עזרה

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Ugu
הודעות: 3
הצטרף: 24 יולי 2012 14:59
יצירת קשר:

עזרה

הודעהעל ידי Ugu » 04 דצמבר 2012 14:40

שלום לכולם,
אני בצבא כ-9 חודשים. הייתי, כמו הרבה לפניי, די מורעל לפני הגיוס אבל יותר מהכול רציתי להתמיין ליחידות מחשוב ומודיעין. כשהתחלתי להתאמן לגיבושים גיליתי בעיה חמורה ברגליים. הצבא לא התייחס ולא ירד לי פרופיל. בעיקר עקב הפרופיל הגבוה שלי, נפסלתי מיחידות מחשוב וגם ממודיעין משום מה, למרות מיליון בקשות שלי.
בסופו של דבר התגייסתי לתותחנים כי זה דורש טיפה יותר שכל מחי"ר וגם ידעתי שעם הבעיות שלי זה המקום היחיד שאוכל לשרוד בו בקרבי. ירד לי בטירונות הפרופיל ל-45 קבוע תודות לרוםאה מקסימה ואורטופד מבין ושלחו אותי ישירות לגדוד למרות שהתנגדתי. ידעתי שאני אסבול שם, אבל גם ידעתי שלא הייתה לי ברירה כל כך. אם הייתע נפקד הייתי מגיע לגדוד בתור נפקד ולא היו מתחשבים בי בכלל, לא שגם ככה התחשבו בי.
שובצתי בשלישות. כמו כל צעיר, איך שהגעתי הגשתי פעמיים טופס 55 ושניהם כמובן נשללו. רציתי בעיקר להגיע ליחידת גרפיקה שניסו למשוך אותי אבל הגדוד התנגד. משכתי את הזמן, ניסיתי להסתגל, אני כבר חצי שנה כאן והמצב רק מתדרדר. חשבתי על קצונה, אבל בגלל הנתונים שלי מסתבר שאני יכול לשרת רק במחלקת קשר (קב"מ אם מישהו מכיר) ולא עברתי קורס בכלל.
הפעלתי קשרים די חזקים אז זה בתהליכים כרגע. אבל הגעתי למסקנה שאני יכול לשרת רק בבסיס פתוח. הקב"ן לא רצה לעזור לי כל כך, ואני כרגע בטיפול אצל הקב"נית שהחליפה אותו.
כרגע אני מרגיש במצב ממש קיצוני, ואם משהו לא יזוז בקרוב אני מפחד שאני פשוט אצא לעריקות או משהו, במקרה הטוב. חשוב לציין שאני כרגע לא רוצה לצאת מהצבא אבל אני חייב הקלות. אולי אני לא יודע לדבר עם קב"נים, אבל משהו בי תמיד מחפש את הדרך עם הכבוד, לא לשקר ולהיות חזק. אולי זה שעצר אותי.

אם מישהו יוכל לייעץ או לעזור, אודה לכם מאוד.
בדרך לחופש

Re: עזרה

הודעהעל ידי בדרך לחופש » 04 דצמבר 2012 18:08

זה די פשוט להגיע ליומיות, זה דורך בעיקר סבלנות
תבקש פגישה עם קבן ותספר לו על הקשיים שלך. תקצין הרבה..
תדגיש את העובדה שככה אתה לא יכול להישאר
קרא טארגט ותנסה לעבוד על פיו.. בסופו של דבר הוא יתן לך קהס והתש ויפלטו אותך לבסיס פתוח..
Ugu
הודעות: 3
הצטרף: 24 יולי 2012 14:59
יצירת קשר:

Re: עזרה

הודעהעל ידי Ugu » 04 דצמבר 2012 21:16

תודה על התגובה. הבעיה שזה בכלל לא קל להגיע ליומיות מגדודים. אני אחכה לפגישה הבאה ואנסה באמת טיפה להקצין. הקב"נית כבר אמרה לי שלדעתה בסיס פתוח יהיה רענבשבילי, בעיקר מבחינת אנשים, אז אולי היא תתנגד.
vishskin
הודעות: 375
הצטרף: 04 יולי 2012 13:24
יצירת קשר:

Re: עזרה

הודעהעל ידי vishskin » 05 דצמבר 2012 18:29

רק 2 בעיות באשכול הזה:
"התגייסתי לתותחנים כי זה דורש טיפה יותר שכל מחי"ר"
לא נשמה, זה אולי מה שאמרו לך בטירונות אבל הדבר הנכון הוא שתותחנים נחשב פחות קרבי ודורש פרופיל נמוך יותר, אנשים עם פרופיל 72 הולכים לתותחנים, מ"כים שהתחנפו אל המחלקה שלך בטירונות באמת גרמו לך להאמין שתותחנים זה מקום לאנשים חכמים

"הקב"נית כבר אמרה לי שלדעתה בסיס פתוח יהיה רענבשבילי"
לראות בית ומשפחה ולנהל חיים גם מחוץ לצבא בשעות הערב יעשה לך ממש רע, אולי היא גם תמליץ לך להישאר לישון בשבתות ולחזור הבייתה אחת לחצי שנה. מה יש לך? למה אתה נותן לצבא לנהל לך את הראש, אתה שיננת בהודעות שלך עשרות דברים שאנשים אמרו לך ושאומרים בכל מקום בצה"ל כאילו שהם עובדה, לדוגמה:
"ידעתי שאני אסבול שם, אבל גם ידעתי שלא הייתה לי ברירה כל כך" - תמיד יש ברירה, קציני מיון הם לא אלוהים.
"הבעיה שזה בכלל לא קל להגיע ליומיות מגדודים" - שוב פעם, אני בספק שהגעת למסקנה השיקרית הזאת לבד ושאף אחד אחר לא הכניס לך את המילים לפה. אין מקום בצה"ל שיכול להחזיק אותך, גם בכלא צבאי יש תדמית שאי אפשר לצאת משם ואפילו פרופילניקים עם 21 לא יוצאים מהכלא - זה נכון שזה יותר קשה מלצאת מיחידה מסויימת אבל צה"ל רק אוכף עליך סמכות, הוא לא יכול לגרום לך לבצע משהו אם אתה לא מעוניין.

הגישה שלך טיפה קלילה מדי ואתה נותן לדברים לזרום, תנסה לקבל יותר צומת לב מהקב"נית, תתחיל להזיז עניינים או שאתה תישאר שם עוד הרבה זמן. העצה זאת יכולה לחסוך לך מספר שבועות/חודשים בחור שבו אתה נמצא.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 24 דצמבר 2012 12:06

דבר ראשון, תודה רבה על התגובה. ובתגובה למה שרשמת, אני ידעתי קצת על תותחנים לפני הגיוס וזה באמת היה השירות הקרבי הכי סביל בשבילי. והתכוונתי שלא הייתה לי ברירה כי לא ידעתי באמת מה זה צבא ולא חשבתי לסרב בבקו"ם מהרבה סיבות. בדיעבד אולי זאת הייתה טעות אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה ייצא מזה. וכמו שאמרתי,לא ידעתי כלום על צבא.
והאמת היא שמגדודים הרבה יותר קשה לצאת ממסגרות אחרות בצבא. ועכשיו פשוט החלטתי שאני סובל ואני לא רוצה להמשיך ככה כי זה פשוט לא ייגמר טוב, ועזוב שאני מפחד להיכנס לכלא כי אני יודע שברגע שאני איכנס לכלא המצב רק יתדרדר.
אני לא בנאדם שיעשה בעיות. אני הולך על הדמות, שהיא די אמיתית במקרה שלי, של הדיכאון המופנם.

אשמח לדעת אילו דגשים לתת לקב"ן ומה להגד כדי לחתור לקבל קה"ס או לעבור לבסיס פתוח?
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 24 דצמבר 2012 15:54

עדכון קטן, ראיתי שוב קב"נית בפעם המיליון בערך, והיא אישה נחמדה ומקסימה ומבינה אבל חושבת שאני צריך להישאר בכל מחיר ושאני צריך ללמוד להתמודד עם הגדוד.
מה אני יכול לעשות בשביל להבהיר לה באופן חד משמעי שאני לא מסוגל? בבקשה עזרה.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 30 דצמבר 2012 01:24

מישהו? בבקשה.
Solus
הודעות: 310
הצטרף: 02 דצמבר 2012 10:53
יצירת קשר:

Re: עזרה

הודעהעל ידי Solus » 30 דצמבר 2012 07:59

למה שהמצב ידרדר? אתה מתכוון ליחס והשיבוצים שתקבל לאחר מיכן לכאורה יהיו מתחת לנורמא? האם יש לך כרגע שאיפות כל שהן להיכנס ליחידה דורשנית?

