התייעצות

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

BAHA
הודעות: 2
הצטרף: 10 מרץ 2014 03:20
יצירת קשר:

התייעצות

הודעהעל ידי BAHA » 10 מרץ 2014 03:33

היי.
הצטרפתי לפורום כי אין לי בכלל עם מי לדבר בנושא ולקבל עזרה הגיונית שתעזור לי.
בן הזוג שלי משרת חצי שנה והשבוע מסיים קורס בצריפין.
הוא בחייל חימוש כמתקן צמ"ה.
כשהתגייס אמרתי לו שלא כדאי לו, אמנם מטעמי מצפון האישיים שלי אבל גם מכמה שאני מכירה אותו ויודעת שהוא לא יתמודד עם זה.
הוא לא חשב יותר מדיי והתגייס.
בהתחלה הוא אמר שקשה לו אבל הוא יודע שאם יוותר הוא ירגיש שהוא סתם חלש וזה בעיקר הרגיש שהוא מנסה להוכיח למישהו, אם לעצמו או לאחרים, שהוא מסוגל.
בשלב כלשהו הוא פשוט קרס ומתחנן להשתחרר.

היום הוא במצב נפשי נוראי והמצב הזה מתורגם לבעיות פיזיות.
הוא מתקשר אליי מהבסיס ב3 בלילה כשהוא התעורר, מתחיל לבכות ומקיא כל היום.
הוא מתחנן שיוציאו אותו הביתה אחרי שסגר שבת והיה לו את הזמן הכי נוראי בעולם,
הבחורים שהוא ישן איתם באוהל לא נותנים לו לישון והוא בקושי אוכל,
הוא מבקש שיתנו לו לראות רק רופא בשביל משהו שיכול להרגיע לו את הכאבים הפיזים ומונעים ממנו גם את זה,
ועכשיו הוא מבקש קב"ן ולא מוכנים להקשיב לו.

אני מכירה את התסמינים האלו אישית וגם מאחרים ואלו תסמינים של דכאון בצורה הכי מובהקת.
הוא לגמריי רוצה להתעסק ולהלחם בזה לבד והוא יצליח אבל יקח לו יותר מדיי זמן וקושי נפשי.
אני לא לגמריי בטוחה כמה ההורים שלו ישמחו מזה אבל אם הוא יבקש מהם, כנראה שהם יוכלו להלחם על זה.

כבר יצא לי לדבר עם פניות הציבור כשידיד אחר שלי ניסה להתאבד בטירונות והוא התחבא באיזה חור בבסיס (שירת בעובדה) כשיש לו כדורים טעונים ברובה ולקח להם כל כך הרבה זמן למצוא אותו. למזלי הצלחתי להוציא אותו מהסיפור ולהגיד לו לחזור לכל השאר.

אני יכולה להתקשר אליהם שוב, אבל אין לי מה להגיד מעבר לעובדה שהוא אובדני, והוא לא.
אני לא יודעת אפילו אם הוא חושב על זה או לא.
אני מפחדת לשלוח אותו לבי"ח בעיקר כי ההורים שלו לא יתמודדו עם זה ואני לא רוצה להגיד לו לעשות צעד כל כך דרמטי.
דיברתי איתם ואמרתי להם שזה המצב והוא גם אמר להם, אבל אני לא רוצה להתערב בעניינים המשפחתיים שם.
אני אובדת עצות לחלוטין ואני לא יכולה לשמוע אותו שבור כל כך.
הוא טוען שהוא מעולם לא הרגיש ככה.
בכללי, אין לו עבר פסיכיאטרי, או משהו חריג.
הוא הכי יציב ומעולם לא היה במצב נפשי קשה.
אפילו לא צריך לשקר או שהוא ישחק בכאילו.
כל עוד הקב"ן והאדם שישב מולו יהיה עם קצת רגש כלשהו ובאמת יבין מה קורה שם, לא אמורה להיות שום בעיה.

יש דרך שאני יכולה לפעול או לתת לו קצת עזרה עם מי לדבר בצורה מהירה?
תודה שקראתם את כל זה, זה חשוב לי נורא.
סמל אישי של המשתמש
במילא רגוע
הודעות: 1376
הצטרף: 14 פברואר 2009 18:56
יצירת קשר:

Re: התייעצות

הודעהעל ידי במילא רגוע » 10 מרץ 2014 08:07

בתור בן אדם שמאוד מכבדת עצמאות של אנשים אחרות, אני מאוד סולד מאנשים שמתערבים ומחליטים בשבילך מה את מרגיש ומה טוב בשבילך, אבל בשאלות של בריאות נפשית, כשכל כך קשה לדעת באיזה מצב הבנאדם באמת נמצא (הסימנים למצוקה מאוד מוגבלים, אנשים נמצאים בהכחשה לגבי מצבם, או מסתירים), וכשיש מציאות שאנשים פוגעים בעצמם ומתמוטטים בגלל מצוקה נפשית, זה בהחלט מקום לשים בצד את הכבוד לעצמאות ואת הלא נעים לאנשים אחרים לחשוב על זה. אם לך כמי שקרוב אליו ברור שהוא סובל ממצוקה נפשית חשוב שתעשי כמה שאפשר, שזה לא הרבה.

דבר ראשון שהיה כדאי לעשות, אבל קשה, זה לעזור לחבר שלך להבין שמצבו הנפשי זה לא משהו ערטילאי שאם רק מחליטים להתרכז יותר הכל נפתר. כמו שהוא לא היה רץ על רגל עם סדק, ככה הוא לא צריך להישאר במסגרת שסודקת את הנפש שלו, ולעזאזל עם הקשקושים על גבריות ולהוכיח את עצמו. צבא זאת מסגרת מאוד תובענית מבחינה נפשית, ואין שום בושה בלהישבר, מי שצריך להתבייש זה הצבא שמפעיל לחץ כזה, לא האנשים שנפגעים ממנו.

נקודה שניה שכדאי להעביר לו זה שלצבא לא אכפת ממצבו הנפשי (אלא אם כן הוא יתאבד, אני בטוח שבדיעבד הם יצטערו, אבל לא שניה קודם), לצבא אכפת רק מתפקודו כחייל. להרבה אנשים רע וקשה בצבא ולא משחררים אותם, כי כל עוד הם מתפקדות זה בעיה שלהם ולא של הצבא. אז התנאי הראשון כדי להגיע לקבן זה חוסר תפקוד שידרוש את תשומת לב המערכת, ויש לו היתרון המוסף שחוסר יכולת לתפקד כראוי הוא סימפטום משמעותי לבעיה נפשית. עוד ביטוי שלצבא לא אכפת ממצבו הנפשי זה שרוב הסיכויים שהקבנים שהוא יגיע אליהם יותר יתעסקו בלא להאמין לו ולנסות בכוח להוציא ממנו תגובה מאשר באבחון פרופר, לא כל שכן מה שקראת לו "קצת רגש כלשהו". זה בעייתי במיוחד אצל מי שלא מפגין סימפטומים קלאסיים, או אצל מי ששקוע בהכחשה ובנסיונות להוכיח לעולם שהוא דווקא כן בסדר (שזה כולנו, כל הזמן). כדאי שחבר שלך יכיר את הסימפטומים כדי לדעת על מה קבן מסתכל ומה לא מעניין אותו (למשל שרע לו וקשה לו).

