המשך טיפול

[someonehere111]

היי חברה
אני מטופל אצל קבן כרגע .. נייתי בשיחה אצל קבן אחכ הוא זימן את ההורחם ועכשיו פסיכיאטר ... מישהו יכול להגיד לי איך זה נראה לדעתו?
לעזור במה להגיד/ לעשות?

[katya]

אין דבר כזה "טיפול אצל קב"ן",הוא מרוח אותך!
מה שאתה צריך לעשות זה לא לתפקד.
ותקרא את טרגט 21 אם עדיין לא קראת.

[katya]

*מורח

[אורח]

הכוונה שהוא העביר אותי עכשיו לפסיכיאטר

[אורח נוסף]

לא יודע. נשמע סבבה.
אתה צריך להגיד לנו מה נאמר ומה הוסכם בסוף השיחה עם הפסיכיאטר, מכיוון שבפגישות כאלו נוטים להצהיר בפני ההורים שיש בעיה ומשם בוחנים כיצד לטפל בא: שיחרור מהצבא, טיפול תרופתי, שחרור זמני (פרופיל 24), אולי אפילו העברת בסיס מי יודע.
אם אתה רוצה להשתחרר, תדאג לדבר עם ההורים שלך לפני שאתה אצל הפסיכי.

[someonehere111]

אני וההורים כבר היינו אצל הקבן
הקבן הציע טיפול תרופתי וסירבנו ואמא שלי התעקשה שאשתחרר הוא גם שעל על בסיס אחר משהו אמרנו שלא

[someonehere111]

שאל*

[The_animal]

אם תפרט קצת יותר מה היא הבעיה שפנית איתה לקב"ן הסיכויים יותר גבוהים שנעזור לך
בכול מקרה וזה עובד בכול פניה לקב"ן במידה והשחרור בוער לך גש למיון בבית חולים רגיל תבקש לראות פסיכיאטר ותבקש ממנו המלצה לצבא אם אתה מטופל אצל פסיכולוג או משהו כזה עוד לפני הצבא מצויין תוכל לבקש ממנו המלצה
במידה וההמלצה לא תעזור גש למיון בבית חולים פסיכיאטרי ותבקש לראות שמה אני רק אגיד מראש שאם הקו שאתה הולך עליו הוא חרדות אז אין לך מה לדאוג אבל בדיכאון ומצבים פסיכוטים צריך להזהר בתיאורים אבל תיגש לשמה רק כאשר אתה מרגיש שאתה לא מתקדם ולוחצים עליך מהצבא עוד יותר
שיהיה לך בהצלחה!

[אורח]

פניתי אליו במטרה לצאת מהצבא ...

[אורח נוסף]

אני וההורים כבר היינו אצל הקבן
הקבן הציע טיפול תרופתי וסירבנו ואמא שלי התעקשה שאשתחרר הוא גם שעל על בסיס אחר משהו אמרנו שלא

אמרתי פסיכיאטר, לא קב"ן.
אני ממש בספק שיהיה לך מה לכתוב אחרי הפסיכי. או שמשחררים אותך, או שלא. במקרה שלא, אתה פשוט ממשיך להציק להם כפי שההורים שלך כבר יודעים. אין ממש מה להוסיף כאן.

[someonehere111]

השתחררתי ..
תודה לכל אלו שעזרו לי באתר וברשת הלווי

[במילא רגוע]

רגש כלשהו

[אורח]

יש רעיונות על מה להגיד רפואי?

[במילא רגוע]

רגש אחר

[אורח]

אני לא מבין על מה הזעם ?
לאנשים הקרובים אלי אספר את האמת...
חבל להכינס לסתם עימותים עם מראייני עבודות ואנשים נוספים שלא רואים אצ העניין בעין יפה..

[במילא רגוע]

זה לא זעם, זה כעס. זה כעס על היחס לאנשים שלא הולכים לצבא, וכעס על היחס לאנשים שסובלים מבעיות נפשיות כדפוקים יותר מ"סתם" חולים, והכעס עליך הוא על כך שאתה משתף פעולה עם היחס הזה. אתה יכול לחשוב על זה כמו על יציאה מהארון - אתה יכול לפחד ולהתבייש ולנסות לשלוט במי יודע מה, אבל בכך אתה תורם לבושה וליחס כאילו זה משהו שסביר להתבייש ולהסתיר, או שאתה יכול להיות מי שאתה וזהו ואם למישהו יש בעיה עם זה זאת בעיה שלו. כולנו מנסים לשלוט במי יודע מה עלינו, ואני מניח שלא ממש דחוף לך להתמודד עם היחס השלילי כלפי אנשים שלא הולכים לצבא או אנשים שסובלים מבעיות נפשיות, בטח אם אתה החלטת שזה יכול לפגוע בך בראיון עבודה, אבל קח בחשבון שהתנהגות כזאת היא לא נייטרלית, היא תורמת לבעיה (אנשים מרגישים נוח להתייחס ככה אם הם לא רואים סביבם אנשים כאלה, בטח אם הם שם ומסתירים כי זה בושה), והמינימום של להיות בנאדם שזה דורש ממך זה לא להפוך כל ראיון עבודה להפגנה, זה בסך הכל להפגין יחס מכבד למשהו שאנשים מתייחסים אליו רע, בין אם אתה אחד מהם או לא, בטח כשהמחיר שאתה מדמיין של כל אותם ראיונות עבודה מפוספסים רחוק מהמציאות שבה לרוב המעסיקים לא אכפת והם לא ייכנסו לדיון על זה אם אתה לא.