כל בן אדם שמציג מצוקה, במיוחד נפשית, מסוגל לעבור מבעד לבולשיט הבירוקרטי של צה"ל, נראה לך שהם ישלחו אנשים למחבוש לאחר שהם מציגים מצוקה נפשית בעלת סיכון סביר? אף אחד לא יעשה את זה, הם יחששו יותר מדי לעצמם ולעבודה שלהם, במיוחד אם אתה מצויד עם חוות-דעת שמציגה את המצוקה שלך כדבר מוכח כנגד דבר שצריך להוכיח בפניהם. אז אם אתה אי פעם יוצא לעריקות, אל תשכח להשיג חוות-דעת מפסיכולוג או פסיכיאטר במהירות. זה עולה טיפה כסף אבל זה לגמרי שווה את זה בצבא.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 30 דצמבר 2012 15:54

אני מבין אותך. אבל אני פשוט לא יודע איזה צעדים לנקוט בשביל להבהיר להם שאני חייב לצאת מהיחידה. הקב"נית מתנגדת ומפקד היחידה בחיים לא יוציא חייל סתם. כאן הדילמה שלי.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 02 ינואר 2013 20:36

מישהו?
Solus
הודעות: 310
הצטרף: 02 דצמבר 2012 10:53
יצירת קשר:

Re: עזרה

הודעהעל ידי Solus » 02 ינואר 2013 21:56

בתגובה הראשונה שלך ציינת שיש לך מצוקה נפשית אמיתית; אך אם אתה כעת מתייחס לזה כאל משהו שצריך לגשת אליו אני מבולבל למדי, כי זה נשמע כאילו אין לך באמת בעיה ואתה רוצה להקצין משהו שבקושי קיים; "..ומפקד היחידה בחיים לא יוציא חייל סתם", למה זה "סתם", אתה חושב שאתה "סתם" מדבר עם הקב"ן ללא אף סיבה?

אין ממש דרך מיוחדת לפנות לליבם של גורמי הברה"ן, ההתנהגות והמסרים שאתה שולח הינם יחסים לחלוטין למצוקה שאתה מנסה להציג, אם אין לך מושג על מה אתה מדבר אתה סתם יוצא מגמגם ונראה גרוע; קודם כל אתה הזה שצריך להאמין שיש לך בעיה, ואז אחרים יאמינו לך.
אפרופו; דרך אחת כן לגשת לליבם, כפי שציינתי בעבר, זה להשיג חוות דעת מפסיכיאטר או פסיכולוג. בפנייתך לאחד הגורמים, אל תשכח לציין שאתה ס"כ רוצה חוות דעת לצבא כדי שלא יאריכו לך את הפגישות.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 02 ינואר 2013 23:23

תודה רבה על התגובה. המציקה היא אמיתית מאוד, הבעיה שיש לי היא להוכיח זאת. הקב"נית מצידה בטוחה שאני יכול למרות אין ספור פגישות איתה והמפקדת הישירה שלי ממש לא מעוניינת שאני אצא. אני לא ביחידה שכל כך קל לצאת ממנה.
חשבתי על להוציא חו"ד אבל זה יגרום לי גם לבקש מאחד ההורים להתלוות אליי והם תומכים בכך שאשרוד ואתמודד. אני מסכים איתם אבל אני פשוט מרגיש שאני כבר לא מסוגל יותר.
Solus
הודעות: 310
הצטרף: 02 דצמבר 2012 10:53
יצירת קשר:

Re: עזרה

הודעהעל ידי Solus » 03 ינואר 2013 09:18

אוהוהו...חומת ההורים הידועה לשימצה...אתה לא זקוק להורים שילווה אותך, במיוחד אם ההורים מחבלים בחוות הדעת.
זה מאוד קריטי בתהליך השיחרור שההורים שלך יבינו את הבעיות שלך, זה בגלל שאתה לא יוצא כי סתם בא לך; אתה יוצא מחמת אי תאימות, והם כההורים שלך יעזרו לך הרבה יותר מחוץ לצבא לטפל בבעיות שלך מאשר שתעשה זאת לבד. (אם זה היה כזה פשוט להתאים את עצמך לבדך, לא היית צריך לצאת מצה"ל)
כמובן שזה גם הרבה יותר מעודד שההורים שלך בצד שלך, אך לפני שדבר כזה ניתן להשגה עליך להציג בפניהם את המצוקה. הסיפור האישי שלי מסתכם בכך ש"נשברתי" מול אבא שלי וסיפרתי לו שאני כבר בנקודה שאני מרגיש שעדיף לי למות מאשר להמשיך להיות שם; לאחר אמירה כזו אם הוא היה אומר לי "תתמודד" הוא היה מתוייג בין ההורים הגרועים ביותר. אני המשכתי ליחצן את המצוקה בכך שאני כתבתי מן יומן, זה עזר לי להבין בדיוק מה הבעיה שלי ואיך לקבל 'עזרה' מאחרים. לאחר מכן בקשתי מהמפקדים עזרה ברמה גבוהה יותר, אמרתי להם שהקבן לא מספק לי את העזרה שאני צריך ואני "חושב שלראות פסיכיאטר במיון יעזור". בסופו של דבר הוקפצתי לשם, ועם "חוות דעת" ממיון, בחיי. זה עזר.

