, עוברת התקף לב וחולה במחלת לב קשה
ונזקקת לתרופות יקרות. היא פונה לבת ומבקשת שתחזור או תנסה לשלוח לה
כמה שהיא יכולה.
הבת נכנסת ללחץ מגישה כמעט כל בקשת ת"ש אפשרית, עבודה, מענקים,
הפסקת התנדבות, תקופה של כמה חודשים לצורכי עבודה, מוצאת מעסיקים
שמוכנים להעסיק אותה…אבל גורמי הת"ש שוללים הכל.
היא יוצאת מהבסיס בשישי ומסתובבת בערים ומחפשת עבודה עד ראשון בבוקר.
מעבר לכך, כיוןן שאין לילדה בית לחזור אליו לעיתים בשישי שבת,היא נאלצת להתחבא
בבסיס מהמפקד שלה כיוון שאם היא נשארת בבסיס הוא מחייב אותה לבצע
תורנויות וכאשר היא מרגישה לא טוב ומבקשת להבדק המפקד הישיר מלווה אותה
אישית לחובש ולא מאשר הפניות לרופא מחשש שתוציא ימי מחלה.
בשלב מסוים הילדה נשברת, עוזבת את הבסיס מוצאת עבודה ולא חוזרת 4 שנים.
…
היום, בגיל 24 המציאות שלה לא השתנתה, היא עדיין שולחת כסף לאימה, רק שהפעם
המצב של אימה מחמיר מאד והיא רוצה לטוס לחו"ל לבקר את אמא אבל לא יכולה כי היא
נחשבת עריקה…היא לא יכולה להרשם לקופת חולים, למצוא עבודה,ללמוד,לשכור דירה כי
אין לה תלושי שכר…מעסיקים מנצלים אותה כי היא עריקה…
היא נשברת ומסגירה את עצמה לכלא 400 ומתחננת שיבטלו את כתב ההתנדבות שלה
וישחררו אותה.

מחר היא צריכה להשפט בפרקליטות, מה אפשר לעשות בכדי לעזור לה?