FREEDOM (:

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

אורח

FREEDOM (:

הודעהעל ידי אורח » 04 אוגוסט 2009 11:02

אז זהו, יצאתי לחופשי לאחר שבוע וחצי מזעזע בתור חיילת, שאת רובו ביליתי בגימלים נפשיים.
תודה לכל מי שעזר, הרגיע וייעץ בתקופה הקצרה אבל הכי נוראית שאי פעם עברתי, אתם נתתם לי את הפוש העיקרי להתחיל לפעול ולא לאבד את עצמי במקום הנורא הזה.
בהחלט אין שום מחיר לחופש (:
אורח

Re: FREEDOM (:

הודעהעל ידי אורח » 04 אוגוסט 2009 11:05

אגב, למישהו יש מושג מה הסעיף 32717 אומר?
אורח

Re: FREEDOM (:

הודעהעל ידי אורח » 04 אוגוסט 2009 11:15

איזה כיף לך,
בהצלחה באזרחות
נראה לי הסעיף על דיכאון לא בטוח אבל...
TLK

Re: FREEDOM (:

הודעהעל ידי TLK » 04 אוגוסט 2009 13:47

מזל טוב!!
שיהיה בהצלחה באזרחות!!
:)
אורח

Re: FREEDOM (:

הודעהעל ידי אורח » 04 אוגוסט 2009 17:57

דיכאון קליני- הסעיף הכי נפוץ אצל הקב"נים. לא יפגע באזרחות.
???

Re: FREEDOM (:

הודעהעל ידי ??? » 05 אוגוסט 2009 00:57

ספרי קצת מה אמרת ואיך בדיוק עשית את זה....איזה תהליך?הלכת לפסיכולוג?אמרת שאת תתאבדי?
זה יכול לעזור למלא אנשים...
freedom
הודעות: 2
הצטרף: 05 אוגוסט 2009 14:52
יצירת קשר:

Re: FREEDOM (:

הודעהעל ידי freedom » 05 אוגוסט 2009 14:54

השתחררתי תוך שבוע וחצי.
מיום הגיוס נכנסתי למצב מאוד קשה, לא הפסקתי לבכות, בקושי יכולתי לנשום, והמצב הזה לא עבר גם כשהייתי בבית.
בבקום בקשתי קב"ן ומרחו אותי. כשהגעתי לטירונות בבסיס בראיון עם המכית ביקשתי שוב לראות קב"ן.
כשחזרתי הביתה, במקום לחזור ביום ראשון לבסיס נסעתי למיון וקבלתי גימלים נפשיים והמלצה דחופה לפסיכי צבאי.
יום חמישי כבר ראיתי קבנית, ביחד עם אמא. היא המליצה על שחרור, והביאה לי גימלים עד יום שני, תור עפ פסיכיאטר.
ביום שני נסענו עם אמא והמכית המקסימה שלי שהיתה איתי בכל התהליך. אחרי 3 שעות המתנה בתור, נכנסתי אל הפסיכיאטר.
הוא התחיל בנימה נחמדה ולאט לאט הפך למפלצת. הוא התחיל להסביר לי ברוגע שאין כזה דבר לא לשרת, כולם עושים צבא וינסו לעזור לי עם הבעיות שלי כי פשוט אין לי ברירה, ככה זה פה.
בנקודה הזאת נשברתי התחלתי לבכות שאני לא מסוגלת להיות במקום הזה, ואז הוא התעצבן עלי וצעק עלי שהוא משחרר את צה"ל ממני, לא צריך פה אנשים כאלה שלא מכונים לקבל עזרה למרות שמציאים להם, ואז צעק עלי שאני אצא, עוד שניה בעט אותי משם.
חצי שעה לא יכולתי להרגע אחרי זה למרות שהוא אמר שהוא משחרר אותי.
אחרי זה היתה לי ועדה רפואית שזה פשוט איש נורא נחמד ששאל אם אני בסדר עם זה שמשחררים אותי ושם חותמת.
יום למחרת נסעתי להחזיר ציוד לבקום, וקיבלתי את תעודת הפטור.

זה היה אמנם קצר, אבל אינטנסיבי, ואני לא יכולה לתאר עד כמה נורא היה לעבור את זה לפחות בשבילי, כי רציתי להתגייס למרות שידעתי שאני לא אסדר שם, וביום הגיוס זה השתחרר כמו פצצת זמן שחיכתה הרבה זמן להתפוצץ. כל אחד צריך לעשות מה שמתאים לו לפי איך שהוא מכיר את עצמו, כי שום פלצן עם תעודות לא יוכל להגיד לי מה טוב לי ומה רע לי. לפחות ניסיתי, מה אני אגיד.

אם יש למישהו עוד שאלות תשלחו בפרטי אני אשמח לענות.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים