תיקח את מה שאני אומר בעירבון מוגבל, אבל אני מנחש שבתור כלל, עדיף ללכת עם הצבא בגישה כאילו הם רובוטים – תנסה לחפש מידע על מה צריך להגיד לכל אחד שם כדי לקבל כל דבר ולך על זה. אם תפנה לרגשות שלהם ("אני חושב שמגיע לי") יכול להיות שיעבוד אבל יכול להיות שלא, תלוי בהם, ועד כמה שהבנתי לרובם שם לא ממש אכפת מרגשות של חיילים.

לא . אל תגיד לו את זה. המשפט הזה מאוד הססני ולא בטוח בעצמו, וקב"נים מיומנים בלקלוט את זה. דבר נוסף, במקום להציג את קבלת הגימלים בחיוב , אתה יכול להגיד "רע לי/אני סובל אני חייב להיות בבית" . כלומר שהגימלים באים ממקום שרע לך , שלא טוב לך, ולא מתוך זה ש"אני חושב שמגיע לי גימלים כי אז אני ארגיש יותר טוב" . קב"נים מתמחים בזה וזה העבודה שלהם. אם אתה אומר שרע לך ויש לך מספיק בעיות (הן שקשורות לצבא והן שקשורות לאזרחות) פשוט תהיה כנה תשפוך אותם , ותקצין במעט.

התפקיד של הקב"ן זה לאבחן..התפקיד שלך זה לגרום לו לאבחן מה שאתה תרצה וכך אתה צריך להתנהג!!

תחשוב שכמול יש בערך עוד 34895398459834598 אנשים
אמנם אצלך זה אמיתי, אבל הקב"ן לא תמיד יודע אצל מי זה אמיתי ואצל מי זה לא.
אני אתן לך עצה – קב"ן נותן גימלים נפשיים כשהוא חושב שהחייל נמצא במצב נפשי די קשה והוא לא מוכן שהוא יחזור לסביבה הצבאית שם התגברה הבעיה. לכן הוא נותן כמה ימי מנוחה ואז אתה חוזר אל הקב"ן לראות אם יש שיפור.
תוכל להגיד שהגעת ממש לשיא מבחינת ההרגשה שלך. יש לך הרבה חרדות, תוכל להגיד שהיו הרבה אירועים לאחרונה בחייך שעירערו אותך (פרידה מחברה, ריב עם אההורים.. כל מיני כאלה).