אני לא חושב שקיים צבא בעולם שעונה על ההגדרות שלך לאיך צבא צריך להיראות.
בכל גוף גדול יש בעיות ונושאי תפקידים לא ראויים. אין דבר כזה צבא מושלם.
גם אם מערך הרפואה בצה"ל יענה על הדרישות שלך, בטח תמצא תירוץ אחר.

צודק אחי אני בדעה דומה

אני אחרי שירות צבאי + מילואים בתפקיד קרבי. לא איבדתי את שפיותי ולא נכנסתי לטראומה. אף פעם לא הייתי מורעל. אני צוחק על ה"מורעלים". אני חושב שזה טמטום\ילדותיות להיות "מורעל".  שהתגייסתי לא רציתי קרבי וגם עכשיו אני מתפלל לא לעשות יותר מילואים בחיים.
אני מכיר מקרוב מה זה רופאים צבאיים. זה עדיין לא תירוץ להתחמק מגיוס. אני בעד שיוויון בנטל. אני לא מוכן שחלק מהעם נאלץ לשרת בזמן שחלק אחר מקבל פטור.

סבבה אני שמח שלא סבלת יותר מידי חבר שלי שהיה בטירונות יחד איתי בא הכי מורעל שבעולם ובא עם שמחת חייםלאחר חודש הוא היה כבר בוכה חצי מהזמן ראו עליו שהוא בדיכאון קשה הוא היה מתעלף מהתקפי חרדה למזלו הקבני"ת האמינה לו והוא בתהליכי יציאה בתחילת הטירונות אם הייתי מהמר על מישהו שיהיה הכי מצטיין מייתי מהמר עליוקשה שאני שמח שלך זה עבר בסבבה אבל זה ממש לא מתאים לכל אחד

ואם אין מספיק נטל לכולם? ואם ביחידות קרביות יש מקום רק לכמות מסוימת של אנשים, שצריכים להיות כשירים פיזית ונפשית ברמה מסוימת ואין מקום לכולם? ואם גם ככה יש בצבא את האבטלה הלא סמויה הכי גדולה בעולם, שגם אם רוצים אין מקום לדחוף לשם עוד אנשים? אתה רוצה 5 משקי ממטרות במקום 3, העיקר לא לשחרר 2? העיקר שאתה לא תצא פראייר בזמן שמישהו אחר עם קצת יותר רוח עצמאית משתחרר. 

זה די ברור אבל..
שמה שבן אדם עושה בצבא או לא עושה משפיע אחרי זה על הדעות שלו..
אם אני לא עשיתי שירות מלא, אני איכשהו אמצא עמדה  כדי להצדיק את זה.
ובאותה המידה:
ואם עשיתי שירות מלא – אני גם כן אמצא עמדה כדי להצדיק את זה.
הכל כדי למצא עמדה של שליטה ולא ליצור לעצמי דיסוננס קוגניטיבי, שבו מה שעשיתי לא תואם עם ההגיון שלי, בן אדם לא רוצה להרגיש שהוא לא בסדר או לחילופין שהוא בזבז זמן, שדפקו אותו וכן הלאה.
עכשיו, נראה כאילו שאין נקודת אור, הרי הרבה מסיימים איכשהו שלוש שנים והרבה גם עוזבים באמצע או בכלל לא מתגייסים, נוצרים לכן שתי "מחנות" עם עמדות שונות כביכול.
אבל, שימו לב לתופעה, שלא מסתדרת עם הטענה שהבאתי למעלה, ומהווה מבחינתי נקודת אור במצב: ישנם אינספור אנשים שפגשתי, ואני מדבר על הרוב, אשר פשוט אומרים לך, גם לאחר שהם עשו שירות של שלוש שנים, גם קרביים וגם קצינים לשעבר, שפשוט אומרים לך: "שכל אחד יעשה מה שטוב לו" , "הצבא היה בזבוז זמן מבחינתי", "אם סבלת זה לא שווה את זה, וכן הלאה".
אלו הם אנשים עם ראייה בריאה שמבינים עניין, ועוד פעם זה הרוב.
רוב האנשים שיצא לי להגיד להם שלא עשיתי שירות מלא (ואין לי בעיה לדבר על זה ברמת העקרון) פשוט אומרים את מה שציינתי מעל, מעטים הם האנשים שנכנסים איתי לטענות של:מה??? כולם צריכים להתגייס.- מעטים עד מאוד!
אתם מבינים? אם פעם להגיד שכל אחד יעשה מה שטוב לו היה נחשב לדפיקות, כיום זה כבר הופך לסוג של אמרה שגורה לגמרי ביחס לצבא, פגשתי גם אנשים לשעבר שעשו שירות קרבי ואמרו לי: אני מקווה שאתה לא מרגיש אם זה רע שלא עשית שירות צבאי מלא, כי זה ממש לא משנה ואין לזה שום משמעות. יותר מזה, יצאת מורווח.
אלו מבחינתי הם נקודת האור מבחינתי. אתם חייבים להבין, שהטרולים שנכנסים לפה הם המיעוט, יותר מזה אני בטוח שרובם פשוט תיכוניסתים שעוד לא נתקלו במערכת הצבאית המציאותית. וכמו כן, הפורום לשויון בנטל הם בעיקר אנשים מהדור הישן, שתקועים בעבר ועוד לא הבינו את המציאות. האזרחים במדינת ישראל מתקדמים לעבר הגיון.
 

יש כל מיני תגובות לסיטואציה דומה. אחד חושב שדופקים אותו, אחד חושב שאין יותר נפלא מזה, אחד חושב שמשעמם. מי שעושה צבא יודע יותר שמדובר במערכת קשה ולא מתגמלת. זה אך מתבקש שתגובת הרוב שהיה שם היא שצבא זה די חרא ושמי שלא עשה הרוויח. יש אמנם מיעוט שבשבילו השירוצ היה נפלא למרות הכל, וגם כאלו שמוכנים לשים את כל החוויות שלהם בצד בשביל להמשיך להצדיק את המערכת, אבל הם מיעוט. לכן למשל הצחיק אותי כל כך באחת התגובות שכנעאני כתב שהצבא הוא מערכת משומנת שיודע לטפל במצבים קשים או משהו בסגנון. כי יותר מכל זה מעיד על עד כמה הוא עיוור למה הולך בצבא.