עזרה דחופה לגבי יציאה מהצבא

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Wwwsean
הודעות: 1
הצטרף: 21 פברואר 2018 03:52
יצירת קשר:

עזרה דחופה לגבי יציאה מהצבא

הודעהעל ידי Wwwsean » 22 פברואר 2018 23:53

שלום,
אני נמצא בצבא כבר כמעט חצי שנה ואני מאוד מאוד סובל שם.
התגייסתי באוגוסט 2017 לתפקיד מגן קרייה. תפקיד שהוא בתכלס שבוע שמירות שבוע בית.
הטירונות שעברתי היא טירונות 03,כלומר קרבית בסיסית.
כבר מאז הצו הראשון שלי ידעתי שאני לא רוצה להתגייס,אבל לחת מצד המשפחה ובפרט ההורים שלי גרם לכך שאני אתגייס.
בתיכון השקעתי את כל הזמן בלמידה ואף סיימתי מצטיין שכבתי.
חשבתי שזה יעזור לי בצבא אבל זה ממש לא,רצו לשים אותי לוחם בחטיבת החילוץ וההצלה,הורדתי פרופיל והגעתי לתפקיד הזה.
אני כבר לא מכיר את עצמי! מאז שנכנסתי לטירונות אני סובל מאוד. חשבתי שזה יהיה משהו חולף אבל זה ממש לא.
אני פשוט בוכה כל יום,אני עצוב כל הזמן ואני מרגיש כאילו אני עוד שנייה מתפוצץ מבפנים. בטירונות כן פגשתי קצינת בריאות הנפש,בתום שלושה מפגשים שלנו היא גיחכה לי בפנים בזמן שאני בכיתי בפנייה.
מיותר לציין שאני סובל מסיוטים ופלאשבקים מהטירונות. בסוף הטירונות לא יכלתי להסתכל למפקדים בעיניים למרות שלא היה דיסטנס.
מאז הגעתי לקורס האבטחה ששם הובטח לי קבן שלא ראיתי עד היום.
ההורים שלי אמרו לי שבשירות הסדיר הכל ישתפר,אך ההפך הוא המצב. אני עדיין בוכה כל יום,אני ממש לא מתחבר לאנשים ולמקום. אני בכלל לא ישן,אני לא אוכל כמעט ואני ממש סובל.
גם בשבוע בית שלי אני לא מצליח להתאושש מהמצב שאני נמצא בו.
פרשתי מהקארטה שכל כך אהבתי לעשות ועוד המון פעיליות שאהבתי לעשות לפני הצבא.
אני מתבייש להודות בזה אבל ניסיתי לפגוע בעצמי(ניסיתי לשבור את האצבע שלי,וגם את היד). קשה לי מאוד.
אני רוצה לשתף בשני מקרים שקרו לי בשירות הסדיר כבר בקירייה.
נייסתי ללכת לישון,ושמעתי את חברי החדר שלי מרכלים עליי,לא זוכר על מה,ושהם יצאו מהחדר הם זרקו עליי כפכפיםץ הלכתי למפקד שלי והוא בכלל לא עזר.
עוד מקרה שקרה לי בשבת האחרונה-הכריחו אותי לנקות את המגורים כי אני בן אדם שקשה לו לסרב..
השתמשתי באקונומיקה שנכנסה לי לעין במקרה. הלכתי לרספ וסיפרתי לו, בתגובה שלו הייתה "אין מה לעשות תמשיך את המסדר".
רצתי למרפאה ושם אמרו לי שאני צריך ללכת למיון אבל רק עם רכב יחידה. ליחידה שלי יש איזה 100 רכבים,לא שלחו אף אחד לפנות אותי.
בסוף אחרי שהחובשת התחננה למפ שלי,שלחו אותי ברכב אזרחי.
שוחחתי עם כל הגורמים הרלוונטים והשגתי פגישה עם הקבן ב15.3
כמובן שאני רוצה להשתחרר מהצבא,ואני פוחד להכנס לכלא אז אני קבעתי קבן.
רציתי לבקש עזרה לגבי השיחה עם הקבן,אני ממש ממש ממש ממש ממש פוחד שהוא לא ירצה לשחרר אותי ואז אין לי שום אפשרות להשתחרר.
אני פשוט אשבר אם לא אצליח. בטירונות הקבנית לא עזרה,ואני מפחד שזה יהיה אותו דבר כאן.
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בהכנה לפגישה,אנשים שהיו או מישהו שמבין ויודע איך אני אגדיל את סיכויי לצאת מהמקום הרע הזה.
בתודה מראש
אורח

Re: עזרה דחופה לגבי יציאה מהצבא

הודעהעל ידי אורח » 23 פברואר 2018 19:52

Wwwsean כתב:שלום,
אני נמצא בצבא כבר כמעט חצי שנה ואני מאוד מאוד סובל שם.
התגייסתי באוגוסט 2017 לתפקיד מגן קרייה. תפקיד שהוא בתכלס שבוע שמירות שבוע בית.
הטירונות שעברתי היא טירונות 03,כלומר קרבית בסיסית.
כבר מאז הצו הראשון שלי ידעתי שאני לא רוצה להתגייס,אבל לחת מצד המשפחה ובפרט ההורים שלי גרם לכך שאני אתגייס.

זה שיעור טוב לחיים שלך - כשאתה מנסה לרצות אחרים, זה לא מוביל לדברים טובים, זה מתחיל בצבא, אחר כך במקצוע שאתה לומד, אחרי זה אתה מתחיל לרצות את חברה שלך, ובסוף אתה הופך לחמור עבודה חסר שמחה בחיים שכולם מתייחסים אליו כסמרטוט בלי כבוד כי בלי שתשים לב זה מה שתהיה

בתיכון השקעתי את כל הזמן בלמידה ואף סיימתי מצטיין שכבתי.
חשבתי שזה יעזור לי בצבא אבל זה ממש לא,רצו לשים אותי לוחם בחטיבת החילוץ וההצלה,הורדתי פרופיל והגעתי לתפקיד הזה.
אני כבר לא מכיר את עצמי! מאז שנכנסתי לטירונות אני סובל מאוד. חשבתי שזה יהיה משהו חולף אבל זה ממש לא.
אני פשוט בוכה כל יום,אני עצוב כל הזמן ואני מרגיש כאילו אני עוד שנייה מתפוצץ מבפנים. בטירונות כן פגשתי קצינת בריאות הנפש,בתום שלושה מפגשים שלנו היא גיחכה לי בפנים בזמן שאני בכיתי בפנייה.

עוד לקח לחיים, אם אתה לא דואג לעצמך אף אחד לא ידאג לך, ולרוב "קצינות בריאות נפש" הן בקושי עובדות סוציאליות שהיו חותמות אבטלה או מנקות שירותים למחייתן אילולא הצבא היה מגייס אותן ל"קצונה"

מיותר לציין שאני סובל מסיוטים ופלאשבקים מהטירונות. בסוף הטירונות לא יכלתי להסתכל למפקדים בעיניים למרות שלא היה דיסטנס.
מאז הגעתי לקורס האבטחה ששם הובטח לי קבן שלא ראיתי עד היום.
ההורים שלי אמרו לי שבשירות הסדיר הכל ישתפר,אך ההפך הוא המצב. אני עדיין בוכה כל יום,אני ממש לא מתחבר לאנשים ולמקום. אני בכלל לא ישן,אני לא אוכל כמעט ואני ממש סובל.

מה בכלל ההורים שלך יודעים על צבא? הם משרתים בקבע? או שמתגלחים על חשבון התחת שלך. הם עשו ילד כדי שהוא יהיה הבובה שלהם? או העבד שלהם? תשאל את עצמך.

גם בשבוע בית שלי אני לא מצליח להתאושש מהמצב שאני נמצא בו.
פרשתי מהקארטה שכל כך אהבתי לעשות ועוד המון פעיליות שאהבתי לעשות לפני הצבא.
אני מתבייש להודות בזה אבל ניסיתי לפגוע בעצמי(ניסיתי לשבור את האצבע שלי,וגם את היד). קשה לי מאוד.
אני רוצה לשתף בשני מקרים שקרו לי בשירות הסדיר כבר בקירייה.
נייסתי ללכת לישון,ושמעתי את חברי החדר שלי מרכלים עליי,לא זוכר על מה,ושהם יצאו מהחדר הם זרקו עליי כפכפיםץ הלכתי למפקד שלי והוא בכלל לא עזר.
עוד מקרה שקרה לי בשבת האחרונה-הכריחו אותי לנקות את המגורים כי אני בן אדם שקשה לו לסרב..
השתמשתי באקונומיקה שנכנסה לי לעין במקרה. הלכתי לרספ וסיפרתי לו, בתגובה שלו הייתה "אין מה לעשות תמשיך את המסדר".

כל עוד אתה מתפקד ועושה מה שאומרים לך לאף אחד אין אינטרס לעשות שום דבר

רצתי למרפאה ושם אמרו לי שאני צריך ללכת למיון אבל רק עם רכב יחידה. ליחידה שלי יש איזה 100 רכבים,לא שלחו אף אחד לפנות אותי.
בסוף אחרי שהחובשת התחננה למפ שלי,שלחו אותי ברכב אזרחי.
שוחחתי עם כל הגורמים הרלוונטים והשגתי פגישה עם הקבן ב15.3

פגישה אמורה להיות עד שבועיים, כרגיל מורחים אותך, אם אתה במצוקה אתה יכול לראות פסיכיאטר אזרחי בכל מיון ובמרפאות באותו יום

כמובן שאני רוצה להשתחרר מהצבא,ואני פוחד להכנס לכלא אז אני קבעתי קבן.

כלא צבאי זה כמו טירונות, אין שם עבריינים יש שם ילדים שלא קמו למסדר או נפקדים.... אין ממה לפחד אבל אם לא תהיה נפקד אין סיבה שתגיע לכלא, אם אתה לא מסוגל לעשות משהו או לא עושה אותו טוב זה לא בכוונה וזה לא סירוב פקודה

רציתי לבקש עזרה לגבי השיחה עם הקבן,אני ממש ממש ממש ממש ממש פוחד שהוא לא ירצה לשחרר אותי ואז אין לי שום אפשרות להשתחרר.

קבן לא משחרר הוא רק מנסה לסנן אותך מלהגיע לפסיכיאטר הצבאי, כמה שיותר תדבר איתו ככה הוא יזיין לך יותר בשכל, יש בפורום מספיק מידע לגבי זה

אני פשוט אשבר אם לא אצליח. בטירונות הקבנית לא עזרה,ואני מפחד שזה יהיה אותו דבר כאן.

במקום לעשות מה שאתה חושב שצריך תקרא מה אחרים עשו בפורום יש לך פה 10 שנות נסיון ואלפי מקרים דומים

אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בהכנה לפגישה,אנשים שהיו או מישהו שמבין ויודע איך אני אגדיל את סיכויי לצאת מהמקום הרע הזה.
בתודה מראש
Gal

Re: עזרה דחופה לגבי יציאה מהצבא

הודעהעל ידי Gal » 02 אפריל 2018 23:25

לא הבנתי מה באת פה ללמד לקחים לחיים.. הבן אדם סך הכל ביקש עזרה ומה שכתבת על ההורים שלו פשוט מביך, תתבייש. אם אין לך משהו מועיל לכתוב עדיף שלא תכתוב

אורח כתב:
Wwwsean כתב:שלום,
אני נמצא בצבא כבר כמעט חצי שנה ואני מאוד מאוד סובל שם.
התגייסתי באוגוסט 2017 לתפקיד מגן קרייה. תפקיד שהוא בתכלס שבוע שמירות שבוע בית.
הטירונות שעברתי היא טירונות 03,כלומר קרבית בסיסית.
כבר מאז הצו הראשון שלי ידעתי שאני לא רוצה להתגייס,אבל לחת מצד המשפחה ובפרט ההורים שלי גרם לכך שאני אתגייס.

זה שיעור טוב לחיים שלך - כשאתה מנסה לרצות אחרים, זה לא מוביל לדברים טובים, זה מתחיל בצבא, אחר כך במקצוע שאתה לומד, אחרי זה אתה מתחיל לרצות את חברה שלך, ובסוף אתה הופך לחמור עבודה חסר שמחה בחיים שכולם מתייחסים אליו כסמרטוט בלי כבוד כי בלי שתשים לב זה מה שתהיה

בתיכון השקעתי את כל הזמן בלמידה ואף סיימתי מצטיין שכבתי.
חשבתי שזה יעזור לי בצבא אבל זה ממש לא,רצו לשים אותי לוחם בחטיבת החילוץ וההצלה,הורדתי פרופיל והגעתי לתפקיד הזה.
אני כבר לא מכיר את עצמי! מאז שנכנסתי לטירונות אני סובל מאוד. חשבתי שזה יהיה משהו חולף אבל זה ממש לא.
אני פשוט בוכה כל יום,אני עצוב כל הזמן ואני מרגיש כאילו אני עוד שנייה מתפוצץ מבפנים. בטירונות כן פגשתי קצינת בריאות הנפש,בתום שלושה מפגשים שלנו היא גיחכה לי בפנים בזמן שאני בכיתי בפנייה.

עוד לקח לחיים, אם אתה לא דואג לעצמך אף אחד לא ידאג לך, ולרוב "קצינות בריאות נפש" הן בקושי עובדות סוציאליות שהיו חותמות אבטלה או מנקות שירותים למחייתן אילולא הצבא היה מגייס אותן ל"קצונה"

מיותר לציין שאני סובל מסיוטים ופלאשבקים מהטירונות. בסוף הטירונות לא יכלתי להסתכל למפקדים בעיניים למרות שלא היה דיסטנס.
מאז הגעתי לקורס האבטחה ששם הובטח לי קבן שלא ראיתי עד היום.
ההורים שלי אמרו לי שבשירות הסדיר הכל ישתפר,אך ההפך הוא המצב. אני עדיין בוכה כל יום,אני ממש לא מתחבר לאנשים ולמקום. אני בכלל לא ישן,אני לא אוכל כמעט ואני ממש סובל.

מה בכלל ההורים שלך יודעים על צבא? הם משרתים בקבע? או שמתגלחים על חשבון התחת שלך. הם עשו ילד כדי שהוא יהיה הבובה שלהם? או העבד שלהם? תשאל את עצמך.

גם בשבוע בית שלי אני לא מצליח להתאושש מהמצב שאני נמצא בו.
פרשתי מהקארטה שכל כך אהבתי לעשות ועוד המון פעיליות שאהבתי לעשות לפני הצבא.
אני מתבייש להודות בזה אבל ניסיתי לפגוע בעצמי(ניסיתי לשבור את האצבע שלי,וגם את היד). קשה לי מאוד.
אני רוצה לשתף בשני מקרים שקרו לי בשירות הסדיר כבר בקירייה.
נייסתי ללכת לישון,ושמעתי את חברי החדר שלי מרכלים עליי,לא זוכר על מה,ושהם יצאו מהחדר הם זרקו עליי כפכפיםץ הלכתי למפקד שלי והוא בכלל לא עזר.
עוד מקרה שקרה לי בשבת האחרונה-הכריחו אותי לנקות את המגורים כי אני בן אדם שקשה לו לסרב..
השתמשתי באקונומיקה שנכנסה לי לעין במקרה. הלכתי לרספ וסיפרתי לו, בתגובה שלו הייתה "אין מה לעשות תמשיך את המסדר".

כל עוד אתה מתפקד ועושה מה שאומרים לך לאף אחד אין אינטרס לעשות שום דבר

רצתי למרפאה ושם אמרו לי שאני צריך ללכת למיון אבל רק עם רכב יחידה. ליחידה שלי יש איזה 100 רכבים,לא שלחו אף אחד לפנות אותי.
בסוף אחרי שהחובשת התחננה למפ שלי,שלחו אותי ברכב אזרחי.
שוחחתי עם כל הגורמים הרלוונטים והשגתי פגישה עם הקבן ב15.3

פגישה אמורה להיות עד שבועיים, כרגיל מורחים אותך, אם אתה במצוקה אתה יכול לראות פסיכיאטר אזרחי בכל מיון ובמרפאות באותו יום

כמובן שאני רוצה להשתחרר מהצבא,ואני פוחד להכנס לכלא אז אני קבעתי קבן.

כלא צבאי זה כמו טירונות, אין שם עבריינים יש שם ילדים שלא קמו למסדר או נפקדים.... אין ממה לפחד אבל אם לא תהיה נפקד אין סיבה שתגיע לכלא, אם אתה לא מסוגל לעשות משהו או לא עושה אותו טוב זה לא בכוונה וזה לא סירוב פקודה

רציתי לבקש עזרה לגבי השיחה עם הקבן,אני ממש ממש ממש ממש ממש פוחד שהוא לא ירצה לשחרר אותי ואז אין לי שום אפשרות להשתחרר.

קבן לא משחרר הוא רק מנסה לסנן אותך מלהגיע לפסיכיאטר הצבאי, כמה שיותר תדבר איתו ככה הוא יזיין לך יותר בשכל, יש בפורום מספיק מידע לגבי זה

אני פשוט אשבר אם לא אצליח. בטירונות הקבנית לא עזרה,ואני מפחד שזה יהיה אותו דבר כאן.

במקום לעשות מה שאתה חושב שצריך תקרא מה אחרים עשו בפורום יש לך פה 10 שנות נסיון ואלפי מקרים דומים

אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בהכנה לפגישה,אנשים שהיו או מישהו שמבין ויודע איך אני אגדיל את סיכויי לצאת מהמקום הרע הזה.
בתודה מראש

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 16 אורחים