התהליכים לצאת מהצבא לפי הסדר תעזרו לי

[ramzor]

זה הסיפור שלי למי שעוד לא קרא: viewtopic.php?f=2&t=15102
עכשיו כדי לצאת מהצבא אני צריך לפעול ככה:

1.לקרוא טרגט 1 ולהתנהג כמו שכתוב שם ולחפש תסמינים כמו סכיזופרניה ולהתנהג כמו שכתוב.
2.לחכות שאני יחזור מהרם 2 לבסיס ואז להראות חוסר תפקוד ולרמוז למפקד שלי שאני עומד להתאבד בזמן הקרוב וששברתי לעצמי את האצבע ושאני חייב קב"ן
3.לחכות לתור שלי לקבן ואז להתנהג בדיוק כמו שכתוב בטרגט 1 ולפי התסמינים ולנסות לגרום לו שיקבע לי פגישה עם פסיכיאטר
4.פסיכיאטר - להתנהג בדיוק כמו עם הקב"ן
5.ועדה רפואית - שחרור??

זה באמת כזה פשוט?
ועד כמה חוות דעת מפסיכיאטר אזרחי משפיע על החלטת הקבן/פסיכיאטר צבאי לשחרר אותי מהצבא?

[katya]

טרגט 21 מדבר על דיכאון קליני ולא על סכיזופרניה

[במילא רגוע]

בגדול, כן, זה התהליך. אבל היישום לא פשוט. הצבא מתנהל בעסק הזה כמו השם הרע שיצא לו, לא מאמינים לך, מנפנפים אותך כי לא אכפת להם, מנפנפים אותך כדי לראות אם תוותר. בסופו של דבר, התהליך, על הנייר, פשוט, ויש אנשים שיצאו במהירות מסחררת מרגע שהם החליטו לפנות לרשויות, אבל הרבה אנשים עוברים הרבה צעדים מתסכלים עד שמשתחררים. מה שכן, כל מי שמתמיד משתחרר.

אין סיבה לחכות שתחזור ליחידה כדי להשתחרר. למעשה, כשאתה לא ביחידה בדרך כלל יותר קל לצאת, כי פחות מכירים אותך ואיך את בדרך כלל ופחות משרתים את האינטרס של היחידה, שהוא להשאיר אותך.

מבחינת תסמינים, כדאי שתתמקד בדברים שיש לך, או שקרובים למה שאתה מרגיש, אלא אם כן אתה חושב שאתה שחקן ברמה של איבגי. זה לא פשוט לזייף תסמינים נפשיים בצורה אמינה ועקבית, בטח אם אין לך היכרות איך בדרך כלל נראה / מתנהג בנאדם שסובל מהבעיה הזאת. מה שטוב בפטור נפשי זה שאין בדיקה אובייקטיבית כמו בדיקת דם שיכולה להגיד אם יש לך מחלה או אין, אז מספיק שיש לך כמה סימפטומים אופייניים ברמת חומרה רצינית כדי לקבל אבחון של בעיה נפשית ולהשתחרר. אבל זה גם אומר שהרופאים שאחראים על האבחון הם יותר חשדניים מבדרך כלל.

זה שהיה לך אירוע נפשי רציני צריך להדליק נורות אדומות אצלך ואצל כל מי שיודע שזאת לא היתה תאונה. אני לא פסיכולוגית, אבל לשבור לעצמך אצבע ברגל, במודע או לא, נכנס בספר שלי אוטומטית לקטגוריה של אפיזודה נפשית. לשבור לעצמך אצבע ברגל זה הרבה יותר מאצבע שבורה, זה שבירה מנטלית חמורה של האינסטינקט הבסיסי לשמור על עצמך. לך, בסיטואציה שאת נמצא בו זה אולי נראה כמו החלטה סבירה, אבל אני מבטיחה לך שזה ממש לא. אני לא מנסה לאבחן אותך על סמך הודעה בפורום, מה שאני אומר זה שבעיה נפשית כבר יש לך, עכשיו צריך שגם הקבן יבין את זה וישחרר אותך. אבל זה גם לא אומר שרק תגיד לו ששברת לעצמך את האצבע והיא ישר ישחרר אותך.

[katya]

למען האמת לא רק בעיות נפשיות אפשר לזייף ויש גם בעיות רפואיות שאפשר לזייף.
לדוגמא מיגרנות ואפילפסיה שניתן לאבחן באמצעות תיאור התסמינים.

[אורח]

למען האמת לא רק בעיות נפשיות אפשר לזייף ויש גם בעיות רפואיות שאפשר לזייף.
לדוגמא מיגרנות ואפילפסיה שניתן לאבחן באמצעות תיאור התסמינים.

דיי, את פשוט הורגת אותי.
מצחוק.

[katya]

למען האמת לא רק בעיות נפשיות אפשר לזייף ויש גם בעיות רפואיות שאפשר לזייף.
לדוגמא מיגרנות ואפילפסיה שניתן לאבחן באמצעות תיאור התסמינים.

דיי, את פשוט הורגת אותי.
מצחוק.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7% ... 7.A0.D7.94

[אורח]

למען האמת לא רק בעיות נפשיות אפשר לזייף ויש גם בעיות רפואיות שאפשר לזייף.
לדוגמא מיגרנות ואפילפסיה שניתן לאבחן באמצעות תיאור התסמינים.

דיי, את פשוט הורגת אותי.
מצחוק.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7% ... 7.A0.D7.94

בחייך, ערך מויקיפדיה? את יכולה יותר.

[katya]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3036605,00.html

[אורח]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3036605,00.html

מקרה חריג.

הכל בסופו של דבר תלוי בדבר אחד: אם הרופא השתכנע או לא. ככלל, קשה יותר לשכנע כשמדובר בבעיות רפואיות פיזיות, אבל יש גם יוצא מן הכלל.

ואם הוא לא היה משתכנע? ואם הוא היה שואל את קרובי המשפחה? ואם הוא היה שולח אותו למעקב ובדיקות נוספות?