סיפורו של עתודאי לשעבר

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

עתודאי חופשי
הודעות: 4
הצטרף: 07 ספטמבר 2009 22:09
יצירת קשר:

סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי עתודאי חופשי » 07 ספטמבר 2009 23:03

שלום לכולם,

אני כותב את זה כאן בעיקר כדי לשמש השראה וProof-of-concept לעתודאים אחרים שעלולים לקרוא את זה, וכמובן לכל מתלבט באשר הוא. אין לראות במה שאני כותב המלצה אוטומטית לכל בנאדם, כי כל אחד נמצא במצב שונה בחיים שלו; זה נכתב כדי לחזק אנשים שיעשו את הבחירה שבאמת מתאימה להם אל מול הררי הדיסאינפורמציה והפאניקה הטבעית.

אז ככה. במשך כמה שנים למדתי בתור עתודאי לתואר "נחשק" במוסד אקדמי מוביל. את ההחלטה להכנס לעתודה עשיתי בצורה לא שקולה, ומעולם לא הייתי שלם איתה. במשך כל הלימודים שלי ראיתי איך העתודה מתייחסת לעתודאים כמו לזבל, וזה רק התגבר לקראת החזרה לשירות כשראיתי כמה נמוך הסיכוי שלי לא לבזבז שש שנים מהחיים שלי. למרות זאת, התכוונתי לשרת אותם.
השקעתי כל מה שיכולתי בלימודים, אבל זה לא עזר והציונים שלי תמיד היו די נמוכים. בשנה האחרונה גם נכנסתי לדיכאון מזה והלכתי לפסיכולוגית. הייתי בסמסטר תנאי מבחינת העתודה במשך תקופה ארוכה, עד שלפני כמה חודשים הוחלט להפסיק את הלימודים שלי, להעיף אותי מהעתודה ולגייס אותי לקרבי מיידית (היה לי פרופיל 97).

בנקודה הזאת נאלצתי לעשות חושבים. הייתי מאוד קרוב לסיום התואר והאמנתי שאוכל לסיים אותו איכשהו לפני הגיוס. כאן יכולתי לעשות בגדול שלושה דברים: להתגייס לקרבי כמו שהם רצו, לבזבז לגמרי את הלימודים ואת השכל שלי ולרצות להתפגר במשך כל השירות; לנסות להוריד פרופיל ולהשתחל ליחידה טכנולוגית; או לקבל פטור.
אחרי הרבה חושבים החלטתי מכמה סיבות שפטור זאת הדרך העדיפה בשבילי. בין השאר אחרי שדיברתי עם הרבה הרבה אנשים שהלכו בדרך דומה, וכולם אמרו חד משמעית שזאת הדרך הטובה ביותר.

מכאן והלאה אני מביא בעיקר פרטים טכניים, כדי להראות עד כמה זה פשוט, אפילו בשביל מישהו במצבי - עתודאי שהועף לקרבי עם פרופיל 97, ונתונים מצוינים מבחינת הצבא (קב"א וכיו"ב).
יצויין שעד הגיוס עצמו נחשבתי טכנית כעתודאי, לכן את כל הפעולות מול הצבא עשיתי דרך מדור עתודה; מכן נובע שכל עתודאי בכל שלב של הלימודים שלו (בזמן השרות זה כבר שונה למדי) יכול לעבור את אותה הפרוצדורה, גם בלי להיות מועף. אם תרצו, אין זו אגדה. :)
קודם כל הלכתי לפסיכיאטר פרטי שמישהו המליץ עליו. הגעתי אליו ובעיקר התחברתי לדיכאון שפיתחתי בכל התקופה, עם הגזמות מסוימות (הרבה לפי טרגט 21 ישתבח-שמו-לעד). הוא השתכנע שמצבי לא מזהיר, ורשם לי מכתב לקב"ן שיש לי דיכאון קליני ושהוא ממליץ לשחרר אותי. בנוסף, רשם לי כמה כדורים נגד דיכאון.
לאחר מכן ביקשתי מהעתודה לראות קב"ן, כי הייתי בדיכאון. נקבע לי לעוד שבועיים בערך. בינתיים המשכתי קצת להתאמן על האמינות של הטיפוס הדכאוני המדויק -- שוב, בלי להמציא עלילות, אלא בעיקר מתוך התחברות למצב שלי.
לקב"ן הגעתי אחרי לילה בלי שינה, לא מגולח ולא משהו בכלל. ה"קב"ן" שלי היה למעשה פסיכיאטר אזרחי נבזי ביותר (אח"כ שמעתי מעוד אנשים שהוא כזה), שבילה את רוב הפגישה בנסיונות לשבור אותי ובאופן כללי בהצהרות בוטות לגמרי שהוא לא מאמין למילה שיוצאת לי מהפה, שאני בעצם משתמט מסריח, שהכל בסדר איתיוזהו. בנוסף ישבה בפגישה גם ס' רמ"ד אבחון והערכה, שתמכה בו מדי פעם.
כאן נכנסו לסיפור ההורים שלי. הפסיכיאטר ביקש להתקשר לאבא, ואבא שהתכונן מראש תמך לגמרי בגרסה שלי, אמר שהוא מודאג ממני וכו'. הוא הוסיף הרבה פרטים שהוסיפו מאוד לאמינות של המצב שלי.
בכל מקרה, מהפגישה הזאת יצאתי לגמרי בפאניקה, תוך אמונה שעלו עליי ועוד רגע אני בקרבי, אם לא בכלא. בכל מקרה, נקבעה לי פגישה עם "פסיכיאטר צבאי", במינוח שלהם, שזה כידוע "השלב הבא" בדרך אל החופש, לשבוע לאחר מכן. במהלך השבוע הזה ביקרתי שוב אצל אותו פסיכיאטר אזרחי, שכנעתי אותו שמצבי מדרדר, וקיבלתי ממנו עוד מכתב, הפעם חמור יותר.
הפסיכיאטר הצבאי היה שוב רופא על אזרחי. הוא כבר היה קצת יותר אמפטי, לא חפר לי בחיים לעומק, והעביר את רוב הפגישה בינינו בשוב להתקשר לאבא ולדבר איתו באריכות. כנראה בגלל השיחה הזאת, שאחרי זה הבנתי שהיתה אמינה מאוד, הוא השתכנע שמצבי בכי רע. מהר מאוד אחרי זה (באותה פגישה), הוא אמר שהוא "ימליץ" לתת לי פרופיל 21, והציע לי להתאשפז - כאן חשוב לסרב! לא היתה לו עילה לאשפז אותי בכוח, אבל אם לא הייתי מסרב הייתי יושב כמה ימים באיזו מחלקה לא נעימה.

וזהו בעצם. אחרי זה ישבתי כמה שבועות על התחת וחיכיתי שיקבעו לי תור ל"ועדה הרפואית". כשזה קרה בסופו של דבר, היא אכן היתה חותמת גומי - ישבתי כמה דקות מול איזה קצין, אישרתי שאני רוצה 21, והלכתי הביתה. חזרתי אחרי כמה ימים כדי להחזיר את הציוד ולקבל תעודת שחרור, ושלום על ישראל.

סיכומו של דבר: כל מה שהייתי צריך כדי לצאת מהצבא היו שתי פגישות עם פסיכיאטר אזרחי אמפתי, פגישה אחת אצל הקב"ן, אחת אצל הפסיכיאטר הצבאי, מכתב מהפסיכולוגית שהייתי אצלה (בלי שום חוו"ד, רק כהוכחה שהמצב התחיל לא מאתמול, אבל זה לא קריטי), והכי חשוב: תמיכה של ההורים ונחישות. כולם אמרו לי את זה בתחילת התהליך ואני מסכים: הכי חשוב זה נחישות, לזכור שבסופו של יום כל מי שבאמת רוצה לצאת מהצבא -- יוצא. לא גויסתי אפילו ליום אחד.
כדי לסיים את הסיפור, אומר שבסופו של דבר הצלחתי לסיים את התואר, וזמן קצר אחרי ששוחררתי, מצאתי עבודה נחמדה במקצוע שלי. יש לי חיים נחמדים, והכי חשוב - אני שולט בהם בעצמי, ולא קצינים אטומים ופקידות דפ"ריות. אם מישהו שואל, אני תמיד אומר שקיבלתי פטור רפואי (שזה נכון), ויש לי אפילו תעודת שחרור כדת וכדין (כי כעתודאי עשיתי טירונות), ולא רק פטור.

