גישת הצבא למאניה דיפרסיה

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Muller
הודעות: 1
הצטרף: 13 מאי 2009 15:50
יצירת קשר:

גישת הצבא למאניה דיפרסיה

הודעהעל ידי Muller » 13 מאי 2009 15:57

שלום לכולם.

אני משרת מזה שנה בצבא עם פרופיל נפשי 45 על דיכאון קליני.
יש לי היסטוריה משפחתית של מאניה דיפרסיה ואפילו שלא אובחנתי כלוקה בה, אני כמעט בטוח שעברתי לפני כמה שנים אפיזודה מאנית מתונה (מאז אני שרוי בדיכאון).
לא דיווחתי על כל זה לצבא, ואני "מקבל" מהפסיכיאטר כדורים נוגדי דיכאון שאותם אני כמובן לא לוקח מחשש שהם יזרקו אותי למצב מאני.
אני מעוניין לשרת בצבא ואין מצב שאני יוצא על 21 או משהו כזה.
לאחרונה מאוד קשה לי, אני לא מסוגל יותר לבצע שמירות, קשה לי להחזיק את עצמי בכלל על הרגליים וכן יש לי מחשבות אובדניות (לא רציניות אבל).
אני לא יכול להגיד שאני לא רוצה לעשות שמירות ושיש לי מחשבות אובדניות כי יוציאו אותי מהצבא.
אני מפחד גם שאם אני אגלה להם שיש לי עבר של מאניה דיפרסיה אצל קרוב משפחה בדרגה ראשונה ושאני חושב שגם לי יש - הם גם ירצו להוציא אותי מהצבא.

הצבא מקבל לשורותיו אנשים עם המחלה או שפולט אותם בהינף יד?
תודה.
shual
הודעות: 120
הצטרף: 18 פברואר 2009 23:04
יצירת קשר:

Re: גישת הצבא למאניה דיפרסיה

הודעהעל ידי shual » 13 מאי 2009 16:40

אני לא יודע אם הובחנת בצבא כלוקה בדכאון קליני או לפני.

ממה שידוע לי, באמת לבנאדם ביפולארי (מאני-דפרסיבי זה מונח שנדחק קצת אל השוליים) טיפול בנוגדי דכאון לא יעשו לו טוב. לאו דוקא בגלל שהם ידחפו אותו למצב מאני כמו שאתה אומר, אלא בגלל שזה כאילו נותן לו דחיפות - הכונה שהוא יגיע עם זה ביתר קלות כמובן למצבים מאניים, ובעוצמה יותר מרובה - מה שיגרום לכך שהוא גם יגיע ביתר קלות למצבים דפרסיביים, ובעוצמה יותר מרובה. - תחשוב שאתה נותן דחיפות למטוטלת לכוון אחד - זה בעצם מה שקורה. המצבים המסוכנים אצל ביפולארי הם דוקא הדכאוניים (הרי שם אנשים מתאבדים), ומתן של אנטי-דכאוניים לביפולארי דוקא באופן פרדוקסאלי מכניסים אותו בעוצמה יותר גבוהה ולתקופות יותר ממושכות לדכאון - לאורך זמן - לפי מה שתיארתי מקודם.

הטיפול המוצע לביפולאריים הוא דוקא מייצבים - כגון הלית'יום המפורסם.

(כך את כל מה שאמרתי בערבון מוגבל. אני לא פסיכיאטר ויש לי ידע שטחי עד מאוד בנושא)

הצבא לא יעיף אותך אם הוא יגלה שיש לך קרוב משפחה מדרגה ראשונה ביפולארי
- זה שיש לך קרוב משפחה ביפולארי זה רק שם אותך בקבוצת סיכון לתופעה ולאו דוקא משייך אותך אלייה - נראה לי שתופתע לדעת עד כמה מחלות נפשיות שנמצאה בהם כביכול מעבר על ידי גנים באחוזים גבוהים - האחוזים הם לא באמת גבוהים - ובשל כך הדרך הכי הגיונית היא פשוט להתייעץ עם פסיכיאטר, לספר לו על ההסטוריה המשפחתית שלך, לספר לו על ההסטוריה הנפשית שלך, ולתת לבחור שמבין לעומק מה זה ביפולאריזם ואיך לאבחן אותו לקבע מה בדיוק קורה איתך. אגב, גם במידה שתאובחן כביפולארי אין זה אומר שיוציאו אותך מהצבא, גם לביפולאריזם יש דרגות. וישנם הרבה ביפולאריים שבעזרת תרופות ואולי קצת ייעוץ התנהגותי מצליחים לנהל חיים פרודוקטוביים - בדיוק כמו שדכאוני יכול לנהל חיים פרודוקטיביים עם הטיפול המתאים.

זה שחוית לפני שנה משהו שלדעתך הוא אפיזודה מאנית - זה לא אומר יותר מדי לדעתי. אתה צריך להתייעץ עם איש מקצוע.

אני במקומך הייתי פונה לקב"ן, אומר לו בדיוק מה שאמרת פה, ומבקש לדבר עם פסיכיאטר בנושא.

ישנה כמובן הבעייה שהמערכת הבריאותית בצה"ל קצת לוקה בחסר, ולכן לא הייתי שולל גם פגישה עם פסיכיאטר פרטי. לאחר מכן כמובן אם הוא ימצא לנכון תוכל לקבל אבחון שתוכל להפנות אל הגורמים הרלוונטיים בצה"ל - וגם אם לא תקבל שם מענה, אם כל מה שאתה רוצה זה טיפול בבעיות הרפואיות שלך, ולצערי זה קורה הרבה, תוכל לטפל בהם באופן פרטי.
בכל אופן כדאי לפנות לדעתי אל הקב"ן והפסיכיאטר הצה"ליים.

מה שחשוב אבל מעל הכל זה הבריאות שלך. אתה חייב להכניס את זה לראש. סבל ומחשבות אובדניות לא שווים את ה-3 שנים האלה. מה שחשוב באמת זה להגיע לאבחון אמיתי של מה שקורה איתך, גם אם זה לא קורה במסגרת הצבא.
אם אתה דכאוני, ביפולארי, או מה שזה לא יהיה, מה שחשוב זה שתקבל את הטיפול המתאים, ואני מייעץ לך לשים את הספקות שלך על השירות הצבאי בצד - שלוש שנים כן או לא, בריאות זה משהו שהוא קצת יותר חשוב.
-------------------------------------------------

"There are no muralim in foxholes"
Muller2

Re: גישת הצבא למאניה דיפרסיה

הודעהעל ידי Muller2 » 13 מאי 2009 20:42

תראה, כמעט בטוח שמה שעברתי הייתה אפיזודה מאנית, היו לזה כל הסממנים, המשפחה שלי שהכירה את המחלה סברה כך אולם לא פניתי לפסיכיאטר.
אני יודע שהבריאות חשובה יותר מהכל, אבל אני לא מוכן לצאת מהצבא.
מצד שני אני מפחד מהתגובה של גורמי הברה"ן לגבי העובדה שהסתרתי את זה, ובנוסף לגבי היקף העזרה שהם יכולים לתת לי.
shual
הודעות: 120
הצטרף: 18 פברואר 2009 23:04
יצירת קשר:

Re: גישת הצבא למאניה דיפרסיה

הודעהעל ידי shual » 13 מאי 2009 22:05

אני יכול להבין את הפחד שלך.

א. אין לך הרבה מה לפחד מהתגובה של גורמי ברה"ן - אין סיכוי שמישהו ישפוט אותך כי לא ציינת שעברה עלייך אפיזודיה מאנית - כטענתך. לא הופנית לבי"ח, לא אובחנת, מבחינתך בכלל לא היית צריך לדווח. ככה אני רואה את זה בכל אופן.

במילא אחוז ניכר מהביפולארים מאובחנים אחרי גיל ההתבגרות.
הם לא הסתירו כלום, פשוט לא היה שום איש-מקצוע שנתן אבחנה אמיתית על מה שעבר עליהם.
מפה ועד הסתרה של מידע מגורמי בריאות הנפש - שאני בספק שמישהו נשפט על זה אי-פעם הדרך מאוד רחוקה.

מקווה שאתה מבין מה אני אומר.


ב. לאור העובדה שאתה מפחד מההשלכות, ואתה מטיל ספק בהיקף העזרה שהם יכולים לתת לך (גם אני מטיל בזה ספק, גם מבחינת מקצועיות, גם מבחינת משאבים). אני מציע שאם ידך משגת זאת תפנה לגורמים פרטיים - איתם תוכל לדבר באופן חופשי בלי לפחד מן ההשלכות, ולדעת שתוכל לקבל את הטיפול המתאים.
במידה ותרצה בעתיד לערב גם את הגורמים המיועדים בצה"ל - אבחון של פסיכיאטר אזרחי מדבר אליהם.

מקובל עלייך?
-------------------------------------------------

"There are no muralim in foxholes"

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים