שלום אני חדש בפורום אבל מדפדף כבר הרבה זמן באתר פרופיל חדש..
אני כרגע מנסה לצאת מהצבא בכל האמצעים האפשריים ולא מצליח. אני ייתן לכם תמונה קטנה על מצבי..
 
אני משרת בצה"ל בתור כבאי בחיל האויר קרוב לשנה ושלושה חודשים ולפני 5 חודשים, לא יכולתי לשאת יותר את השהייה בבסיס ואת עצם היותי חיל, וברחתי.
הייתי עריק 82 יום ואז הגעתי לכלא 4 להסגיר את עצמי. (מהלך שהיה חכם בגלל שבאותו היום באו שוטרים צבאיים אליי הביתה) קיבלתי הערכת מעצר ובמשפט יצאתי מסתפק, מה שבסך הכל ישבתי 37 יום (משתלם לא?)
בזמן הישיבה שלי בכלא הייתי מטופל גחל"ת והבהרתי להם כל הזמן שאני לא רוצה לשרת בצבא ולא מתכוון להמשיך את השירות שלי..
בכל מקרה יצאתי מהכלא וקיבלתי צו זימון בחזרה ליחידה, חזרתי והבהרתי למפקד שלי שאני לא רוצה להמשיך לשרת עקב מצוקה נפשית ובעיות נפשיות שיש לי..הוא אמר לי שהוא ינסה לעזור לי לצאת ושאם אני לא רוצה לשרת, אני לא ישרת- בדיוק במילים האלה.! אז הגיעה תשובה מהגח"לת ובה הם אומרים שיש לפסול לחייל את המקצוע ולהעביר אותו לתפקיד אחר קרוב לבית וכל השטויות האלה, מה שבכלל לא ביקשתי..
אמרתי למפקד שלי שאני לא מעוניין ושאני רוצה לראות קב"ן בדחיפות וכל אותו הזמן עד לפגישה עשיתי הצגה נורא משכנעת לדעתי של דיכאון קליני כבד, לא דיברתי עם אף אחד, והסתובבתי ממש כמו רוח רפאים בתחנה..אז המפקד שלי אמר לי שהוא יקבע לי שיחה עם המט"ט (מפקד טייסת) ואולי הוא יוכל לעזור ואחרי זה אני יראה קב"ן..הסכמתי ובשיחה הוא הבהיר לי שהוא לא רואה אצלי שום בעיה חוץ מעצלנות ומוטיבציה נמוכה לשרת ושהוא לא הולך לעזור לי בשום דרך.
נפשגתי כמה ימים מאוחר יותר עם קב"ן, לאחר שלא ישנתי במכוון 2 לילות לפני הפגישה והוא אמר לי את אותו הדבר (נראה לי שהוא קיבל תדרוך מהמט"ט בקשר אליי, אני די בטוח בזה) הוא לא יכול לעזור לי והוא לא רואה שום בעיה אצלי, אני מיד התפרצתי עליו ואמרתי לו שאם יקרה משהו לי או למישהו שקרוב אליי אז זה יהיה על אחריותו..הוא חשב לרגע ואז אמר שהוא רוצה להפגש עם ההורים.
בשלב הזה שמחתי נורא כי אני יודע שפגישה עם ההורים זה השלב האחרון לפני שחרור והכנתי את אמא שלי לפגישה ואמרתי לה בדיוק מה להגיד.
הם נפגשו ונחשו מה? כלום, נדה, אפס, החייל כשיר להמשיך לשרת ואני שואל את עצמי איפה טעיתי??
אולי לכם יהיו תשובות