השמטתי כאן הרבה פרטים טכניים שהיו חשובים לי תוך כדי התהליך. אשמח לענות לכל שאלה שתצוץ למישהו, עתודאי או לא. לדעתי להתחיל את התהליך עם כמה שיותר מידע זה חשוב מאוד, ומאוד עזר לי להגיע להחלטה הלא פשוטה שלי. אני אבדוק את הפורום מדי פעם.

ודבר אחרון: המון תודה לרשת הליווי של פרופיל חדש. לא רוצה להכנס כאן לפרטים, אבל הם עזרו לי המון.
עתודאי חופשי
הודעות: 4
הצטרף: 07 ספטמבר 2009 22:09
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי עתודאי חופשי » 07 ספטמבר 2009 23:12

נ.ב.: כמובן, המון המון תודה לכל החברים הנהדרים שחיזקו את יידי במהלך התקופה המפחידה הזאת. זה גם חשוב.
ובנוסף, תודה לפורום הזה: גם אתם עזרתם לא מעט. אני שאלתי כאן כמה שאלות בזמנו תחת הכינוי "אורח לרגע".
Briton
הודעות: 46
הצטרף: 07 יוני 2009 22:17
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי Briton » 08 ספטמבר 2009 06:39

שמח שהצלחת ובהצלחה!
מכיר את הסיפור מנקודת מבט אישית עם דמיון לסיפור שלך רק שאני הייתי אדיוט ואפילו לא בדקתי את העניין עד שממש נכנסתי לצבא.

ובכן, בהצלחה!
אורח

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי אורח » 08 ספטמבר 2009 10:39

גם אני הייתי עתודאי גם עשיתי י"ג-י"ד והתגייסתי בואו נגד עם קצת רעל, אבל תמיד הייתה לי תחושה שאני לא יסתדר כי אני בן אדם שלא יכול להיות רחוק מהבית ואפילו יותר בעייתי מזה.
ראיתי איך הצבא בנוי, איך הוא מתפקד איך הוא מתייחס לכאורה לעתודאים כמו זבל דרוס ע"י משאית, איך משקרים בפנים ועוד מתפלאים שאתה ממשיך לדרוש משהו שמגיע לך וכדומה...
יצאתי השנה אחרי זמן מה שמתחו ניסו להקל עליי וכדומה, יצאתי ואני חייב להגיד שאני בכיתי מאושר, החזירו לי את חיי בחזרה.
אורח

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי אורח » 08 ספטמבר 2009 13:33

רק נזק הצבא הזה עושה תתרחקו ממנו כמו סרטן... סרטן לפחות לא הורג אותך במשך 3 שנים.
אורח

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי אורח » 08 ספטמבר 2009 13:35

אתם יכולים לפרט איך בדיוק הצבא מתייחס לעתודאים כמו זבל? זה מעניין אותי
Briton
הודעות: 46
הצטרף: 07 יוני 2009 22:17
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי Briton » 08 ספטמבר 2009 14:50

אהלן אורח.

הצבא לא מתייחס לעתודאים כמו אל זבל. הוא מתייחס אליהם כמו שהוא מתייחס להרבה דברים אחרים וזה לא טוב באופן כללי.
למה זבל? תחפש תגקובות של עתודאים - קודם כל, עניין כפיית הקבע, שנית, השיבוץ, ושלישית והלאה - מישהו שבא מאונ' הוא לפעמים עם ראש כזה שהוא פשוט בהלם מהמערכת הצבאית ומהאנשים ששולטים שם (שולטים - כן, זאת המילה הנכונה) ועל הטמטום, החוצפה ותחושת האדנות שיש שם.
זה לא שלעתודאים מתייחסים בצורה מיוחדת (חוץ מעניין הקבע).

מיותר לציין שהצבא לא מבין שהוא דופק את עצמו.

