הוא יכול לקחת את התרופות שהפסיכי ממליץ לו ,אבל לקחת במובן שלקחת, לא לנטול! לקחת . לאחר כמה שבועות לחזור אליו ולהגיד שהתרופות לא עוזרות , לא מטשטשות את המציאות ואת העובדות שקשה לו והמצב שלו רק מדרדר .

קודם כל תודה לכל העונים!
אבל אם הוא אומר שהוא רוצה להתאבד,אז הטיפול לא כפוי? כלומר לא יכולים להזריק לו משהו בכוח?
יש לו פגשה שלישית עם הקב"ן ב 7.1 מה כדאי לו להגיד? האם כדאי לו להסכים ללכת לפסיכיאטר לאבחון? האם זה לא מסכון?

אני לא מאמין למראה עיניי-כשנוח לכם הפתרון הוא קב"ן כשהקב"ן לא עומד בדרישותיכם,אז הוא אפס. במחשבה שניה,אין ממה להתפלא…

זה קיים. יותר מוציאים את המיץ כי הקבן מודע לכל העניין שאנשים רוצים לצאת מקבע. אבל זה בהחלט אפשרי. אין לי מסגרת זמן מדויק להגיד לך, אבל אם הכל הולך כשורה לא יותר מכמה שבועות לכל היותר. כדאי להיזהר עם הדיבורים על התאבדות. עדיף (בכל מקרה) לרמוז על זה ולא לצאת בהצהרות שעלולות להוביל אותו לאשפוז בהשגחה. לא שזה סוף העולם, אבל עדיף להמנע מזה. רק אם אחרי אשפוז בהשגחה עדיין נראה שהמצב שלו ממש קשה יעבירו אותו לאשפוז כפוי ואז גם אפשר להכריח לקחת תרופות, אבל זה באמת מצב קיצוני שלא מגיעים אליו אלא אם כן הבנדם באמת מתפרק לגמרי באשפוז.

כשקבן מנסה לסננן על ידי גרימת ייאוש לאנשים שפונים אליו, כשהוא בסך הכל עובד סוציאלי מסכן, בלי הכשרה מתאימה לקבוע אם לאדם מולו באמת יש בעיה (בניגוד לפסיכיאטר) אז מבחינתי הוא אפס.

לא, גם אשפוז בהשגחה זה צעד דרסטי שננקט רק במקרים מאוד חמורים של חשש לסכנה מיידית. ניסיתי להסביר שיש דרגות מאוד רציניות עד לשלב של להכריח לקחת תרופות. הרוב המוחלט של מי שהולך לקבן במצב כזה יישאר רק במצב של לקבל תרופות ואז להשתחרר וזהו.