אך נחזור לנושא ההורים; זה קריטי שהם יבינו שאתה לא ממציא דבר, אתה כנראה כרגע בשלב שבו אתה חושב שלהראות "חולשות" או "לא להתנהג כמו כולם משמע בושה" וכד', אך אתה חייב לבטל את זה לחלוטין, ולחשוב על עצמך ומה טוב לך מחוץ לתלם החברתי; כן, אתה יכול לנסות להתאים את עצמך, הקבנים יכולים לעזור לך בזה; לא כולם מפגרים. אך אם אתה מוצא שהבעיה שלך הרבה יותר כבדה מזה ואתה צריך להוריד הילוך ולקבל טיפול כאזרח, אתה יכול לשלב בין טיפול לצבא במגמה לנסות להתמודד עם הקשיים. יש כאלה שזה עובד להם, אני לא אומר שזה יעבוד בהכרח בשבילך, אך זה משהו לחשוב עליו לפני שאתה יוצא. וכמובן, ההורים שלך בטח ירצו לשמוע את עמק השווה כטיפול+צבא במקום לצאת לחלוטין מן הצבא. אם אתה מצליח למשוך את ההורים שלך לצד שלך, למנטליות שבאמת יש לך בעיה שצריך לטפל בא, בסופו של דבר אתה יכול גם למשוך אותם רחוק יותר עד לתמוך בך להשתחרר מהצבא. (אחרי הכל, הם כבר הסכימו שיש לך בעיה...ובעיות יכולות תמיד להסלים)

נ.ב : אם אתה רוצה טענה כל שהיא כדי להסביר ולהצדיק את הקשיים שלך, Determinism יכול לעזור לך. דטרמיניזם זה הרעיון שכל אירוע בעבר הינו בעל השלכה על העתיד ומעצב אותו; החוסר בחופש בחירה שמשתמע מכך מראה שאין לך היכולת לעשות אף דבר אחר מבעד למה שאתה עושה כרגע. זה לא שאתה לא רוצה, אתה פשוט לא יכול. התגובות שלך הן התגובות היחידות שיכלו להתקיים ביחס לאירוע שחווית, לא הייתה שום בחירה אחרת. מה שקרה, קרה, בגלל ארועים אחרים שקרו, או לא קרו. אך כעת יש לך ההזדמנות לשנות את כל זה, בגלל שחווית ארוע שלילי שדורש שינוי. אם יש לך אישיות חרדית אתה כנראה תנסה לדחוק את הקושי הצידה ולהתנהג כאילו דבר לא קרה.
אך לאחר שאתה כן מבין מה אתה לא יכול לעשות, אתה יכול לקחת צעד כדי לשנות את זה; אבל רק אם הקושי הוא לא גדול מדי בשבילך להתמודד איתו ביחס לעזרה שאתה מקבל.
צר לי על Technobabble, אני INTP, אני נוטה לבלבל בשכל. מקווה שהקטע האחרון עזר לך במשהו. :|
נערך לאחרונה על ידי Solus ב 29 ינואר 2013 08:34, נערך פעם 1 בסך הכל.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 29 ינואר 2013 04:47

שלום לכולם,

זה אני שוב. דבר ראשון, Solus, אני ממש מודה לך על התגובה.
כרגע המצב שלי הוא כזה: אני בצבא קרוב לשנה וביחידה כ-7 וחצי חודשים. אני באמת לא יודע איך החזקתי מעמד עד עכשיו. רוב הזמן הזה חיכיתי לקשרים שלי שיעבדו וזה מה שהחזיק אותי, אבל כרגע לא יודע אם הקשרים האלה זה מה. שיוציא אותי מכאן. מה שבטוח זה שהמטרה שלי עכשיו היא לצאת לבסיס פתוח. משהו שחייב לקרות כדי שאני אמשיך לשרת.
הקצינה שלי די שונאת אותי. מה שגורם לי לעיכוב משמעותי בכל מה שניסיתי לעשות. נכנסתי למין שגרה כזאת שעוזרת לי להעביר את הימים יותר בקלות. הייתי מוכן לעשות הכל ולנקוט כל צעד בשביל לצאת מכאן. באמת הגעתי לנקודת שבירה, ואני מפחד שיום אחד אני פשוט אנסה לפגוע בעצמי. אני מפחד על החיים שלי. אבל קשה לי לפעול, קשה לי להיכנס לנוהל התאבדות, קשה לי להילחם על מה שאני רוצה. אני באמת לא יודע למה, אבל אני חייב לעשות משהו. אם למישהו יש איזושהי שיטה או דרך שהוא יכול לחשוב עליה בשביל שאני אוכל איכשהו להוכיח להם שלמרות שעברתי כאן תקופה די ארוכה אני פשוט לא מסוגל יותר - אשמח לשמוע אותה. כי אני באמת ובתמים מרגיש כבר חסר אונים לגמרי.
Solus
הודעות: 310
הצטרף: 02 דצמבר 2012 10:53
יצירת קשר:

Re: עזרה

הודעהעל ידי Solus » 29 ינואר 2013 10:32

אם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל לפנות לאף אחד בבסיס שלך, אתה תמיד יכול לגשת לברה"ן הראשי בתל השומר. יהיה לך יותר קל לקבל פגישה עם הקב"ן / פסיכיאטר אם תהיה מצויד עם חוות דעת מפסיכולוג או פסיכיאטר פרטי או ממיון (במקרה שאתה מצליח לקבל מיון פסיכיאטרי בבית החולים, ומוציא לאחר מיכן טופס 105, רוב הסיכויים שלא תצטרך לשלם על הביקור, ותקבל חוות-דעת. זה משהו שעושים אם אתה על הקצה.)

מרבית הסיפורים של האנשים בפורום מתעדים את הקושי ואת האטימות של העובדים שם לגבי אנשים שמחפשים פגישה עם הקב"ן או הפסיכיאטר של האזור, אך זו רק עוד טקטיקה להרחיק את אלו שמעמידים פנים. תתעקש מספיק, ויש צדק בדבריך להתעקש, ותקבל מה שאתה רוצה. רק אל תשכח שהנקודה העיקרית בפנייתך לברה"ן הראשי היא חוות דעת טובה והפנייה מיידית לקב"ן. תצטרך להעביר את זה בין הסגל שלך אך אין ברירה בנושא, זה חייב לעבור דרך השרשרת ההיררכית. אתה לא חייב לדבר אם אף אחד על זה, בשביל זה יש לך דפסים. כל עוד מבצך חקוק על גבי דף רשמי : אין שום סיבה מיוחדת שתכריח אותך לשתף את האנשים סביבך עקב השינוי הפתאומי. כעקרון, תצטרך בעיקר לדבר רק עם הקב"ן / פסיכיאטר בבסיס שלך.

נ.ב: אני רואה שיש הפרש של כמעת חודש מאז התגובה האחרונה שלך, אתה ממשיך לגרור את השירות שלך ללא התקדמות? האם משהו השתנה?
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 29 ינואר 2013 13:49

הבעיה היא למצוא זמן ללכת לברה"ן, שכן אני בבסיס סגור ולא מעוניין סתם לחתום על יום חופש. ונפקדות לדעתי לא תעזור כרגע.
כרגע אני סוג של מושך את השירות שלי עם תקווה שהקשרים שלי יעבדו. אני מחכה לפגישה נוספת עם הקב"נית שבה אני אחריף את המצב. חוץ מזה אין לי ממש ברירה. עשיתי טעותקריטית ולקחתי את הזמן בגלל הרבה סיבות ועכשיו אני מרגיש שיהיה לי קשה יותר להוכיח את המצוקה שלי. זו הבעיה העיקרית.
אורח

Re: עזרה

הודעהעל ידי אורח » 29 ינואר 2013 13:50

ובהמשך לתגובה למעלה, אפילו אחרי חוות דעת מברה"ן או פסיכיאטר אזרחי למשל, בסופן של דבר אני אצטרך לעבור דרך הקב"נית שלי והיא מאוד קשה. אני לא יודע מה יכול לשכנע אותה...

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים