ל-silvi

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

אורח

הודעהעל ידי אורח » 16 ספטמבר 2005 10:31

שלום סילבי!
אני עתודאית כשבוע לפני הגיוס שלי, וכמו שאת בטח מבינה, אין לי שום כוונה להשאר בצבא. ממה שהחברה פה בפורום אמרו לי, גם את היית עתודאית ויצאת על 21.
רציתי לשאול אותך, במה שונה תהליך היציאה של עתודאים אל מול חיילים רגילים. במה בדיוק הם עושים יותר בעיות, ואם לא קשה לך, אז תספרי לי בבקשה איך את עשית את זה.
המון תודה!!!
Anonymous

הודעהעל ידי Anonymous » 16 ספטמבר 2005 13:51

היי עתודאית...
אז ככה, כמובן שקראתי טוב טוב את טרגט, ועוד אתרים בנושא. אני השתחררתי בזמן שירות החובה ולא לפניי, ככה שהפגנתי חוסר יכולת לעבוד, לא אכלתי, בכיתי המון, לא הייתי מעורבת חברתית בבסיס בכלל. אני יכולה להגיד לך שבאמת הייתי בסוג של דיכאון, כמובן שהקצנתי הכל פי מאה, את הקבנים לא עניין כל כך העתודה, כי הם ראו שאני במצוקה אמיתית, ויש חשש שאני אפגע בעצמי, וזה כאמור יותר חשוב מהיותי עתודאית.
מי שבאמת הציק לי היו המפקדים, שהיו מתקשרים אליי כמעט כל יום בתקופה שהייתי בגימלים נפשיים, הם כל הזמן ניסו לשכנע אותי להישאר והציעו לי כל מיני  "הקלות בשירות" והתחשבות ובלה בלה בלה., גם אצל הקבן, למרות שמאוד שיכנעתי אותו, הוא העדיף לתת לי מלא גימלים, ולמשוך עוד פגישות ועוד...הורים וכו....
אגב לאחר שהייתי בוועדה רפואית וקיבלתי את הפרופיל המבוקש - קראו לי ממדור עתודה, לשיחה עם קצין בכיר מאוד, ששאל אותי למה השתחררתי? אם לא עזרו לי בבסיס? אם זה בגלל המפקדים?
אמרתי לו שכולם התייחסו אליי יפה, ושאני כנראה דפוקה, נכנסתי לדיכאון, והפסקתי לאכול ולתפקד, אין לי חברים, אין לי קשר עם המשפחה, והרגשתי שאני מתפרקת שאני לא שווה כלום, שאני אפס ואז פניתי לקבן כדי שיעזור לי, הקצין הבין שאני כנראה באמת דפוקה, ושהוא לא יכול לעזור לי להישאר על ידי מתן הקלות בשירות , או לחילופין העברת בסיס. אמר לי יפה שלום ובהצלחה.
ולסיכום עתודאית יקרה! יש דרך החוצה גם לעתודאים מבנינו (שעשו טעות חמורה כשהיו ילדים....) אם את מראה לקבנים,פסיכולוגים,פסיכיאטרים שאת במצוקה אמיתית ואין לך כוחות להתמודד, ויש חשש גדול שתפגעי בעצמך, אז יש חשש גדול לקבל פרופיל 21, יש דרך החוצה תזכרי את זה, תבחרי לך קו ותמשיכי איתו , עד שהם ישברו. ככל שתשכנעי אותם יותר ככה הדרך החוצה תהיה מהירה יותר..
מאחלת לך המון הצלחה, תעדכני....
אורח

