עמוד 1 מתוך 1

תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 17:37
על ידי ella
היי, התגייסתי לפני 4 חודשים לתפקיד ג'ובי מגעיל שאני שונאת.
הצבא מדכא אותי. לא סובלת לא את התפקיד, לא את המשרד, לא את הענף לא את האנשים שם ... לא את המסגרת הזאת, מפחדת מהמפקדים מפחדת מהעונשים מפחדת מהרסר מפחדת מהכל
מרגישה כמו עבד למערכת, מרגישה שמנצלים אותי ושאני פשוט לא מתאימה למערכת הזאת, לכן חשבתי לצאת מהצבא (בהתחלה חשבתי לעבור תפקיד אך אח"כ הבנתי שאין לי שום תפקיד אחר שאני רוצה...)

הייתי אצל הקבנים פעמיים.פעם ראשונה אמרתי לו שאני "לא יודעת מה אני רוצה" ופעם שניה הגעתי ופשוט בכיתי בהיסטריה כל הפגישה עם המילים "אני לא מסוגלת יותר" (באמת לא מסוגלת יותר... סיוט!)
אמר לי לחזור פעם הבאה עם אחד ההורים...
הייתי רוצה שיפרטו לי מה הולך לקרות הלאה? אוקיי אז יש את הפגישה עם ההורים ומה אז? ועדה רפואית? פסיכיאטר? מתי מה מו מי איך איפה...
אני באמת מרגישה שלא יכולה להיות שם יותר... :(

בנוסף כולם משגעים אותי ואומרים ש21 זה ,כתם לכל החיים" ושלא יקבלו אותי לשום עבודה ... שאוכל לעבוד רק בעבודות מינימום כל החיים ... זה מפחיד אותי! ולמרות שחרשתי את כל האינטרנט בכלל ואת הפורום זה בפרט, אני עדיין פוחדת ומהססת

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 18:11
על ידי אורח
ella כתב:היי, התגייסתי לפני 4 חודשים לתפקיד ג'ובי מגעיל שאני שונאת.
הצבא מדכא אותי. לא סובלת לא את התפקיד, לא את המשרד, לא את הענף לא את האנשים שם ... לא את המסגרת הזאת, מפחדת מהמפקדים מפחדת מהעונשים מפחדת מהרסר מפחדת מהכל
מרגישה כמו עבד למערכת, מרגישה שמנצלים אותי ושאני פשוט לא מתאימה למערכת הזאת, לכן חשבתי לצאת מהצבא (בהתחלה חשבתי לעבור תפקיד אך אח"כ הבנתי שאין לי שום תפקיד אחר שאני רוצה...)

הייתי אצל הקבנים פעמיים.פעם ראשונה אמרתי לו שאני "לא יודעת מה אני רוצה" ופעם שניה הגעתי ופשוט בכיתי בהיסטריה כל הפגישה עם המילים "אני לא מסוגלת יותר" (באמת לא מסוגלת יותר... סיוט!)
אמר לי לחזור פעם הבאה עם אחד ההורים...
הייתי רוצה שיפרטו לי מה הולך לקרות הלאה? אוקיי אז יש את הפגישה עם ההורים ומה אז? ועדה רפואית? פסיכיאטר? מתי מה מו מי איך איפה...
אני באמת מרגישה שלא יכולה להיות שם יותר... :(

בנוסף כולם משגעים אותי ואומרים ש21 זה ,כתם לכל החיים" ושלא יקבלו אותי לשום עבודה ... שאוכל לעבוד רק בעבודות מינימום כל החיים ... זה מפחיד אותי! ולמרות שחרשתי את כל האינטרנט בכלל ואת הפורום זה בפרט, אני עדיין פוחדת ומהססת



היי,

אני אתחיל מהסוף - אין שום סיבה לפחד. אם חרשת את האתר של התנועה (האתר - לא רק הפורום) אז בוודאי נתקלת במאמר שעובד על כל השמועות וסותר אותן אחת אחת. אם את באמת מפחדת מעניין העבודה - יש אפשרות לעשות שירות אזרחי באיזה מקום חביב, אבל גם את זה את לא חייבת לעשות, זה פשוט כסת"ח נוח לאלו שמפחדים מאוד. אם את להווכח באופן סופי שזה לא נכון - פני לרשת הליווי ושם תוכלי לדבר עם אנשים שעבדו, למדו והצליחו (רובם אנשים צנועים, אבל לא רעבים).

