היי,
דבר ראשון קח בחשבון שהצבא יבקש ממך חוות דעת עדכנית בכל שלב, ז"א, בשביל לקבוע תור לקבן תתבקש להביא חוות דעת עדכנית, עד שיקבעו לך תור יכולים לעבור בשקט 4 חודשים ושוב תתבקש להביא חוות דעת עדכנית. אז עדיף שתתכונן להיות בקשר כזה או אחר עם פסיכ' בשביל שתוכל להביא חוות דעת עדכנית בכל זמן שתתבקש.
זה לא אמור להיות יקר מידי במידה ואתה הולך לפסיכ' דרך קופ"ח. במכבי למשל זה עובד כך: 
עלות בדיקה ראשונה אצל פסיכיאטר = 18 ש"ח (עלות הביקור) + 47 ש"ח (עלות האבחון) = 65 ש"ח.
אם הפסיכ' ממליץ על שיחות עם פסיכולוג אז צריך לעבור אבחון נוסף (47 ש"ח) ועלות הפגישות השנייה עד החמש עשרה היא 94 ש"ח לפגישה. מהפגישה ה16-30 140ש"ח. מעל 30 פגישות – ללא סבסוד של הקופה.
במידה ואין המלצה לפסיכוטרפיה ויש טיפול תרופתי ומעקב העלות היא 18 ש"ח לרבעון ללא הגבלה על כמות הפגישות.
כך שלסיכום הדרך הזולה ביותר היא לפנות לפסיכיאטר של הקופה ולקבל ממנו את הטיפול ללא פסיכוטרפיה.
לגבי השאלה השניה, זה לא כ"ך משנה, אם תיצור איתם קשר לפני קבלת הצו יכולים לחשוב שאתה יותר מידי בקטע של לצאת מהמילואים, הכי טוב שתמתין עם הפניה לצבא עד לקבלת הצו אבל כמה חודשים לפני תתחיל להפגש עם פסיכ' בשביל שיהייה לך רקורד מספיק "עשיר". שוב זה לא חובה ללכת בדרך הזאת, אני למשל פניתי לפסיכ' רק אחרי שקיבלתי צו, אבל אם תפנה לפסיכ' בלי קשר למיל' ואז תגיד לק. קישור שאתה מטופל, זה ישמע הכי הגיוני.
בהצלחה.NeKrO38601.6666550926

הי,

לשאלה השלישית – זה הפסיכיאטר ידע.
לשאלה השנייה – אין מעקב.
לשאלה הראשונה – למה לך לכוון לטיפול תרופתי? למרות שמהיכרותי עם איך פסיכיאטרים עובדים – קודם נותנים לך תרופות, ואז שואלים מה הבעיה…

לשאלה המקורית – אתה לא בהכרח צריך חוות דעת של פסיכיאטר. גם חוות דעת של פסיכולוג תספיק. אולי היא לא נחשבת כל-כך "בכירה". נו אז מה. הרי במילא ההתרשמות של הקב"ן והפסיכיאטר הצבאי קובעות. את חוות-הדעת האזרחית אתה בעיקרון צריך כדי לקבוע את הפגישה.

ודבר אחרון – חוץ מקופת החולים ישנם עוד שירותים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים שאולי תוכל להיעזר בהם. למשל, אם אתה סטודנט, תנסה לברר מה האוניברסיטה או אגודת הסטודנטים נותנת לך בהקשר זה.

בי,
סרגיי.

אז אתה יכול לקחת מרשם לתרופות, לא לקחת את התרופות, ואז בזמן המתאים להגיע לפגישה נוספת ולהגיד שניסית וזה לא עובד? זו אפשרות, אבל אפשר לעשות אותו דבר גם בלי תרופות. וכמו שאמרתי כבר, מאוד הגיוני שיציעו לך תרופות גם בלי שתכוון לשם.

בעיקרון מה שאתה צריך מהפסיכיאטר זה לא מרשם (למרות שמרשם לא יזיק) אלא מכתב שבו כתוב ממה אתה סובל. זה לא חייב להיות מכתב לצבא. זה יכול להיות מכתב לרופא המשפחה או משהו בסגנון.

לרוב לא תקבל מכתב כזה אחרי פחות משתיים-שלוש פגישות, אם-כי זה גם תלוי בהתרשמות של הפסיכיאטר ממך.

בי,
סרגיי.

מצב חירום זה רק משהו ברמה של "אני הולך להתאבד כאן ועכשיו", או גם פחות מזה?
והאם אני אקבל את המכתב בלי לבקש אותו, או שאני חייב להגיד לפסיכיאטר שאני רוצה מכתב?

ולגבי המכתב, אני צריך לבקש אותו, או שברגע שהוא יתרשם שאני בעייתי הוא ייתן לי אותו.
אם אני צריך לבקש אותו אני גם צריך למצוא נימוק טוב למה אני רוצה אותו…

לא הבנתי, אז כן לחכות עד שמגיע הצו?

אוקי, סליחה שאני כזה נאג'ס…
אז מה שהכי חכם לעשות זה להיפגש כבר עכשיו עם הפסיכיאטר, לתת לו להתרשם, ואז לחזור אליו כשמגיע הצו?