פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › "בכל שבועיים מתאבד חייל"
- This topic has 12 תגובות, 4 משתתפים, and was last updated לפני 14 שנים, 9 חודשים by Anonymous.
-
מאתתגובות
-
amigoחבר
הערב (רביעי) בערוץ 10,שומר מסך עם אמנון לוי- תחקיר על התאבדויות חיילים.
נראה לכם שהצבא כל כך דואג שלא יוצאו מקרי התאבדויות חיילים לתקשורת (ולמה מסתירים את זה בכלל?)
והערב באמת יחשפו הכל בתוכנית?Anonymousחברהגיע הזמן
זה נראה רציני ואני מקווה שזה יבליט את המצבJack_Flashחברמאוד מקווה שיתייחסו לזה יותר ברצינות בעקבות התוכנית.
Anonymousחברבן הזה חיכה חודשיים לקב"ן
פשוט זוועהamigoחברquote אורח:בן הזה חיכה חודשיים לקב"ן
פשוט זוועההאמת שראיתי את זה ולא התפלאיתי בכלל.. כאב לי על אמא שלו מאד.. האטימות הצבאית במיוחד ביחידות הקרביות היא אדירה. אין שם טיפת רגישות למצב הרגשי של החיילים שמשמשים למעשה חוד החנית של הצבא.
פשוט בושה שדברים כאלה קורים. ועוד לחשוב שהמ"מ והמ"פ האלה עוד קודמו בדרגה.. קצינים עליק .
Anonymousחברquote amigo:quote אורח:בן הזה חיכה חודשיים לקב"ן
פשוט זוועהפשוט בושה שדברים כאלה קורים. ועוד לחשוב שהמ"מ והמ"פ האלה עוד קודמו בדרגה.. קצינים עליק .
אני מתחיל לחשוב שזאת המשמעות נאמיתית של רוח צה"ל….
Anonymousחברואיי פיספסתי את התוכנית, מישהו יודע איפה אפשר לצפות בה באינטרנט?
Anonymousחברהנה הכתבה למי שרוצה לראות
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=648997&sid=126Jack_Flashחברquote אורח:הנה הכתבה למי שרוצה לראות
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=648997&sid=126וואי תודה!
אחד שהיהחברמה חדש?
Anonymousחברהמקרה שלי לא רחוק ממה שמסופר פה,רק שאצלי זה נגמר טוב..בעצם עוד לא נגמר אבל זה לא הסתיים בהתאבדות
חודשיים וחצי אני מבקש מהמפקדת שלי קבן,חודשיים וחצי היא מורחת אותי בתירוצים מטומטמים,ישבתי איתה בכיתי לה אמרתי לה שאני מרגיש שיגיע רגע ואני אקח את הנשק ואדפוק לעצמי כדור בראש,היא מצידה אמרה לי אני אקח לך את הנשק,לקחו לי את הנשק ובצורה הכי בזיונית היו מחזירים לי אותו כשהייתי צריך לעלות לשמור.עדיין לא ראיתי קבן גם אחרי הלילה ההוא.
את הקבן קיבלתי תוך 24 שעות מהרגע שההורים שלי משכו בכמה חוטים הפעילו קשרים הגיעו לתתי אלופים שדיברנו עם המב"ס הסמגד המ"פ והקצינה שלי.
במקום לבוא ולהודות בזה שהם לא שמו לב למצוקה שלי,הדבר היחיד שאמרו לי זה חבל שהתנהגת ככה,חבל שלא שיתפת אותנו(לא היה שבוע שלא דיברתי שעה עם המפקדת שלי על כמה שקשה לי ולא היה שבוע שלא הזכרתי את הקבן)חבל שעקפתי סמכויות וזיעזעתי את המערכת.בקיצור הצבא הזה בזיוני,אני עד היום מחכה לתור לפסיכיאטר אבל בינתיים אני לא עושה כלום בבסיס ויוצא מתי שבא לי בערך.Anonymousחברquote אורח:המקרה שלי לא רחוק ממה שמסופר פה,רק שאצלי זה נגמר טוב..בעצם עוד לא נגמר אבל זה לא הסתיים בהתאבדותחודשיים וחצי אני מבקש מהמפקדת שלי קבן,חודשיים וחצי היא מורחת אותי בתירוצים מטומטמים,ישבתי איתה בכיתי לה אמרתי לה שאני מרגיש שיגיע רגע ואני אקח את הנשק ואדפוק לעצמי כדור בראש,היא מצידה אמרה לי אני אקח לך את הנשק,לקחו לי את הנשק ובצורה הכי בזיונית היו מחזירים לי אותו כשהייתי צריך לעלות לשמור.עדיין לא ראיתי קבן גם אחרי הלילה ההוא.