מה שאת יכולה לעשות זה בעיקר לתמוך ולתת מידע, שזה מה שאנחנו מנסות לעשות פה. בתור חברה שלו את גם יכולה להפעיל לחץ על הרשויות. גם אם נראה שהם בקושי זזים, זה יכול לעשות הבדל גדול בין מישהו שמשתינים עליו למישהו שמפסיקים לרגע להשתין עליו כדי להסתכל אם אולי באמת יש לו בעיה. אני גם חושב שכדאי לך לערב את ההורים שלו. כל אותם הורים טובים בלהגיד לאנשים שהם יהרסו את החיים שלהם אם הם לא ילכו לצבא, אבל כשהצבא הורס להם את החיים אין להם מה להגיד, מאותן סיבות שחבר שלך עושה מה שהוא עושה. אז חשוב להעביר להם שהמצב רציני וזה לא ניסוי או משחק שאפשר לטעות ולאפס ולהתחיל מהתחלה, אף אחד לא יחזיר להם את הזמן לאחור אם יקרה משהו לבן שלהם, ולהם יותר מלך יש יכולת ללחוץ על המערכת. והיתרון המוסף הוא שגם מבחינת האבחון הנפשי, זה שאנשים שקרובים אליו חוששים לו זה אינדיקציה מאוד חזקה שיש בעיה, ומאוד תורם לאמינות שלו.

בהצלחה
"אין בך יראת-כבוד לסמכות יתרה או למסורות שאבד עליהן הכלח. אתה מסוכן ומנוון ויש להוציא אותך החוצה ולירות בך."
- מלכוד-22
סהר תמיכה
הודעות: 14
הצטרף: 02 דצמבר 2009 22:09
יצירת קשר:

Re: התייעצות

הודעהעל ידי סהר תמיכה » 10 מרץ 2014 09:26

היי BAHA היקרה,
נראה שאת מאד דואגת לבן הזוג שלך ומאד אכפת לך ממנו. כבר זמן רב, עוד מלפני שהתגייס, היה בך פחד גדול שהוא לא יעמוד בזה, והנה עכשיו את מרגישה שהחשש שלך התממש והוא באמת מראה סימנים מדאיגים של דיכאון. נראה שאת מרגישה אחראית כלפיו, שאת יודעת שיש משהו שאת יכולה לעשות, אבל לא יודעת מה בדיוק וזה עוד יותר מתסכל אותך, במיוחד כשחווית בעבר את ניסיון ההתאבדות של הידיד שלך.
את שומעת אותו בוכה, רואה שהמצב שלו הולך ומדרדר ומתלבטת מהי הדרך לעזור לו, כי נראה שלכל כתובת שהוא ניסה לפנות הוא לא הצליח לקבל עזרה. מצד אחד את מאמינה בו שהוא יצליח להתמודד לבד והוא גם רוצה להתגבר בעצמו, אבל מצד שני את פוחדת שזה יקח זמן רב מדי ואי אפשר לדעת מה יקרה לו בינתיים.
אני מתנדבת בארגון סה"ר, סיוע והקשבה ברשת. בכל לילה בין השעות תשע לחצות אנחנו מפעילים צ'אט אנונימי שבו אפשר לדבר איתנו, עם אחד המתנדבים שלנו שמוכן להקשיב, להכיל ולהקל עד כמה שאפשר. אנחנו ארגון שלא מקושר לצבא, כל מה שנוכל להציע זה להקשיב בלי לשפוט, לנסות לתמוך ולסייע ואולי לתת כוח להמשיך הלאה. אני מזמינה אותך לדבר איתנו כדי להקל על עצמך וגם להציע לבן הזוג שלך את הצ'אט שלנו.
הקישור אל הצ'אט שלנו: http://www.sahar.org.il/
שלך,
מתנדבת סה"ר
BAHA
הודעות: 2
הצטרף: 10 מרץ 2014 03:20
יצירת קשר:

Re: התייעצות

הודעהעל ידי BAHA » 11 מרץ 2014 02:01

במילא רגוע:
כמובן שאני לא מתערבת ומחליטה בשבילו.
הוא רוצה את זה הרבה יותר ממני ופשוט לא יודע איך לפעול מבלי שזה יפגע בו.
הדבר האחרון שאני רוצה זה לכפות עליו להשתחרר ואם הוא היה אומר שהוא מסוגל לעשות את זה, הייתי תומכת בו למרות האידיאולוגיה שלי.
אולי שכחתי לציין את זה אבל בהתחלה הוא ניסה להוכיח שהוא מצליח והיום הוא מודה בזה ופשוט מתחנן שיוציאו אותו משם.
זאת לגמריי לא החלטה שלי ואני שם נטו בשביל לתמוך.

הוא יודע שלצבא לא אכפת ממנו בכלל והתסכול רק גובר בגלל זה יותר ויותר.
הוא ניסה לפנות לקצין העיר והם התעלמו לחלוטין, כמובן שגם המפקד והכל.
הוא טוען שיחכה עד להצבה אחרי הקורס, מה שקורה ממש השבוע בשביל להתחיל את התהליך ברצינות.

אני לא יכולה ללוות אותו בתהליך ולהדריך אותו במה לעשות ועם מי לדבר כי לי יש פטור עוד מצו ראשון ואני לא מכירה את המערכת הצבאית מבפנים.
הוא מאמין שאם הוא ידבר עם ההורים ויסביר להם את זה הם כנראה יתמכו ויעזרו ולפי מה שהבנתי אין להם שום בעיה להיות אסרטיבים עם המפקדים ועם מי שצריך, הוא פשוט מפחד שזה יגרום לו להראות פחות רציני כשהוא שולח את ההורים שלו להלחם בשבילו, למרות שבמצב הזה גם לא אכפת לו איך הוא נראה, הוא רק רוצה לצאת משם ולהתחיל לטפל בעצמו עם הנזק הנוראי שקרה בחצי שנה הזאת.

תודה.

סה"ר:
בעבר השתמשתי הרבה בעזרה שלכם ולמזלי היום יש לי מטפל שעוזר לי ואני יכולה לשתף אותו.
לבן זוגי אין, אז אציע ואספר לו ואשאיר לו את הבחירה והשיקול. תודה על ההצעה.
סמל אישי של המשתמש
במילא רגוע
הודעות: 1376
הצטרף: 14 פברואר 2009 18:56
יצירת קשר:

Re: התייעצות

הודעהעל ידי במילא רגוע » 11 מרץ 2014 08:09

אוקיי, אז הבנתי אותך לא נכון. אז שיפנה לרשת הליווי של פרופיל חדש.
"אין בך יראת-כבוד לסמכות יתרה או למסורות שאבד עליהן הכלח. אתה מסוכן ומנוון ויש להוציא אותך החוצה ולירות בך."
- מלכוד-22
אורח

Re: התייעצות

הודעהעל ידי אורח » 11 מרץ 2014 14:12

במילא רגוע כתב:בתור בן אדם שמאוד מכבדת עצמאות של אנשים אחרות, אני מאוד סולד מאנשים שמתערבים ומחליטים בשבילך מה את מרגיש ומה טוב בשבילך, אבל בשאלות של בריאות נפשית, כשכל כך קשה לדעת באיזה מצב הבנאדם באמת נמצא (הסימנים למצוקה מאוד מוגבלים, אנשים נמצאים בהכחשה לגבי מצבם, או מסתירים), וכשיש מציאות שאנשים פוגעים בעצמם ומתמוטטים בגלל מצוקה נפשית, זה בהחלט מקום לשים בצד את הכבוד לעצמאות ואת הלא נעים לאנשים אחרים לחשוב על זה. אם לך כמי שקרוב אליו ברור שהוא סובל ממצוקה נפשית חשוב שתעשי כמה שאפשר, שזה לא הרבה.

דבר ראשון שהיה כדאי לעשות, אבל קשה, זה לעזור לחבר שלך להבין שמצבו הנפשי זה לא משהו ערטילאי שאם רק מחליטים להתרכז יותר הכל נפתר. כמו שהוא לא היה רץ על רגל עם סדק, ככה הוא לא צריך להישאר במסגרת שסודקת את הנפש שלו, ולעזאזל עם הקשקושים על גבריות ולהוכיח את עצמו. צבא זאת מסגרת מאוד תובענית מבחינה נפשית, ואין שום בושה בלהישבר, מי שצריך להתבייש זה הצבא שמפעיל לחץ כזה, לא האנשים שנפגעים ממנו.

נקודה שניה שכדאי להעביר לו זה שלצבא לא אכפת ממצבו הנפשי (אלא אם כן הוא יתאבד, אני בטוח שבדיעבד הם יצטערו, אבל לא שניה קודם), לצבא אכפת רק מתפקודו כחייל. להרבה אנשים רע וקשה בצבא ולא משחררים אותם, כי כל עוד הם מתפקדות זה בעיה שלהם ולא של הצבא. אז התנאי הראשון כדי להגיע לקבן זה חוסר תפקוד שידרוש את תשומת לב המערכת, ויש לו היתרון המוסף שחוסר יכולת לתפקד כראוי הוא סימפטום משמעותי לבעיה נפשית. עוד ביטוי שלצבא לא אכפת ממצבו הנפשי זה שרוב הסיכויים שהקבנים שהוא יגיע אליהם יותר יתעסקו בלא להאמין לו ולנסות בכוח להוציא ממנו תגובה מאשר באבחון פרופר, לא כל שכן מה שקראת לו "קצת רגש כלשהו". זה בעייתי במיוחד אצל מי שלא מפגין סימפטומים קלאסיים, או אצל מי ששקוע בהכחשה ובנסיונות להוכיח לעולם שהוא דווקא כן בסדר (שזה כולנו, כל הזמן). כדאי שחבר שלך יכיר את הסימפטומים כדי לדעת על מה קבן מסתכל ומה לא מעניין אותו (למשל שרע לו וקשה לו).

מה שאת יכולה לעשות זה בעיקר לתמוך ולתת מידע, שזה מה שאנחנו מנסות לעשות פה. בתור חברה שלו את גם יכולה להפעיל לחץ על הרשויות. גם אם נראה שהם בקושי זזים, זה יכול לעשות הבדל גדול בין מישהו שמשתינים עליו למישהו שמפסיקים לרגע להשתין עליו כדי להסתכל אם אולי באמת יש לו בעיה. אני גם חושב שכדאי לך לערב את ההורים שלו. כל אותם הורים טובים בלהגיד לאנשים שהם יהרסו את החיים שלהם אם הם לא ילכו לצבא, אבל כשהצבא הורס להם את החיים אין להם מה להגיד, מאותן סיבות שחבר שלך עושה מה שהוא עושה. אז חשוב להעביר להם שהמצב רציני וזה לא ניסוי או משחק שאפשר לטעות ולאפס ולהתחיל מהתחלה, אף אחד לא יחזיר להם את הזמן לאחור אם יקרה משהו לבן שלהם, ולהם יותר מלך יש יכולת ללחוץ על המערכת. והיתרון המוסף הוא שגם מבחינת האבחון הנפשי, זה שאנשים שקרובים אליו חוששים לו זה אינדיקציה מאוד חזקה שיש בעיה, ומאוד תורם לאמינות שלו.

בהצלחה


פשש איזה ידע וכתיבה יפה אני אוהב תתגובות שלך
מחזק את במילא רגוע .
חיילת!

Re: התייעצות

הודעהעל ידי חיילת! » 11 מרץ 2014 18:52

משטמתים יקרים.
אתם יכולים למחוק גם את ההודעה הזאת אם תרצו רק שתדעו שכל עם ישראל שונע אתכם!
סמל אישי של המשתמש
במילא רגוע
הודעות: 1376
הצטרף: 14 פברואר 2009 18:56
יצירת קשר:

Re: התייעצות

הודעהעל ידי במילא רגוע » 11 מרץ 2014 18:52

תודה :)
"אין בך יראת-כבוד לסמכות יתרה או למסורות שאבד עליהן הכלח. אתה מסוכן ומנוון ויש להוציא אותך החוצה ולירות בך."
- מלכוד-22
חיילת!

Re: התייעצות

הודעהעל ידי חיילת! » 11 מרץ 2014 19:01

פשוט גועל נפש הציניות שלך...
אני פשוט לא יכולה להבין איך אתם יכולים להתחמק משירות צבאי החוויה הכי חשובה של אזרח ישראלי.
ומילא עוד לא להתגייס גם לעודד אחרים לעבור על החוק!?(כן לקבל פטור משירות הביטחון במירמה זאת עבירה על החוק!)
אני בשביל להיתגייס הייתי צריכה להפעיל פרוטקציות בשביל להגיע לקב"ן בכיר שיאשר שאני כשירה לשירות צבאי.
אפילו שהיה לי פטור בחיים שלי לא עלה בדעתי לא להיתגייס!!!
אני יודעת שיותר חשוב לכם ללמוד באוניברסיטה ישר אחרי התיכון מאשר על להגן על המדינה שלכם אבל לפחות תחשבו על הלוחם שסגר עכשיו 28 ותנסו להקל עליו אפילו אם זה רק לתת לו לשבת ברכבת או באוטובוס.
אנא ממכם.
תחשבו על שאמרתי.
ערב טוב.
סמל אישי של המשתמש
במילא רגוע
הודעות: 1376
הצטרף: 14 פברואר 2009 18:56
יצירת קשר:

Re: התייעצות

הודעהעל ידי במילא רגוע » 11 מרץ 2014 19:28

אין שום דבר לא חוקי בלקבל פטור מקבן, את החלק של המרמה את מניח, לא יודע.
אם כבר לא חוקי, לשרת בצבא הזה זה להיות חלק ממערכת פשע וטרור.
וגם אם נניח לפשעים בצד, מבחינתי חשוב לצמצם את החשיבות של שירות צבאי. החשיבה המיליטריסטית שלך שמקדשת את הצבא היא הגורם המרכי לרוב הרעות החולות הכי גדולות בחברה שלנו, כמו שוביניזם בוטה, הזנחת החברה האזרחית על חשבון תקציב צבאי מטורף, קידוש המוות, חינוך לשנאה.
"אין בך יראת-כבוד לסמכות יתרה או למסורות שאבד עליהן הכלח. אתה מסוכן ומנוון ויש להוציא אותך החוצה ולירות בך."
- מלכוד-22
אורח

Re: התייעצות

הודעהעל ידי אורח » 11 מרץ 2014 19:29

חיילת! כתב:משטמתים יקרים.
אתם יכולים למחוק גם את ההודעה הזאת אם תרצו רק שתדעו שכל עם ישראל שונע אתכם!



RIP Hebrew
חיילת!

Re: התייעצות

הודעהעל ידי חיילת! » 11 מרץ 2014 20:16

מערכת פשע וטרור?!
אם לא הצבא מדינות ערב ואיראן מזמן היו זורקים אותנו לים!!!
אבל אני לא מתכוונת לריב עם שמאלני קיצוני בנושא הזה..
כן לקבל פטור משירות הביטחון במרמה זה אכן עבירה על החוק-http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p199_078.htm#Seif99
כלומר במידה ושיקרת לקב"ן על מצבך הנפשי והוא שיחרר אותך (אני עשיתי ההפך כדי להיתגייס) אתה עבריין גם אם לא תפסו אותך אתה עדיין עבריין בדיוק כמו רוצח שלא תפסו אותו.
עכשיו גם שמתי לב שאמרת תודה לא לי אלא לזה ששיבח אותך.
בכל מקרה אני את הביקור שלי באתר הזה סיימתי.
אורח

Re: התייעצות

הודעהעל ידי אורח » 11 מרץ 2014 20:30

מסכים עם 2 השורות הראשונות שלך, לגבי השאר בא לי להקיא. כמה שנאה וקנאה יש בך
אני לא סובל אנשים כמוך עם סטריוטיפים בלי עמוד שדרה ועיניים גדולות כמו שלך. יש מספיק אנשים שיתגייסו מה העיניים שלך אלינו אה יא פוסטמה ? גם אם השירות לא יהיה חובה תהיה בטוחה שלא ״יזרקו אותנו לים״ ויהיו מספיק חיילים שיתגייסו. רק בארץ זה ככה תראי לי מקום אחר שמשהו לא עשה צבא ויזכירו לו את זה? רק בארץ יש 2 קבוצות של אנשים:

1. צהובים קיצונים ומגעילים
2: אנשים בלי עמוד שדרה, דגים מתים שסוחים עם הזרם.

לדעתי טת מהקבוצה השנייה.

ערב טוב גם לך
אורח

Re: התייעצות

הודעהעל ידי אורח » 11 מרץ 2014 20:40

אני בלי עמוד שידרה?!?!
אני שכשהפסיכיאטר בלשכת גיוס הודיעה לי שאני משוחררת משירות צבאי אמרתי שאני אתגייס על אפו וחמתו?!?!
אני שנלחמתי יותר משנה כדי להיתגייס?!?!
אני שכולם אמרו לי "עזבי צבא לכי לשירות לאומי" לא הפסקתי להיאבק עם גורמי בריאות הנפש של צה"ל עד שנתנו לי לתרום את חלקי כמו כל אחד אחד אחר?!?!
אין לי עצבים יותר שאתם בכלל לא מבינים דברים פשוטים.
ביי!
אורח

Re: התייעצות

הודעהעל ידי אורח » 11 מרץ 2014 21:00

אורח כתב:אני בלי עמוד שידרה?!?!
אני שכשהפסיכיאטר בלשכת גיוס הודיעה לי שאני משוחררת משירות צבאי אמרתי שאני אתגייס על אפו וחמתו?!?!
אני שנלחמתי יותר משנה כדי להיתגייס?!?!
אני שכולם אמרו לי "עזבי צבא לכי לשירות לאומי" לא הפסקתי להיאבק עם גורמי בריאות הנפש של צה"ל עד שנתנו לי לתרום את חלקי כמו כל אחד אחד אחר?!?!
אין לי עצבים יותר שאתם בכלל לא מבינים דברים פשוטים.
ביי!


אני לא מכיר אותך, ולא מכיר את תכונות האפי שלך.
מה שאני כן יכול להגיד זה שמעטים האנשים שמתגייסים לצבא כדי לתרום ומאהבת המולדת. הכל אינטרסים אישיים, זה יכול להיות בגלל סרטי האימה שמאכילים תאזרחים שזה ״יהרוס לך תחיים וכו״ זה יכול להיות בגלל חוסר כמוד שדרה:הם הלכו גם אני ילך, יכול בגלל בעיות חברתיות ועוד אלף ואחת סיבות אז תחסכי ממני תנעומים שלך על כמה רצית לשרת בצבא ולתרום למדינה בגלל טוב הלב שלך
אורח

Re: התייעצות

הודעהעל ידי אורח » 13 מרץ 2014 17:40

למה להרוס נושא לגיטימי -_-

בכל מקרה אני יוצא מנקודת הנחה שאת טרול, קשה לי להאמין שיש אנשים מטומטמים כמוך.

אם את לא טרול את מוזמנת לקרוא לעצמך עבריינית בדיוק כמו שאת קוראת לאחרים, אם החליטו שאת לא מתאימה לשירות כנראה יש לך בעיה נפשית שלא מאפשרת להיות חייל תקין, ואם הבעיה תתפרץ לך באמצע השירות את בעצם מזיקה לצבא ולפי הלוגיקה שלך גם מזיקה למדינה שאת כל כך אוהבת.

תודה לך על הנזק למדינה!

בברכה, אחמד מנהיג הג׳יהאד האיסלמי בעזה

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים