דחיתי את הגיוס כבר פעם אחת..ובנוסף לזה דחו לי אותו שוב

אני יצאתי אחרי שכבר הייתי חייל אז אני לא כל כך יודע איך זה עובד אצל מל"שבים, בגדול את בת, ככה שמראש יותר קל לך לצאת, היית כבר אצל קב"ן, אם תלכי שוב יש כבר סיכוי די טוב שהוא ישחרר אותך. הם לא נותנים לך לקבוע תור? אם כן, את תמיד יכול לבקש מחברה טובה או ממשהו אחר להתקשר ללשכת גיוס ולספר שהוא מודאג מאוד מהמצב שלך ושאת כבר מתחילה לדבר על לפגוע בעצמך.

348303242

הי,מה לגבי ליצור קשר עם גורם מטפל ולקבל חוות דעת? זה בהחלט יכול לעזור. אפשר לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר דרך קופת החולים, ולהתלונן על אותה המצוקה עצמה שעליה תתלונני לקב"ן. כפי שנאמר כאן כבר, יש הרבה פרטים לגבי העניין אצל טרגט21 ובהודעות הפתיחה של הפורום (שיש מהן לינקים לטרגט21).חוץ מזה, במקרה של לחץ זמן קיצוני, תמיד אפשר לפנות לחדר מיון סמוך ליום הגיוס, ולהתלונן על מצוקה נפשית שם. גם זה גורם מטפל. אם את מגיעה למצב כזה – תישארי בקשר, כי המצב נעשה יותר עדין. נעבור על הפרטים בהמשך.בהצלחה,סרגיי.

הי,"בקיצור בשורה התחתונה אני לא חושבת שיש משהו שאני יכולה להגיד או לעשות אצל קב"ן שישנה משהו" – הוי, כמה שאת טועה!!!תראי, אמנם נפלת על אחד הפסיכיאטרים המניאקים של הצבא (לא נורא. רובם לא כאלה, כך שבפעם הבאה יש לך הרבה יותר סיכוי). אבל מצדך, עשית כמה טעויות מאוד בסיסיות (ואם היית קוראת את המידע שאליו הפנינו אותך, זה היה מתברר לך).מה פתאום את כותבת מכתב בן שלושה עמודים שמסביר למה את לא צריכה להתגייס? מה פתאום את מתפרצת על הקב"ן? בשני המקרים, עצם זה שעשית את זה מעיד עליך שאת כשירה לשירות צבאי. בכלל, המחשבה שאת אמורה לשכנע את הקב"ן ולהסביר לו למה את לא אמורה להתגייס היא שגיאה נפוצה. את לא אמורה לשכנע אותו, ואת גם לא אמורה לנסות לשכנע אותו. כל ניסיון כזה יזיק לך הרבה יותר ממה שיועיל. הוא בעצמו צריך להשתכנע שאת לא כשירה לגיוס, ואת זה הוא לא יעשה כי תגידי לו שאת לא כשירה. את זה הוא יעשה אם הוא יראה שאת סובלת מבעיה נפשית שמצדיקה פטור.מהבחינה הזו, זה שעברת תקופה שבה לא אכלת ולא ישנת כמו שצריך (ומשום מה יש לי הרגשה, מהצורה שבה את כותבת, שעוד לא עברת את התקופה הזו) אומר שכנראה יש או היה לך דיכאון קליני. זה בהחלט מצב שמצדיק פטור משירות צבאי. כאמור, כדאי לך לקרוא את טרגט21, ולשים לב לתיאור של מצבי דיכאון שמופיע שם. האם זה נראה לך מוכר?עכשיו, מה שאת צריכה לעשות זה לפנות לכל גורם טיפולי אזרחי – פסיכולוג זה טוב. גם פסיכיאטר זה טוב. גם חדר מיון של בית חולים רגיל זה טוב. אפשר דרך קופת החולים (זה חוסך הרבה כסף). בפני הגורם המטפל את צריכה לחשוף את המצוקה שבאמת קיימת (ושגם באמת מורגשת מאיך שאת כותבת כאן). כן להזכיר את זה שאת לא אוכלת ולא ישנה. גם להזכיר דברים נוספים. כל זה בכלל לא חייב להיות קשור לגיוס המתקרב (למרות שנראה לי שבמקרה שלך יש קשר). מי שלא תפני אליו, אם הוא לא פסיכיאטר צבאי מניאק, יוכל להעיד שאכן יש בעיה, ולכתוב חוות-דעת בהתאם. עם חוות הדעת הזו את מגיעה ללשכת הגיוס, ושם כבר יקבעו לך עוד תור לקב"ן (ואם הם יתחילו למשוך את הזמן עד לתאריך הגיוס – תפני אלינו שוב. יש כל מיני דרכים להתמודד עם מצבים כאלה, שנתייחס אליהם אם זה ייעשה רלוונטי).חוץ מזה, אני לא מבין מה הבעיה עם לפנות לחדר מיון. למה לקב"ן כן ולחדר מיון לא? ניחא. פסיכולוג זה עוד יותר טוב.בהצלחה,סרגיי.

אני לא חושב שלקופות חולים יש פסיכולוגים(למכבי שאני חבר אצלהם אין) אבל כן יש פסיכיאטר ולדעתי זה גם יותר מהר..
בדרך כלל מקבלים מהקופה שאתה חבר בה ספר עם כל הרופאים במדינה שעובדים איתם וזה מחולק לפי תחומים פשוט תחפשי פסיכולוגיה או פסיכיאטריה תראי איזה ד"ר הכי קרוב לך לבית ותתקשרי או שאימא שלך (יותר טוב ויותר אמין) ותקבעו תור
את לא צריכה את הרופא משפחה בשביל לקבוע תור אצל רופא אחר

כמובן אבל פחות.