בדרך כלל כחלק מתהליך היציאה צריך להוציא גם חוות דעת מגורם מטפל (פסיכולוג\פסיכיאטר אזרחי). אבל במצב שלך, שבו הקב"ן כבר מזמן את ההורים ונראה שאת מתקדמת בתהליך, אולי לא כדאי למהר ולבזבז את הכסף. אבל כדאי שתשקלי גם את זה (יש דרך לנסות להוציא גם בחינם - אם תרצי אני אוכל להסביר אותה אבל היא גם הוסברה כמה פעמים בפורום).

עוד דבר שהוא חשוב הוא שבזמן שאת עדיין במערכת, חוסר תפקוד. כלומר, לשדר למערכת שאת לא מתאימה להיות חיילת, באמצעות אי מילוי הפקודות אך תוך כדי גם לשדר שזה נובע ממצוקה נפשית קשה מאוד. את זה צריך לעשות גם אם מאיימים במשפט, וגם במהלך ריצוי עונש, תוך בקשה לראות קב"ן מכל בעל דרגה ומפקד. האופן הכי קיצוני לא לתפקד הוא פשוט להסתגר בחדר ולצאת רק למשפט.

האם קראת את המדריכים בפורום? טרגט 21, מדריך גונזו, האשכול של SOLUS בפורום מיליטריזם?

כעקרון אם לקב"ן יש סמכות אם הוא מתרשם כמו שצריך אחריי הפגישה עם ההורים הוא יכול לשחרר, אבל זה תלוי בהתנהלות שלך מולו בפגישה ובמה שההורים יעשו (הם תומכים בך? חשוב לתאם גרסאות וחשוב שהם יתפקדו כמו שצריך). אם לקב"ן אין סמכות, הוא יכול להפנות לפסיכיאטר צבאי, שהפגישה איתו היא מאוד דומה לפגישה עם הקב"ן (מכריזים שרוצים לצאת, מתנהגים כמו שמתואר במדריכים, נותנים להורים ולחוו"ד לדבר ולא מסכימים למעקבים, טיפולים בצבא תרופות וכו') והוא זה שממליץ על שחרור ומפנה לוועדה הרפואית (שמתפקדת כחותמת גומי להחלטתו).

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 18:33
על ידי ella
קראתי את המדיריכם, אבל כל הקטע שלא התנהגתי ממש לפיהם בפגישות. רציתי להישאר עם האמת שלי. לא רציתי להגיד שאני רוצה להתאבד, כי אני לא. כנ"ל לגבי ה"אי התנהלות וחוסר תיפקוד" אני מבצעת את התפקיד שלי, פשוט אני שונאת אותו ולא רוצה לבצע אותו... זה מה שאמרית וזה גם מה שהולכת להגיד...

כנראה נפלתי על קבן שלא אכפת לו להוציא אותי מהצבא. כי בפגישה האחרונה פשוט התחלתי ליבכות בהיסטריה והוא בעצמו שאל "את רוצה לצאת מהצבא?" ככ הופתעתי שחשבתי בהתחלה שזה מלכודת, כך שהעדפתי לתת תשובה מתחמקת "אני חושבת שאיני מתאימה למערכת".

זה למה אני גם שואלת לגבי המשך התהליך. הבנתי שוועדה רפואית זה חומת גומי, החששות שלי הן דווקא מהפסיכיאטר. מה אם הוא לא ירצה לתת לי פטור? (וכמו שציינתי קודם, רוצה להישאר עם "האמת שלי" להגיד רק את מה שיש באמת)

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 18:41
על ידי אורח
ella כתב:קראתי את המדיריכם, אבל כל הקטע שלא התנהגתי ממש לפיהם בפגישות. רציתי להישאר עם האמת שלי. לא רציתי להגיד שאני רוצה להתאבד, כי אני לא. כנ"ל לגבי ה"אי התנהלות וחוסר תיפקוד" אני מבצעת את התפקיד שלי, פשוט אני שונאת אותו ולא רוצה לבצע אותו... זה מה שאמרית וזה גם מה שהולכת להגיד...

כנראה נפלתי על קבן שלא אכפת לו להוציא אותי מהצבא. כי בפגישה האחרונה פשוט התחלתי ליבכות בהיסטריה והוא בעצמו שאל "את רוצה לצאת מהצבא?" ככ הופתעתי שחשבתי בהתחלה שזה מלכודת, כך שהעדפתי לתת תשובה מתחמקת "אני חושבת שאיני מתאימה למערכת".

