מתוך תגובה בווינט
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3493383,00.html

התגייסתי עם פרופיל 97 ובטירונות חי"ר רצנו בלילה קר מאד רק עם גופיות. תוך כדי ריצה קיבלתי התקף קוצר נשימה קשה ופינו אותי למרפאה ומשם לבית חולים. נתנו לי שם עירוי שגרם לי להיות במצב הדומה לשכרות. אחרי יומיים החזירו אותי לבסיס הטירונים. חזרתי למחלקה ולאימונים והתחלתי לרוץ ולזחול כמו כולם.

אחרי שלושה ימים חטפתי שוב התקף כזה בדיוק ושוב הגעתי לבית חולים אבל הפעם מצאו אצלי גם בצקת בריאות. הייתי מאושפז חודש וחצי עם הרבה אנטיביוטיקה ומשם התגלגלתי לוועדה רפואית שם הורידו לי את הפרופיל ל 24 לשנה ושחררו אותי.

הפכתי להיות חולה עם אסטמה קשה. בקושי יכולתי ללכת ברחוב. נכנסתי לדיכאון נוראי כי לפני הצבא הייתי בריא לחלוטין. אבי החליט לקחת אותי איתו לארה"ב לכמה חודשים.

אחרי חצי שנה שלחתי לצבא מכתב והודעתי להם שאני נמצא בארה"ב. נתתי להם כתובת ומספר טלפון וצירפתי אישור בכתב על הטיפולים הרפואיים שקיבלתי שם.

לא שלחו לי תשובה בכלל. עברה שנה וצלצלתי מארה"ב לקצין העיר לברר האם אני צריך להתייצב ואם כן מתי והיכן. אמרו לי שהפרופיל שלי עדיין 24 ושכרגע אין שינוי לגבי ושאני לא צריך להתייצב בכלל.

אחרי חצי שנה נוספת הגעתי לארץ ובשדה התעופה עצרו אותי על עריקות.

לקחו אותי ישר מהשדה ובמשך שלושה ימים הייתי במעצר ולא נתנו לי להתקשר לאף אחד. מזל שהיו לי תרופות בתיק. אחר כך התקשרתי לאבי ואחרי 24 שעות הוא הגיע.

אבי לקח עורך דין והתברר שהפרופיל שלי נשאר 24 ואף פעם לא נשלח אלי צו גיוס פשוט מישהו שינה את הסטטוס שלי לעריק.

שחררו אותי אחרי חמישה ימי מעצר.

הם גם מצאו את המכתב שלי.

שלחו לי צו גיוס והתייצבתי. הבאתי מסמכים רפואיים מהצבא ומארה"ב וקבעו לי שוב פרופיל 24 הפעם לצמיתות. השתחררתי ותבעתי את משרד הביטחון על הנזק רפואי שנגרם לי וקיבלתי 34 אחוזי נכות לצמיתות.

כשלוקחים אותך ישר משדה התעופה למעצר כשאתה עם מוטיבציה גדולה לשרת בקרבי זאת טראומה גדולה.

הצבא חיפף בגדול ואני שילמתי את המחיר.

אבי
 
(13.01.08)