שלום,

כרגע אני מלש"ב, עוד שבוע וקצת אני מתגייס לתותחנים.
הסיפור שלי הוא שהייתי מורעל לסיירות, הלכתי ליום סיירות סיימתי ולא עברתי.
אחרי סיום הלימודים התחלתי להבין מזה צבא ולמה אני עומד להיכנס, ניכנסתי לדיכאון.
הדיכאון בה מזה וגם בעיקר בגלל שהחבר הכי טוב שלי גם היה בדיכאון(מאז שאני מכיר אותו) והוא למעשה השפיעה עלי.
דרך אגב הוא הוריד פרופיל אצל קב"ן בצו ראשון, ואני בניגוד אליו הייתי מורעל באותה תקופה לסיירות.
עכשיו קראתי את הטארגט 21 ויש לי את התסמינים של הדיכאון שגם אני מודע אליו, אני בנאדם סגור
בבית ספר כל הזמן הייתי מעמיד פנים כאילו אני מישהו אחר-ביטחון עצמי ירוד.
גם אני מנגן בגיטרה ומוזיקה כרגע זה כל החיים שלי והסיבה שאני בדיכאון זה בגלל שברגע שאני מנגן ואז חושב קדימה עוד שנייה שאני בצבא, אני לא יוכל לנגן, לשמוע מוזיקה כמו שצריך (תבינו, אני כל היום מנגן ואני רוצה להיות גיטריסט) זה מבאס אותי.
וכול העניין הזה שהייתי מורעל זה גם עניין של העמדת פנים שאני מישהו אחר (חשבתי שזה יפטור לי את הבעיה של החברתית).

שורה תחתונה אחרי החפירה, עוד שבוע אני מתגייס, מה אני עושה כדי לצאת מהצבא כמה שיותר מוקדם?
נזכרתי מאוחר מידי אני יודע אבל הדבר הזה מונע ממני לעשות מה שאני רוצה וזה לנגן, בלי פוזות בלי כלום.