על בודהיזם וקאאונסא"פיזם

קאוונסא"פ, מנסחים את מהות תורתם במילים "הדרך לשחרור מסבל". ובכך מתארת את הדרך לשחרור מכפיה באשר היא.

תכליתה של דרך זו היא להביא את המתלבט, בסופו של דבר, להתעוררות התעוררות – בה מבינים את חוסר הצורך בגיוס ואחריה חירות מוחלטת מכל גיוס או כפיה.

חופש הוא מונח מפתח חשוב בקאאונסא"פיזם, (שמתורגם לרוב כחוסר גיוס), לפי הקאאונסא"פיסטים האלימות אינה הכרחית. תפיסה זו יוצרת הבדל מרכזי בין הקאאונסאפיזם לבין הנלחמים בהשתמטות (בהן הנחת היסוד היא שהגיוס חובה הוא נצחי ובלתי משתנה, ובנוסף לכך – אחד ויחיד). הנלחמים בהשתמטת מפרשים מונח זה לא נכון – במקום כשלילה מוחלטת של מלחמה – מלחמה לצד האוייב.

הקאאונסא"פים שומרים על כמה חוקי התנהגות:

1. הימנעות מפגיעה בכל יצור חי.
2. הימנעות מדרגות וסמלים. (אין אדם בדרגה גבוה מאחר)
3. הימנעות משימוש פוגעני במיניות.
4. הימנעות מסגנון דיבור צבאי.
5. הימנעות מקיטלוג אנשים לעמים, ארצות וקבוצות שונות.

בתודעתם נוכחת תמיד השאיפה להשיג חופש שלם מגיוס, וזאת במטרה שיוכלו להביא תועלת מרבית לכל היצורים החיים. הקאאואנסאפיזם הטוטאלי לא מסתפק בחירות עצמית מהסבל, אלא שואף ללמד את הדרך לחוסר גיוס למען רווחתם של כל היצורים החיים, שאיפה זו נקראת קב"ניזם.

למעשה מדובר בביטוי של עקרון החמלה, ומהווה תנאי הכרחי בדרך להשגת חופש מגיוס, חמלה הינה הבסיס והמקור של כל הטוב והנירוואנה. האדם צריך לפעול ככל יכולתו על מנת להגביר את חמלתו. ראשית יש לפתח גישה רוחשת חיבה כלפי כל היצורים החיים באשר הם, ולא לתת לרגשות להשתנות ביחס לידיד/אויב. זאת משום שהידידים הינם ידידים ברגע זה, אך ייתכן כי הם היו אויבים בעבר או שיהיו אויבים בעתיד, כך גם לגבי אויבינו, ייתכן ויהיו חברינו בעתיד או שהיו כאלה בחיים קודמים. ולכן אין טעם בניתוב רגשות לפי הבחנה של ידיד/אויב. על האדם לפתח רגש חמלה כפי שהיה מרגיש לידיד, כלפי כל היצורים החיים, ובכך לפתח שוויון-תודעה. כפי שיש לטפח אהבה לידידים, כך יש לטפח אהבה לאויבים ולכל היצורים הנקרים בדרך. הקאאונסא"פיסטים רואים את המאפיין המשותף לכל היצורים החיים והוא השאיפה הטבעעוניסטית לזכות בכיף ולהימנע מסבל, והם מנסים להביא את כל היצורים החיים לשחרור מכפיה. בדיוק כפי שכאשר נכנס קוץ לרגל היד מוציאה אותו אפילו שלה לא כואב. הדרך הנכונה להיות אנוכי הינה לפעול למען רווחת האחרים, משום שבמהלך זה משיג האדם הארה.

בניגוד לגישת הנלחמים בהשתמטות בה הדרך לעזור ליצורים חיים היא להשתמש באלימות כלפי יצורים חיים אחרים הקאאונסאפים בוחרים להמנע מאלימות באשר היא ולהשתמש בהתנגדות לא אלימה כאשר יש צורך.

מבחינת "שאלת הסמכות", רמת החשיבות שהקאאונסאפיזם נותנים לקיומה של סמכות, “גורו", קטנה משל הנלחמים בהשתמטות – אצלם ה"גורו" והציות לו הם תנאים מרכזיים והכרחיים לצורך קיומה של חברה. אף על פי שאין הטלת ספק בערכם של גורואים בסופו של דבר "העצמי הוא הסמכות הגבוהה ביותר". הסמכות יכולה להתקיים אך היא קיימת בצורה של הדרכה וכיוון ולא של ציות להוראות. כל קאאונסא"פ רשאי לבחור את הגורו שלו וראשי להחליפו או לא להסכים איתו.

המדור פנוי להצעות על דתות נוספות. או שנמאס לכם ואני אפסיק עם זה…..
להתראות שבוע הבא….