כמובן, אחרי כמה שנים של לתת הרבה מעבר ולעשות בכיף וברצון ובמחשבה קדימה ולצחוק עם המפקדים, כשתסביר שאתה ממש רחוק מהרצון לשרת בקבע, ייתייחסו אליך כמו אל זבל ויגידו לך כל מיני שטויות
דוד

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי דוד » 14 ספטמבר 2009 16:52

לי יש בעיה דומה. אני עתודאי עולה אשר אמור להתגייס בעוד 3 חודשים.אין למצב שאני אתגייס אני ללא סופק מעדיף לחזור לחו"ל. הייתי פעם אחד אצל פסיכי-צבאי והוא אמר לי לדיוק את אודו דבר.אני אנסה בשעם שנייה הפעם להגיש קודם לבקן .האם זה לא יעבור שלום על ישראל אני מתקפל.
Briton
הודעות: 46
הצטרף: 07 יוני 2009 22:17
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי Briton » 14 ספטמבר 2009 19:52

אם הוא אמר לך אותו הדבר אז מה הבעיה?
לך לקב"ן צבאי מהר ככל האפשר ותצא מזה
אורח

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי אורח » 15 ספטמבר 2009 21:18

צבא דפוק!

כל שבועיים מתאבד לנו חייל בגלל הצבא המסריח הזה. רק הערב שמעתי בחדשות על דו"ח האו"ם, שהציג את פשעי המלחמה האיומים שצבאנו הדגול ביצע כנגד הפלסטינאים במבצע עופרת יצוקה.. הלוואי שזה יגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג.. והנאשמים יקבלו את ההרשעה הראויה על אותם פשעים חמורים!

והריי מסר שלי עבור צבא הכיבוש והמצ'ואיזם שלנו - הגיע הזה לרפורמה מיידית!!
PaRadox
הודעות: 160
הצטרף: 24 פברואר 2009 10:20
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי PaRadox » 15 ספטמבר 2009 23:20

אורח כתב:צבא דפוק!

כל שבועיים מתאבד לנו חייל בגלל הצבא המסריח הזה. רק הערב שמעתי בחדשות על דו"ח האו"ם, שהציג את פשעי המלחמה האיומים שצבאנו הדגול ביצע כנגד הפלסטינאים במבצע עופרת יצוקה.. הלוואי שזה יגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג.. והנאשמים יקבלו את ההרשעה הראויה על אותם פשעים חמורים!

והריי מסר שלי עבור צבא הכיבוש והמצ'ואיזם שלנו - הגיע הזה לרפורמה מיידית!!


אני לא בעד צה"ל, אבל עובדה, מה שהם לא עשו הטילים לעבר הדרום הופסקו! ותודה רבה על כך.
betaferon
הודעות: 2
הצטרף: 28 ספטמבר 2009 18:22
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי betaferon » 28 ספטמבר 2009 18:44

אני נמצא בסיפור דומה אך אני רק לאחר שנה של לימודים באונ', עושה טירונות, ויש לי שם כמה בעיות, היה אמור להיות לי קבן אך הוא נדחה, שלחתי לך הודעה פרטית.. צריך עזרה דחופה.. אך מעדיף שזה יהיה בהודעות פרטיות ולא בפורום. מי שמוכן לעזור ומבין בזה שיגיב, תודה מראש.
Weef
הודעות: 527
הצטרף: 22 פברואר 2009 23:19
יצירת קשר:

Re: סיפורו של עתודאי לשעבר

הודעהעל ידי Weef » 28 ספטמבר 2009 19:37

PaRadox כתב:
אורח כתב:צבא דפוק!

כל שבועיים מתאבד לנו חייל בגלל הצבא המסריח הזה. רק הערב שמעתי בחדשות על דו"ח האו"ם, שהציג את פשעי המלחמה האיומים שצבאנו הדגול ביצע כנגד הפלסטינאים במבצע עופרת יצוקה.. הלוואי שזה יגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג.. והנאשמים יקבלו את ההרשעה הראויה על אותם פשעים חמורים!

והריי מסר שלי עבור צבא הכיבוש והמצ'ואיזם שלנו - הגיע הזה לרפורמה מיידית!!


אני לא בעד צה"ל, אבל עובדה, מה שהם לא עשו הטילים לעבר הדרום הופסקו! ותודה רבה על כך.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782450,00.html

sure bout that?
O'er the land of the free and the home of the brave

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים