מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

Nitty Gritty
הודעות: 2
הצטרף: 19 פברואר 2012 15:57
יצירת קשר:

מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי Nitty Gritty » 19 פברואר 2012 16:18

אני משרתת קצת יותר מחודש בצבא, בתפקיד ג'ובניקי למדי, עשיתי טירונות 01. היו לי מחשבות אובדניות פעמים רבות בעבר וגם הרבה חרדות והתקפי פאניקה, אבל התמודדתי עם כל הבעיות הללו ללא עירוב פסיכולוג או פסיכיאטר. בד"כ תרופה טבעית הייתה עוזרת לי להירגע. לא סיפרתי לאיש על הבעיות הללו לפני שהתגייסתי, כי פחדתי שזה יפגע בסיכויים שלי להתקבל לתפקיד איכותי בצבא (הייתי מאוד טיפשה, אני יודעת). לפני הגיוס הייתי עם רמת מוטיבציה סבירה, והתפקיד שהוצע לי נשמע די מעניין. אני לא פציפיסטית ואני מכירה בחשיבותו של הצבא, אבל מהרגע הראשון שדרכתי בבה"ד בו אני נמצאת עד היום (הקורס שלי הוא של 4 חודשים) הבנתי שלא אחזיק מעמד במסגרת הזאת זמן רב. התעלפתי במסדר ההגעה הראשון (כשעה אחרי שהגענו לבה"ד), ואני ממשיכה להתעלף כמעט כל יום שאני נמצאת במקום הזה. הדבר בעיקר קורה במסדרים, בחדר האוכל ובאופן כללי במקומות שבהם יש הרבה אנשים בסביבה (מה שגורם לי להרבה לחץ נפשי ופחד). חוץ מזה יש לי גם סיוטים שמעירים אותי כל כמה שעות בלילה, ולאחרונה חזרו גם המחשבות האובדניות שהדחקתי תקופה די ארוכה.
ביום חמישי שעבר נשברתי ואמרתי למפקדים שלי שאני לא יכולה יותר ושאני מפחדת לפגוע בעצמי ושאני רוצה לראות קב"ן בדחיפות. אמרו שבאותו היום הקב"נית של הבה"ד עמוסה בפניות ואראה אותה ביום ראשון על הבוקר. אחרי כמה שעות השתחררתי הבייתה והרגשתי טוב יותר, עד כמה שאפשר. גם בבית המחשבות של הצבא לא עוזבות אותי ואני נמצאת בפחד ולחץ לא הגיוניים באופן תמידי. היום באתי ונוכחתי לדעת שהקב"נית שוב עמוסה. בכיתי כל היום והתעלפתי שוב, מפקדת הקורס שחררה אותי לאפטר ואמרה לי להגיע ביום למחרת עם ההורים לתור אצל הקב"נית.

שאלותיי הן כאלה-
1. האם יש לי סיכוי לצאת מהצבא במצב כזה? אני הגעתי למצב של אפיסת כוחות ואני לא רוצה לפגוע בעצמי כדי שיבינו במצבי רע, האם ההתעלפויות, הפחד, הסיוטים והמחשבות האובדניות נחשבים למספיק חמורים? (אני יודעת שזה תלוי בהתרשמות הקב"ן, אבל רציתי בכל זאת לשמוע את דעתכם).

2. למה אמרו לי להגיע עם ההורים לפגישה אצל הקב"ן? מה זה אומר?

