היי אני חיילת קרוב לשנה ו4 חודש . מתוכם אני עריקה כמעט חצי שנה .
הכל התחיל ששירתתי בהתחלה בשח"ם(משטרה כחולה) … שירתתי ביחידה הזו קרוב ל חצי שנה ולאחר מכן הגשתי טופס 55 לחזרה לצה"ל .
מכמה סיבות : עברתי הטרדה מינית מצד שוטר .
הייתי אמורה להגיש תלונה במח"ש אבל העדפתי לסגור את הסיפור הזה רגיל ופשוט לחזור לצה"ל .
אני באה מבית בעייתי ההורים שלי גרושים אני חייה עם אמא שלי לבד , אמא שלי היא אישה חולה מאוד וקשה לה לממן לבד את השכירות ואת שאר החשבונות ולכן זו שצריכה לעזור לה .
המצב הכלכלי מאוד קשה .
בהתחלה העדפתי לצאת מהצבא לא לחזור לצה"ל אבל עדיין לא עברה שנת שירות וזה היה קשה ולא רציתי בכלל לחשוב על עריקות .
כשהגעתי לצה"ל ביקשתי שישימו אותי בבסיס של יומיות . ואכן המשקית ת"ש הביאה לי ת"ש של יומיות והגעתי לבסיס בבאר שבע.
אני גרה במושב ליד יבנה שלהגיע לבסיס הזה זה לפחות 3 שעות נסיעה בלי הגזמה וכל פעם אני מגיעה הביתה ב8 או 9 בערב וכבר כמעט אין אוטובוסים לבית שלי.
בנוסף לכל לאור ההתרחשויות שעברתי במשטרה … זה שינה לי את כל החיים .. המצב הנפשי שלי מאוד מדורדר .
לא הייתי סומכת על המפקד שלי ולא פעם או פעמיים העדפתי שתהיה לי מפקדת וביקשתי ואף אחד לא התייחס !.
התחלתי ת"ש בבסיס וכל פעם המשקית ת"ש הייתה מנפנפת אותי ומודיעה לי שחסרים לי טפסים והכל היה בידיים שלי .
פעם אחת ניסתילהעמיד אותה במבחן והחבאתי אחד מהטפסים והגשתי לה את כל הטפסים חוץ מטופס אחד היא הודיעה לי שחסר לי טופס ושאלתי אם זה רק הטופס הזה היא ענתה לי שכן וכשהבאתי לה פתאום שוב התחילו התירוצים .
הודעתי על כך למפקד שלי והוא החליט להתעלם מזה .
לא היה לי נוח ובבסיס הזה וכל יום שהיה עובר זה היה כמו הישרדות בשבילי , רציתי טופס 55 אבל גם לא קיבלתי יחס .
אז התחילו לבוא להם ימי הגימלים שלי .. והתחלתי להוציא גימלים . גם על חשבון ימי שמירות שכללו סופ"ש שאין מצב שהייתי סוגרת סופ"ש ומשאירה את אמא שלי לבד .
אני באה מביית מאוד בעייתי כבר אמרתי לכם . יש לי עוד אחיות אבל אף אחת לא טורחת לעזור כולן עם המשפחה שלהם בערים השונות ורק אני נשארתי עם אמא שלי .
יום אחד שהגעתי לבסיס המפקד בכוונה השאיר אותי עד שעה 8 בבסיס ושכבר הייתי צריכה לחזור הביתה לא היו אוטובוסים לחזור . הייתי צריכה להטריח את חבר שלי שיבוא לאסוף אותי מיבנה עד לבאר שבע שיקח אותי .
למחרת הרגשתי על הפנים לא יכולתי לזוז התקשרתי למפקד שלי מלא פעמים והוא לא ענה ולא יכולתי לקום מהמיטה . אז הודעתי לפקיד שעובד איתי שאני לא יוכל להגיע והוא אמר שאין בעיה הוא ימסור ושאני ירגיש טוב הוא חישב לי את זה כיום ד'. כביכול .
למחרת שאני מגיעה לבסיס המפקד מודיעה לי שאני עולה משפט .
מפה לשם בקיצור עליתי משפט .. ויש לציין שזה משפט רקאשון שלי ללא הזהרות ללא תנאים וללא שום דבר .
סיפרתי אחד על אחד למפקד ששפט אותי והוא בא בתגובה שהסיפור שלי מצוץ מהאצבע ושאני מקבלת 21 יום.
זה היה שוק מוחלט אצלי .
יש עוד מלא דברים שלא סיפרתי , זה פשוט חוויה לאר נעימה בכלל
ועכשיו לאור העובדה שאין לי מושג איך הולך בצה"ל ושיכולתי להגיש ערעור ולא ידעתי .
פשוט לקחתי את הרגליים שלי והלכתי הביתה .
אכן זה מסתבך וזה נקרא בריחה אני יודעת.
בנוסף במהלך החודש הראשון שנקרא ניפקדות לא קיבלתי פעם אחת ביקור הבייתה רק שלחו לי מכתב . לא טרחו לא כלום.
לא שציפיתי לזה .

השאלה שלי היא כזו . אני יודעת שאני הולכת לאכול אותה מבחינת כלא .
אבל מה אני עושה ?! איך אני יכולה לגרום שיקלו בעונש ? כי אני לא יכולה להשאיר את אמא שלי לבד במיוחד שאנחנו גרים גם בשכונה בעייתית .
ואיך לעזאזל אני יוצאת מהצבא ?!?

אני יודעת שזה ארוך ואני אשמח אם תקדישו לי את הטיפה מזמנכם כי אני באמת שאני כבר אובדת עצות .
תודה לעוזרים ! 😥