זה למה אני גם שואלת לגבי המשך התהליך. הבנתי שוועדה רפואית זה חומת גומי, החששות שלי הן דווקא מהפסיכיאטר. מה אם הוא לא ירצה לתת לי פטור? (וכמו שציינתי קודם, רוצה להישאר עם "האמת שלי" להגיד רק את מה שיש באמת)


טוב, בשום מקום במדריכים לא כתוב שחייבים לשקר כדי לצאת, כי לא חייבים.

אני מבין, אבל אצל הפסיכיאטר יש לפעמים - לא תמיד - אבל לפעמים צורך כן להגזים, לקחת משהו אמיתי ולהציג אותו כמאיים יותר.

לבנות באמת קל יותר לצאת. עצוב, אבל יש בצבא אפליה מגדרית. מאוד ייתכן שתשוחררי גם בלי מאמץ רב, אבל אני כן חושב שכדאי שתתכונני למקרה שבו זה לא יקרה, כי לא לכל הבנות קל לצאת.

פשוט תראי איך הפסיכיאטר מתנהל ולפי זה תביני מה לעשות - אם הוא מתכוון להוציא אז אוקיי, אם הוא קשוח מדי - אז זה הזמן להקצין את ההתנהגות.

השאלה הזאת לא הייתה מלכודת, ותשובה מתחמקת יכולה לפעול דווקא לרעתך. הוא לא קורא מחשבות, והוא לא יידע שאת רוצה לצאת בלי שתעני בפירוש שאת רוצה לצאת. תשובה מתחמקת משדרת שאולי מצבך לא כזה חמור, שאולי אפשר להקל עלייך קצת בצבא ולנסות מעקב וטיפול (יש גם כאלה שמבטיחים הרים של הקלות ולא מקיימים כלום, כדי לבדוק את האמינות).

לגבי חוסר התפקוד וחוות הדעת - שניהם חלק מתהליך היצאה. אם את מתפקדת כמו שחיילת אמורה לתפקד, למה שהצבא ישחרר אותך? בשביל הקב"ן זה משדר - יש מצוקה, אבל כזו שאפשר לטפל בה בתוך הצבא.

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 18:50
על ידי ella
אני מתפקדת בתור חיילת ועושה את כל העבודה כי אני פוחדת מעונשים. ביחידה שלי מרתקים על כל שטות. שכח דיסקית - 10 יום ריתוק. הלך הביתה מוקדם - 5 יום ריתוק. וכו'...

ואחרי שהתסכלתי פה בפורום זה בדיוק החשש שלי שיציעו לי לקחת כדורים או משהו כזה... התרופות לא מעניינות אותי מעניין אותי פשוט לא לעשות את התפקיד המטומטם הזה ולא להיות במסגרת מזעזעת הזאת ...

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 19:24
על ידי אורח
ella כתב:אני מתפקדת בתור חיילת ועושה את כל העבודה כי אני פוחדת מעונשים. ביחידה שלי מרתקים על כל שטות. שכח דיסקית - 10 יום ריתוק. הלך הביתה מוקדם - 5 יום ריתוק. וכו'...

ואחרי שהתסכלתי פה בפורום זה בדיוק החשש שלי שיציעו לי לקחת כדורים או משהו כזה... התרופות לא מעניינות אותי מעניין אותי פשוט לא לעשות את התפקיד המטומטם הזה ולא להיות במסגרת מזעזעת הזאת ...


אבל זה בדיוק מה שהסברתי. זה שאת מתפקדת בתור חיילת פוגע בתהליך היציאה שלך. אני מבין שריתוק זה דבר מפחיד (לא יותר מפחיד מהטירונות שכבר עברת), אבל כשמשווים מה עדיף לשבת קצת בריתוק\מעצר\כלא או לשרת שנתיים? את טוענת שאת לא יכולה להיות יותר במסגרת הזאת, ולצערי מה שצריך לעשות כדי לצאת מהמסגרת הזאת הוא להוכיח לה שאת לא מסוגלת לתפקד כחיילת... הפגישה עם הקב"ן היא רק חלק מהעניין.

אף אחד לא יכריח אותך לקחת בכוח כדורים. אם מציעים לך דבר כזה פשוט תסרבי, ואם ישאלו אותך למה תגידי שאת מפחדת מזה (זאת האמת, לא?) ותנסי להסביר שהבעייה היא בצבא, לא בשום דבר אחר.

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 24 יוני 2013 20:00
על ידי Solus
האשכול שלי במיוחד, לדעתי, לא מדבר על לשקר; סכ מסביר איך אפשר להוציא אמת מכל דבר באופן משכנע שרלוונטי לגורם שעומד מולך. ככל שזה הולך לקבלת כדורים, כמו שנאמר, אין שום סיבה שעליך לקחת אותם ואת יכולה בקלות לדחות את זה בעזרת פחד מכדורים (כמו שלי יש ברמה הפרנואידית), שלדעתי זה באמת לא רחוק מהאמת.

לגבי תפקוד, זה מאוד תלוי בגורם המטפל שלך. כרגע הם יכולים לחשוב לעצמם "היא מבטאת מצוקה, אך היא מתפקדת בדיוק כפי שדורשים ממנה. הבעיה ככל הנראה אינה חמורה כפי שהיא מציגה אותה" או שיחשבו לעצמם : "היא מבטאת מצוקה, אך היא מתפקדת. עם זאת, אנו לא יודעים כמה זמן זה יקח לה להידרדר". יש הבדל מהותי בין השניים, ולפעמים זה פשוט לא תלוי רק בך כדי להראות שאת ברמת סיכון פוטינציאלי באופן בינוני, הקב"ן / פסיכיאטר צריך לשקול לבד האם את הולכת להיות מסוכנת לעצמך או לאחרים בעתיד אף על פי שכרגע את מתפקדת. מה שאני ממליץ לך, זה להוריד את רמת הביצועים שלך בתפקידך. "לא לתפקד" לא אומר "לא לעשות דבר", זה אומר "לעשות את העבודה באופן גרוע". זה הכל. לדעתי אם תמשיכי לנסות לתפקד זה פשוט יאכל אותך עד שבכלל לא תצליחי ללכת לבסיס (במקרה שלא ילך לך עם הקב"ן / פסיכיאטר). אנחנו לא אומרים לך לא לעשות את העבודה שלך, פשוט תגרמי לאחרים להבין בכל דרך שנראת לך אפשרית להבין או לחשוב שיש לך בעיה שראויה להתייחסות. באופן כללי חשוב שהמפקדים שלך ידעו מזה בגלל שהקב"ן / פסיכיאטר עלול לשאול אותם לגבי ההתנהלות שלך בבסיס. ואם עדיין את לא מצליחה להביא את עצמך לעשות את זה, לפחות תשימי את זה כאפשרות במקרה שהפסיכיאטר לא משתכנע; אז תעבירי הילוך.

בפגישה הבאה שלך עם הקב"ן בליווי אחד ההורים, תדאגי לתדרך אותם לפני כן לגבי המצב שלך כמה שיותר לעומק. בכל מקרה, ללא קשר לצבא, חשוב שיהיה לך מישהו שיתמוך בך בעת התהליך הזה ואף אחריו; אם ההורים שלך הם הרשת-הביטחונית הקרובה והדומיננטית ביותר שלך זה קריטי שהם יהיו שם עבורך. חבל לעבור את התהליך הזה לבד.

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 25 יוני 2013 16:27
על ידי ella
אני אקח את חוסר התיפקוד בתור תוכנית ב אם לא יעבוד עם הקבן, אבל ממש לא בא לי לעשות את זה. ברגע שאתחיל לפשל ו"לעשות את העבודה גרוע" אתחיל לחטוף צרחות מהמפקד שלי וזה אחד הדברים שאני הכי מפחדת מהם (פשוט כי ככה )

כרגע יותר מלחיץ אותי הפחדות של אנשים, כולם ממשיכים לחפור לי שזה "כתם לכל החיים", וש"אף אחד לא יקבל אותי לעבודה"...

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 25 יוני 2013 17:21
על ידי אורח
ella כתב:אני אקח את חוסר התיפקוד בתור תוכנית ב אם לא יעבוד עם הקבן, אבל ממש לא בא לי לעשות את זה. ברגע שאתחיל לפשל ו"לעשות את העבודה גרוע" אתחיל לחטוף צרחות מהמפקד שלי וזה אחד הדברים שאני הכי מפחדת מהם (פשוט כי ככה )

כרגע יותר מלחיץ אותי הפחדות של אנשים, כולם ממשיכים לחפור לי שזה "כתם לכל החיים", וש"אף אחד לא יקבל אותי לעבודה"...


פנית לרשת הליווי? הם ההוכחה המושלמת לכך שמדובר בהפחדות שאין אמת מאחוריהן.

חוסר תפקוד - חבל, החלטה שלך. אני לא חושב שזה יתרום לשחרור שלך.

Re: תהליך יציאה מהצבא איך הוא הולך ?

פורסם: 25 יוני 2013 19:14
על ידי Solus
במקרה הזה, אל תשכחי לדבר על זה עם הקב"ן; סביבה מלחיצה ומוחצת שגורמת לך להשקיע כל כך הרבה משאבים מנטליים כדי להשלים עבודות ארורות שלא צריכות לדרוש יותר מבן אדם מאשר להיות ער? ברגע שאת אומרת להם "אני ממש מנסה אבל אני לא מרגישה שאחזיק מעמד אם לא אקבל עזרה" מדליקה מנורה אדומה, במיוחד אם את באה עם אחד ההורים שלך שכן יחושו בזה כדבר משמעותי. לכל עובד יש הזכות והיכולת להחליף עבודות במקרה שסביבת העבודה לא עובדת עבורו, את צריכה לעבור מבעד לחישוקים בוערים על מנת שקולך רק ישמע. תפנימי את המצב שלך, ותדאגי לבטאות אותו.

בנוגע ל-21, זה מאוד תלוי במה את תרצי לעבוד וגם זה לא הכרחי... יש מעסיקים שמפלים, אי אפשר לומר שלא (אבא שלי בדרגת מנהל והוא התוודא בפני שהוא יעדיף אנשים שכן שירתו על פני אלו שלא. לומרות שלדעתי זה לא ממש יעבוד עבורו בפועל אם הבן אדם שהשתחרר יהיה קריזמתי ובטוח בעצמו כמו שצריך להיות בראיונות), באותה מידה זה גם יכול להיות כלפי מילואימניקים.
לאחר שהתגייסתי, ובתום מספר חודשים התקשרי לבוסית הקודמת שלי בתקווה לקבל עבודה בשל הזמן הפנוי שהיה לי והיא פשוט שאלה אותי באופן הכי אפטי, שהכי לא שם זין שגרם לי להתפקע מצחוק : "אה, יצאת?". זה חזר על עצמו כמה פעמים עם המנהלים האחרים כאילו הם ציפו שזה מה שיקרה.

כל הקטע של "זה יעשה כתם" נראה לי שגוי מבחינה אמפירית, כל מי שאומר את זה מבסס את העובדות שלו על בסיס השוק שנגרר במשך מספר עשורים, על פי נסיון של חיים שלמים. איך זה תמיד שרק שומעים מאנשים מעל גיל 40~50 ומהילדים שזקני השבט שטפו להם את המוח; שהצבא עושה כתם? אני לא יודע איזה סוג של עדות אמפירית, עדות שטח זה מאנשי צבא. איך זה שווה להקשיב לאנשים שמדברים על מערכת אחת כאשר הם נמצאים במערכת אחרת לגמרי? זה כמו לצפות מאנשים שחיים בדומקרטיה להבין מה לכל הרוחות הנקודה באנרכיה (לא, זה לא אומר "כאוס" או "אי סדר").

נראה לי שיש עדיין אנשים שמתייחסים לצבא כמין תואר, דרג או תעודה שמציינת את כשירותם ושולחת אותם עם המלצה שאומרת "בעל התעודה הינו נורמלי". בחיי אני יכול לדבר על הנושא הזה כל היום, ואני בטוח שלכולם יש מספיק שנאה כדי להשקיע חודשים שלמים על זה. אך הנקודה התחתונה היא : אל תכנעי ל"אמת רגשית". תפני ללוגוס, לאמת האובקייטיבית בשטח. אנחנו יודעים שאת מפחדת כרגע וזה מאוד פשוט להיכנע לדעות השליליות של אחרים בניסיון להשיג רשת ביטחון כל שהיא, אך אם את רוצה את האמת עצמה -- דברי עם כולם. אלו שהצליחו ואלו שלא הצליחו ולמה לא הצליחו. באמת רצוי שתשלחי אימייל או אפילו תתקשרי לרשות הליווי כדי לדבר איתם על זה, זה לא יכול לפגוע נכון? אם את לא מצליחה להביא את עצמך לעבור על הנושא הזה, תנסי לחשוב טוב טוב למה את מרגישה שאת חובטת את הראש שלך בקיר בכל פעם שהנושא הזה עולה.
בהצלחה.