שלום אני משרת בצבא כבר קרוב ל10 חודשים בחיל התותחנים כחיל קרבי,בתחילת השירות רצייתי להיות חיל קרבי לא הסתכלתי וחשבתי באמת על הצבא לפני שהתגייסתי אז הלכתי לגיבוש למורן שזה יחידה מובחרת בחיל התותחנים הייתי שם כחודשיים ומהיום הראשון שם כבר רציתי לצאת משם הרגשתי שאני מתמוטט שם כל יום התקשרתי לאימא שלי בוכה פשוט הייתי במצב נפשי על הפנים בבית הייתי על הפנים בצבא הייתי על הפנים הייתי בידכאונות רצינים עד שהלכתי לקבן בהמלצת המפקדים שלי והוא החליט להחזיר אותי לגדודים הרגילים ואני הבעתי הסכמה כי חשבתי שיהיה שם יותר קל אבל אני אדיוט שכמוני גיליתי שכצפוי יותר קל זה לא. הצתטפרתי לגדודים לקראת סוף הטירונות ועשיתי שם גם את האימון המתקדם שהוא גם סוף המסלול כבר באימון מתקדם עשיתי בעיות אמרתי שאני לא יכול להמשיך שאני משתגע היה לי אפילו שיחה אחת שהתפרצתי על כל הסגל שלי והתחלתי לבכות שאני לא יכול יותר שאני כבר לא מתפקד ששוב פעם אני בדיכאונות ואני פשוט לא יכול לא יכול להמשיך ככה עם החיים אין מצב שאני ממשיך ככה 3 שנים! ככה קיבלתי תפקיד של ב' קודקוד שזה נהג מבצעים של המג"ד שלי נכון מבחינה נפשית הרבה יותר קל עם התפקיד הזהאבל עדיין יציאות של 11-3 ואני לא מסוגל עם היציאות האלה פשוט לא מסוגל אני משתגע מזה אני חייב איכשהו להשיג יציאות של חמשושים או יומיות לא אכפת לי מה ואני מוכן לעשות הכל ולהגיד הכל חוץ מלעשות משהו שיכניס אותי לכלא… ודרך אגב העיפו אותי מהתפקיד נהג מגד ושמו אותי בפלוגה המבצעית כביכול בותיקות עד ה1 ליולי ואז אני חוזר לתפקיד הנהג מבצעי… אבל אני לא רוצה פשוט לא רוצה אני רוצה את הבית שלי אני רוצה את המיטה שלי אני רוצה את החיים שלי בחזרה.ונכוון שאתם פה אנשים עם ניסיון אני מתחנן לעצות מה להגיד מה לא להגיד לבקש שיחה אם הקב"ן? אם כן מה להגיד לו כדי שהוא באמת יבין שאני חייב יומויות?