תוכניות התאבדות

[אנוכי]

האם לסרב לענות בפגישה עם פסיכי' צבאי על שאלת תוכניות התאבדות יסכן אותי באשפוז כפוי?
האם כדאי לסרב לענות על שאלה כזאת?
האם כדאי להוסיף שאני חושב מחשבות שחורות על החיים והמוות באופן כללי?
(בחוות הדעת כתוב שאין לי תוכניות אובדניות, אבל שאני חושב מחשבות שחורות על החיים והמוות.)

[אורח]

האם לסרב לענות בפגישה עם פסיכי' צבאי על שאלת תוכניות התאבדות יסכן אותי באשפוז כפוי?
האם כדאי לסרב לענות על שאלה כזאת?
האם כדאי להוסיף שאני חושב מחשבות שחורות על החיים והמוות באופן כללי?
(בחוות הדעת כתוב שאין לי תוכניות אובדניות, אבל שאני חושב מחשבות שחורות על החיים והמוות.)

- אה... לא.
- מה זה לסרב? אפשר לענות "לא יודע", "מה זה חשוב"... אפשר לרמוז שכן, אבל לא לענות בפירוט.
- אם אתה מתכוון פשוט להגיד "אני חושב מחשבות שחורות על החיים והמוות באופן כללי" אז לא. צריך לרמוז בעדינות, אפשר גם להגיד, אבל הניסוח צריך להשמע אמיתי... משהו שאדם דכאוני באמת היה אומר.

[Solus]

יש לי בחתימה איזה PDF על אבחנת-אובדנות שמתאר פחות או יותר על מה הקבנים והפסיכיאטרים מסתכלים כדי לדעת מה לעשות איתך מבחינת אובדנות (במיוחד קיצונית), אז כדי שתבדוק את זה בנתיים.
האם כדי לבטאות את העתיד שלך כעמום ושחור? אפשר לומר, אך כמו שאזרח אמר רצוי באופן יותר ... מרוסן. תנסה לומר שאתה רק מנסה להעביר את היום מלקום ועד לישון, כל פעם שאתה חושב על המחר זה נראה לך כרעיון לא מובן...וכה וכה. זה בסדר לבטאות חוסר ידיעה לגבי העתיד ואפילו בילבול עמוק לגבי מה הולך להיות. אפשר לומר שיש כאלו שמראים את זה כמין אובססיה; המחשבות הטורדניות הללו.