הודעהעל ידי אורח » 16 ספטמבר 2005 13:57

תודה רבה:-)
אני לא מתכוונת להגיע ליחידה, כך שאני מקווה שלא יהיו שום מפקדים שיוכלו להציק לי, רק מדור עתודה במקרה הרע. אני רוצה לצאת על ההתחלה, כנראה שיהיה לי קצת קשה לשכנע אותם שאני לא מסתגלת משום שעוד לא ניסיתי כלל להסתגל מקווה לשחק על הקטע של דכאון ופחד גדול מהצבא.
אגב, באילו דרכים גרמת לקב"ן להבין שאת הולכת לפגוע בעצמך? פרט למשפט "אני יוצאת מהצבא, ובאתי אליך כדי לצאת בטוב" (מטרגט 21), איך עוד אפשר לגרום לו להבין זאת, מבלי להסתכן באשפוז בכפייה? (ואגב, איך לעזאזל בוכים בכוונה?!)
המון תודה לך!!
Anonymous

הודעהעל ידי Anonymous » 16 ספטמבר 2005 14:28

תלכי על דיכאון, חרדות, עם או בלי קשר לצבא. אני הגעתי לקבן והוא שאל אותי למה באתי, אמרתי לו שאני כבר לא אני, שאני סובלת, -אגב לא דיברתי הרבה בכלל, הקבנים כבר ישאלו אותך, אני עניתי תשובות קצרות, חצי משפט, התחלתי לבכות כי הכנסתי את עצמי למין טראנס כזה שזהו, זה ההזדמנות שלי, והבכי בא באופן טיבעי מאוד כשתחלתי לענות על כל מיני שאלות על המשפחה, על החיים. חוץ מזה בתור עתודאית שקיבלה חרא של יחס ואכלה מלא זבל בצבא, את מאוד הולכת לבכות כל השירות שלך, אז עדיף לבכות עכשיו.
אני חייבת לציין שתנועות גוף הולמות ודיבור מבולבל, שקט , מופנם-חובה! הקבנים מאוד מסתכלים עלייך, על ההליכה, הישיבה, גם בחדר המתנה, וגם כשאת יוצאת משם, הליכה איטית-זומבית, מבט מושפל,בוהה בריצפה,גוף כפוף, תחשבי שאת דפוקה!
בקשר לאיך גרמתי לקבן לחשוב שאני יפגע בעצמי, קודם כל הוא כבר ישאל אותך, חוץ מזה להפסיק לאכול,לשנוא את עצמך,לחשוב הרבה על המוות-הם כבר דברים שמעידים על יכולת לפגיעה עצמית. אל תדאגי הקבן ישאל אותך מלא שאלות בנושא...
האם חשבת על התאבדות? האם היו לך פנטזיות כיצד את מתאבדת? הם פגעת בעצמך בעבר? האם יש לך כוונות לפגוע בעצמך?  אני הראתי לו שכבר לא איכפת לי, שאני אפטית לגמרה, אפטית לחיים ולמוות, אמרתי לו שלא תיכננתי איך אני יתאבד, אבל לעיתים קרובות אני מקווה להיות בתאונה, פיגוע, הרג המוני - (שיזדעזע קצת). כמו כן אני חושבת הרבה איך זה להיות מתה ולא לסבול מהחיים האלה. אשפוז בכפייה לא בא בכלל על הפרק.
את צריכה להציג את עצמך כאחת שלא מתפקדת כבר לפחות שבועיים,חוסר תיאבון,הערכה עצמית ירודה,תחושת השפלה,אשמה,את כבר לא יוצאת לבלות-כי את לא נהנת, שום דבר לא כמו פעם, את לא רואה שום דבר אופטימי, את חיה בסבל.
דבר נוסף מאוד מאוד חשוב!!! הקבנים כל הזמן סבבו סביב העניין של חברים ומשפחה, המטרה שלהם להבין את טיב היחסים שלך איתם, והאם הם יכולים לתמוך בך, אני דיווחתי על מעט חברות שלפי דעתי הם בכלל לא חברות אמיתיות, ואני כמובן לא סומכת עליהם, ולא מספרת להם כלום, כמו כן קשר לקוי עם המשפחה, ולא אין לי חבר, אין לי אף אחד בעולם שאני סומכת עליו, או מאמינה בו.
בהצלחה... אני כאן בשבילך
 
אורח

הודעהעל ידי אורח » 16 ספטמבר 2005 18:37

הי,

רק הערה חשובה אחת - כמו שכתוב אצל טרגט, ואי אפשר להדגיש את זה יותר מדי - אל תחזרי על משפטים ממה שכתוב אצלם, וגם לא ממה שכתבה סילבי (טוב, אני קצת מגזים, אם תגידי במקרה אותו משפט - לא נורא. זה בהחלט אפשרי). אבל אם תנסי להגיע לשם על תקן חיקוי, הם גם יבינו שזה חיקוי. את צריכה להגיע לשם בתור הדבר האמיתי.

אני מקווה שהניסוח שלי היה מובן...

בהצלחה,
סרגיי.
אורח

הודעהעל ידי אורח » 17 ספטמבר 2005 17:36

סילבי תודה רבה לך! עזרת לי מאוד.
ולסרגיי, ברור לי מדוע לא צריך לחזור על משפטי הטרגט, ולמה בגדול עדיף "להמציא את עצמי" מאשר "להעתיק את עצמי", אבל תכלס - המון אנשים יוצאים מהשירות על קב"ן. הם באמת מלקטים את כל המקרים או משהו? זה עד כדי כך קריטי?
אורח

הודעהעל ידי אורח » 17 ספטמבר 2005 18:40

לא. אבל זה גם קשור לגישה שלך לעניין, וגם לסגנון הדיבור שלך.

כשמדובר במשפטים שמופיעים במקומות פומביים (באינטרנט וכד', כולל כאן, אגב) אז לא מן הנמנע שהרבה אנשים משתמשים בהם...



בי,

סרגיי.
אורח

הודעהעל ידי אורח » 17 ספטמבר 2005 22:07

זה מזכיר לי ניסויי בפסיכולוגיה שהראו להרבה אנשים רצף של תמונות ואח"כ ביקשו מהם לרשום בקצרה את הסיפור. כמובן שכל האנשים ראו את אותן התמונות בדיוק, אבל הסיפורים הייו שונים.
מה שאני מנסה להגיד זה שכמובן שהרבה אנשים חוו מצב שמוגדק כדיכאון כתוצאה מהמפגש עם הצבא והרבה מאוד הקצינו את המצב בשביל להתאים לקריטריונים של הפטור (אני לא מסכים להגדרה של "משקרים" או "עושים הצגות" לקבן, כי בד"כ מי שמגיע למצב שהוא פונה לקבן במטרה לצאת מהצבא נמצא כבר באיזו מצוקה נפשית) והרבה מהם חזרו על אותם משפטים. לכן עדיף שהקבן לא יתרשם שמדקלמים לו משפטים אלא שהמילים נאמרות מתוך הכאב הפנימי של הפונה.
אורח

הודעהעל ידי אורח » 17 ספטמבר 2005 22:44

אחד הסימנים הכי בולטים לכך שאתה ממציא או משקר זה כשאתה מדקלם משפטים
שלקחת מאיפשהו, משפטים שפתאום משלב הלשון שלהם ("גובה" השפה) שונה משלך, משפטים שהקבן
כבר שמע מילה במילה. זה לא בדיוק אותו דבר אבל אנחנו ממליצים בחום למי
שפונה לועדת מצפון שיזהר מאוד מלהשתמש בנוסח מאוד דומה לנוסח המכתב לדוגמה
שמופיע באתר. מצד אחד כמה וריאציה כבר יכולה להיות אבל מצד שני זה שקורא
את המכתבים קורא הרבה כאלה ובטוח שיש כבר משפטי מפתח שהתקבעו אצלו
ומבחינתו אלו דגלים אדומים. אז גם אצל קבן הוריאציה של הניסוחים היא לא
כזאת גדולה, ובכל זאת מאוד חשוב שהוא יקבל את התחושה שאתה חושף את נפשך
בפניו ולא שאתה מדקלם טקסט. 
במילא רגוע38612.9901157407

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים