יציאה לחופש---סיפור אישי, פילוסופיה, ועצות לדורות הבאים

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

אנוכי
הודעות: 49
הצטרף: 18 פברואר 2013 17:58
יצירת קשר:

יציאה לחופש---סיפור אישי, פילוסופיה, ועצות לדורות הבאים

הודעהעל ידי אנוכי » 26 אוקטובר 2013 09:32

הקדמה: אני מפרסם את זה קצת באיחור. עברו כמה חודשים טובים מאז הועדה הרפואית, הבטחתי את זה לפני זמן רב, וגם כתבתי את זה לא מכבר. אלא שעכשיו סוף-סוף קיבלתי את הפטור הרשמי, ואני חושב שהפוסט עדיין רלוונטי. למי שמתעניין, כבר התחלתי ללמוד ואני נהנה מכל רגע. בעזרת יהוה נקבל את הדוקטורט עוד שבע שנים, בגיל 25.

בשעה טובה, קיבלתי פטור מצה"ל לאחר פגישה אחת בלבד. בעוד ששיחקתי דיכאוני, למרבה האירוניה זה היה אחד האירועים המשמחים בחיי. הפגישה היתה קרובה מאוד להסתיים לרעתי, והפסיכיאטר הצבאי בכל רגע נתון חשד שאני עושה הצגות. אך על פי כן, בזכות העקביות שלי הצלחתי לשכנע אותו.

למרות ההפצרות המוסריות שקיבלתי מסובבי, אינני מצטער על הכיוון עליו החלטתי. קראתי כל חומר אפשרי על דיכאון (לא רק מדריכים למשתמטים, אלא מידע פסיכיאטרי וכו') ועל אמנות המשחק, חיברתי סיפור מסגרת שעקבי עם כל המידע שיש לרשויות עלי, העברתי סמינר להורה המתלווה, שלחתי כעשרה מכתבים לצה"ל, חשבתי על כל שאלה אפשרית שיכולה לעלות בראיון, הכנתי ביגוד מתאים מראש, נישארתי ער כל הלילה כדי להיראות עייף, ועוד. אם כן, אני חושב שעברתי הרפתקה די רצינית במטרה להגן על חירותי ועל עקרונותי, ואני כעת ומרגיש כמו אדם שברח מגרמניה הנאצית או מרוסיה הסובייטית בסקאלה קטנה. אני חושב שאפשר להגיד שאני ראוי לפטור הזה.

תוכניותי לעתיד הקרוב הן כלקמן:
1. ללמוד פיסיקה באוניברסיטה
2. להוציא רישיון נהיגה
3. לפתח אורח-חיים בריא יותר. לאחרונה הבנתי כמה דברים אוכל לעשות בחיי, והשאיפה שלי, אם כן, היא למקסם את תוחלת חיי.

1. מי צריך להשתמט?

אני מפריד בין צה"ל שמורכב מחיילים שהיו מתגייסים בכל מקרה כי הגנה על חירותם ובטחונם זאת הקריירה אליה יש להם תשוקה (להלן: צה"ל א') לצה"ל שהינו גוף השעבוד מספר אחת במדינה שמבזבז זמן של צעירים כתכלית כשלעצמה. בעוד שצה"ל א' הוא ארגון לגיטימי, צה"ל ב' גורם רק הרס. באותה מידה שזה שאני חושב שפיזיקאי זה מקצוע מכובד לא גורר שכל אזרחי ישראל צריכים להיות פיזיקאים, כך העובדה שחיילים המשרתים בצה"ל א' (בעיקר יחידות טכנולוגיות או קרביות בהן החיילים אינם משמשים בשר תותחים) מכובדים לא גוררת שכל אזרחי ישראל צריכים להיות חיילים. חלוקת תפקידים היא דבר טוב ומועיל, ולא *כולם* צריכים להיות חיילים באותה מידה שלא *כולם* צריכים להיות פיזיקאים או אסטרונאוטים או בוזזים מהכנסת. חייל שיש לו הצדקה לשרת בצה"ל הוא כזה שמייחל לקריירה צבאית, ושיש לו גישה לתפקידים טובים שחרף המערכת המסואבת מסוגלים לתרום לעתידו. 90% מהישראלים כיום *לא* מתגייסים מסיבה כזו, אלא בגלל שהם חושבים שמדובר ב"חובה למדינה" ורוצים להשתייך לעדר. זאת כמובן אינה סיבה לגיטימית.

2. מסקנות וטיפים לדורות המשתמטים הבאים

להלן מספר רשמים שאגרתי במהלך תהליך היציאה מהצבא. מה שיפה זה ש*כל* הרשמים רלוונטיים גם לתחומים אחרים בחיים.

2.1 פרפקציוניזם

השתמטות, כמו כל מעשה אחר שאחד חפץ בביצועו, צריך לעשות על הצד הטוב ביותר. כאמור, קראתי כל חומר אפשרי על דיכאון ועל אמנות המשחק, חיברתי סיפור מסגרת שעקבי עם כל המידע שיש לרשויות עלי, העברתי סמינר להורה המתלווה, שלחתי כעשרה מכתבים לצה"ל, חשבתי על כל שאלה אפשרית שיכולה לעלות בראיון, הכנתי ביגוד מתאים מראש ונישארתי ער כל הלילה כדי להיראות עייף. התוצאה: הצלחתי לצאת מהצבא לאחר פגישה אחת, ולהתחמק ממלכודות רבות שהפסיכיאטר טמן לי. לא משנה כמה אתם חוששים, אם תחשבו על הכל מראש אין שום סיבה שמשהו ייכשל.

2.2 לשקר לסמכות אלימה

אני לא אוהב לשקר. השקר המכוון היחיד שזכור לי פרט להשתלשלות שלי עם המעכת הצבאית הוא טרם בית הספר היסודי, וחשתי חרטה עמוקה עליו זמן רב מאוחר יותר. אני נוהג להביע את דעתי בכל מקום בו היא רלוונטית ביתר קולניות---לא משנה כמה אנשים יגנו אותה. ואכן, לשקר למערכת בלשון גסה הצבאית בנוגע למצבי הנפשי היה המפלט האחרון שלי. בהתחלה, פרשתי בפני המערכת הצבאית את משנתי ואת הסיבות האמיתיות לרצוני לצאת. לא רק שהדבר לא סייע לי ואף עיקב אותי, אלא שהוא גם פגע בי בהמשך: הסיבה המפורשת שהפסיכיאטר חשד בטענותי היא שהראיתי "נתוני אינטליגנציה גבוהים ביותר," וכנראה גם חזון ואידיאולוגיה שמחד עשויים לבלום את הגעתי למצב אובדני קיצוני ומאידך לאפשר לי לשחק את דרכי החוצה מהצבא. הניסיון השני שלי להקצין בעיות רפואיות קיימות לא נחל הצלחה אף הוא. בשלב הבא ניסיתי להעמיד פני נרקיסיסט, הרבה יותר קרוב למציאות מאשר דיכאון קליני, אך בלמתי לאחר ששוכנעתי כי אני צועד למבוי. תהליך השגת השגת הפטור על סמך major depressive disorder, לעומת זאת, הושג תוך חודשיים תמימים (לוקח לצבא זמן לקבוע פגישה), לאחר פגישה אחת של חצי שעה ובעבור מאה ₪ בלבד. הלוואי שהייתי מבין שדרך זו היא היעילה ביותר מלכתחילה, ולא נאלץ להגיע ללחצים ולאי-הודאות להם זכיתי.

מעבר לאפשרות המעשית ביותר, לשקר למערכת כל עוד זה תורם לתהליך ההשתמטות זה גם מדיניות *מוסרית ביותר*. על הקורא לזכור שמטרת המוסר למצוא קריטריונים כלליים לצורכי ההישרדות של האדם. למטרה הזאת יש *אמצעים*. האמצעים האלה חלים בקונטקסט מסוים, וזה הקונטקסט שבו הם אכן מקדמים את הישרדות האדם. אחד האמצעים האלה הוא יושר, החל בקונטקסט של אינטראקציה רצונית ולגיטימית בין פרטים. בכלכלה מעורבת, בה כוח פיסי מעורב בכל תחומי החיים בצורה "מוגבלת" ואופנתית, הפרט ניצב בפני ברירות כוזבות רבות, והאפשרות האידיאלית (במקרה הזה, לא לשרת בצבא ו*גם* להגיד את האמת) לא בהכרח אפשרית. במקרים כאלה, יש לבחור באפשרות שעושה את הנזק הקטן ביותר להישרדותו של האדם. יושר אינו ערך עליון: אין טעם למות למען היושר, ואין טעם להקריב שלוש שנים מחיי האדם תוך סיכון חייו ובהיעדר משכורת למען מילה לגורמים זרים או עוינים. לבסוף, במובן הרבה יותר עמוק, הייתי ישר לחלוטין לאורך התהליך: כל מה שעשיתי היה עקבי עם ערכי ועקרונותי הבסיסיים, ולא הקרבתי אותם למען נוחות זמנית. (יש לציין שלכל מי שמצא את עצמו משקר שקרים "לבנים" בסמול טוק אין שום זכות לבקר אדם ששיקר כדי להציל את חירותו!)

2.3 רציונליות עובדת!

לא משנה כמה חששתי מהתהליך, לאור ההכנות שעברתי הגעתי בהתבסס על ידע קיים למסקנה תבונית שסביר להניח שאצא בפגישה הנוכחית. השכל דפק את הפחדים שלי!

אני מאחל לכל המשתמטים חיי אזרחות של פריחה, עשיה, חזון ושגשוג כלכלי ורוחני, וכן בריאות שלמה לאלה מתוכם שסובלים מבעיות אמיתיות מהן המערכת הצבאית התעלמה. כי לחופש אין מחיר, ואף אין לו תאריך!
HourGlass
הודעות: 17
הצטרף: 23 ספטמבר 2013 19:48
יצירת קשר:

Re: יציאה לחופש---סיפור אישי, פילוסופיה, ועצות לדורות הבאים

הודעהעל ידי HourGlass » 28 אוקטובר 2013 18:35

זה היה מעניין, תודה.
אני קצת מקנאה בך שהיית צריך *לשחק* דיכאוני.
someone11

Re: יציאה לחופש---סיפור אישי, פילוסופיה, ועצות לדורות הבאים

הודעהעל ידי someone11 » 29 אוקטובר 2013 17:15

אתה ממליץ להעמיד פנים שאתה בדיכאון? אתה חושב שזה עדיף מאשר לזייף מחלת נפש אחרת?
אורח

Re: יציאה לחופש---סיפור אישי, פילוסופיה, ועצות לדורות הבאים

הודעהעל ידי אורח » 30 אוקטובר 2013 21:24

כל הכבוד! אני שמח שמצאת דרך שעובדת עבורך, ושהראת לנו שוב שהחיים ממשיכים עם ובלי צה"ל הקטן והמושתן.

האמת היא שהרבה מלש"בים וחיילים נורא חוששים מהחיים בלי הצבא. זה לגיטימי, כי שוטפים לנו את המוח מגיל קטן כמה הצבא חשוב. זה מצחיק, אנחנו מסתכלים על אומה כמו צפון קוריאה, שהממשל שמה עושה שטיפת מוח לאזרחים שהם המדינה הכי טובה בעולם ותכלס הכל בולשיט, אבל אנחנו עושים את זה בעצמנו. אנחנו חייבים, אחרת אף אחד לא ירצה להתגייס ואף אחד לא יתגייס.

האמת היא שהצבא לא "מבגר", לא "תורם לך", והצבא לא "בונה ומעצב אישיות". אין שום דבר מבגר בלקבל פקודות מילד בן 25 ולמלא אותן. בגרות מקבלים מעבודה אמיתית, מעצמאות, מקבלת החלטות משיקול עצמי, מטעויות ולמידה מטעויות. בגרות לא מקבלים מצייתנות עיוורת. רק עבדים וחיילים מצייתים.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 15 אורחים