את הקבן קיבלתי תוך 24 שעות מהרגע שההורים שלי משכו בכמה חוטים הפעילו קשרים הגיעו לתתי אלופים שדיברנו עם המב"ס הסמגד המ"פ והקצינה שלי.
במקום לבוא ולהודות בזה שהם לא שמו לב למצוקה שלי,הדבר היחיד שאמרו לי זה חבל שהתנהגת ככה,חבל שלא שיתפת אותנו(לא היה שבוע שלא דיברתי שעה עם המפקדת שלי על כמה שקשה לי ולא היה שבוע שלא הזכרתי את הקבן)חבל שעקפתי סמכויות וזיעזעתי את המערכת.בקיצור הצבא הזה בזיוני,אני עד היום מחכה לתור לפסיכיאטר אבל בינתיים אני לא עושה כלום בבסיס ויוצא מתי שבא לי בערך.מי שמתפקד לא נלקח ברצינות… זה לא דבר חדש ויש לך רק את עצמך להאשים בזה שלא קיבלת עזרה ישר…..
כל אחד נהיה גאון גדול שרוצה לעשות הכל "בדרך שלו" ועושה דברים דבילים שפוגעים רק בו כמו עריקויות נפקדויות או שיחות עם המפקדת עלק…Anonymousחברquote אורח:quote אורח:המקרה שלי לא רחוק ממה שמסופר פה,רק שאצלי זה נגמר טוב..בעצם עוד לא נגמר אבל זה לא הסתיים בהתאבדותחודשיים וחצי אני מבקש מהמפקדת שלי קבן,חודשיים וחצי היא מורחת אותי בתירוצים מטומטמים,ישבתי איתה בכיתי לה אמרתי לה שאני מרגיש שיגיע רגע ואני אקח את הנשק ואדפוק לעצמי כדור בראש,היא מצידה אמרה לי אני אקח לך את הנשק,לקחו לי את הנשק ובצורה הכי בזיונית היו מחזירים לי אותו כשהייתי צריך לעלות לשמור.עדיין לא ראיתי קבן גם אחרי הלילה ההוא.
את הקבן קיבלתי תוך 24 שעות מהרגע שההורים שלי משכו בכמה חוטים הפעילו קשרים הגיעו לתתי אלופים שדיברנו עם המב"ס הסמגד המ"פ והקצינה שלי.
במקום לבוא ולהודות בזה שהם לא שמו לב למצוקה שלי,הדבר היחיד שאמרו לי זה חבל שהתנהגת ככה,חבל שלא שיתפת אותנו(לא היה שבוע שלא דיברתי שעה עם המפקדת שלי על כמה שקשה לי ולא היה שבוע שלא הזכרתי את הקבן)חבל שעקפתי סמכויות וזיעזעתי את המערכת.בקיצור הצבא הזה בזיוני,אני עד היום מחכה לתור לפסיכיאטר אבל בינתיים אני לא עושה כלום בבסיס ויוצא מתי שבא לי בערך.מי שמתפקד לא נלקח ברצינות… זה לא דבר חדש ויש לך רק את עצמך להאשים בזה שלא קיבלת עזרה ישר…..
כל אחד נהיה גאון גדול שרוצה לעשות הכל "בדרך שלו" ועושה דברים דבילים שפוגעים רק בו כמו עריקויות נפקדויות או שיחות עם המפקדת עלק…לקום בבוקר למסדר בוקר,ומאז לחזור לחדר ולא לצאת ממנו עד הערב לא לאכול לא לכלום,להיות לבד כל היום כשהמפקדים שמים לב לזה,לעשות את המינימום שבמינימום זה לא נקרא לתפקד.
-
מאתתגובות