* ההתעלפויות שלי לא נובעות מבעיה רפואית (בדקו אותי כבר כמה פעמים מכף רגל ועד ראש) ומעולם לא התעלפתי בחיי האזרחיים.
אורח

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי אורח » 19 פברואר 2012 17:32

Nitty Gritty כתב:אני משרתת קצת יותר מחודש בצבא, בתפקיד ג'ובניקי למדי, עשיתי טירונות 01. היו לי מחשבות אובדניות פעמים רבות בעבר וגם הרבה חרדות והתקפי פאניקה, אבל התמודדתי עם כל הבעיות הללו ללא עירוב פסיכולוג או פסיכיאטר. בד"כ תרופה טבעית הייתה עוזרת לי להירגע. לא סיפרתי לאיש על הבעיות הללו לפני שהתגייסתי, כי פחדתי שזה יפגע בסיכויים שלי להתקבל לתפקיד איכותי בצבא (הייתי מאוד טיפשה, אני יודעת). לפני הגיוס הייתי עם רמת מוטיבציה סבירה, והתפקיד שהוצע לי נשמע די מעניין. אני לא פציפיסטית ואני מכירה בחשיבותו של הצבא, אבל מהרגע הראשון שדרכתי בבה"ד בו אני נמצאת עד היום (הקורס שלי הוא של 4 חודשים) הבנתי שלא אחזיק מעמד במסגרת הזאת זמן רב. התעלפתי במסדר ההגעה הראשון (כשעה אחרי שהגענו לבה"ד), ואני ממשיכה להתעלף כמעט כל יום שאני נמצאת במקום הזה. הדבר בעיקר קורה במסדרים, בחדר האוכל ובאופן כללי במקומות שבהם יש הרבה אנשים בסביבה (מה שגורם לי להרבה לחץ נפשי ופחד). חוץ מזה יש לי גם סיוטים שמעירים אותי כל כמה שעות בלילה, ולאחרונה חזרו גם המחשבות האובדניות שהדחקתי תקופה די ארוכה.
ביום חמישי שעבר נשברתי ואמרתי למפקדים שלי שאני לא יכולה יותר ושאני מפחדת לפגוע בעצמי ושאני רוצה לראות קב"ן בדחיפות. אמרו שבאותו היום הקב"נית של הבה"ד עמוסה בפניות ואראה אותה ביום ראשון על הבוקר. אחרי כמה שעות השתחררתי הבייתה והרגשתי טוב יותר, עד כמה שאפשר. גם בבית המחשבות של הצבא לא עוזבות אותי ואני נמצאת בפחד ולחץ לא הגיוניים באופן תמידי. היום באתי ונוכחתי לדעת שהקב"נית שוב עמוסה. בכיתי כל היום והתעלפתי שוב, מפקדת הקורס שחררה אותי לאפטר ואמרה לי להגיע ביום למחרת עם ההורים לתור אצל הקב"נית.

שאלותיי הן כאלה-
1. האם יש לי סיכוי לצאת מהצבא במצב כזה? אני הגעתי למצב של אפיסת כוחות ואני לא רוצה לפגוע בעצמי כדי שיבינו במצבי רע, האם ההתעלפויות, הפחד, הסיוטים והמחשבות האובדניות נחשבים למספיק חמורים? (אני יודעת שזה תלוי בהתרשמות הקב"ן, אבל רציתי בכל זאת לשמוע את דעתכם).

אל תזכירי את ההתעלפויות, אחרת ישלחו אותך לרופא רגיל וימרחו אותך. שאר הדברים חמורים מספיק גם בלי להתעלף.

2. למה אמרו לי להגיע עם ההורים לפגישה אצל הקב"ן? מה זה אומר?
זאת לא חובה, אבל אם הם תומכים ביציאה שלך ויגידו זאת לקבן אז זה רק יכול לעזור.

* ההתעלפויות שלי לא נובעות מבעיה רפואית (בדקו אותי כבר כמה פעמים מכף רגל ועד ראש) ומעולם לא התעלפתי בחיי האזרחיים.

שוב, אל תזכירי את העניין של ההתעלפויות..

666

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי 666 » 19 פברואר 2012 19:39

מה זאת אומרת לא להזכיר את ההתעלפויות?
כל חכמולוג יכול לבוא ולדבר על מחשבות אובדניות וסיוטים, ההתעלפויות מעידות על מצב נפשי-פיזי רעוע.
לידעתך, התעלפויות נגרמות גם כתוצאה מסטרס ומתח נפשי.
ככה שאם את רוצה להשתחרר את חייבת לידע את הקב"ן בנוסף לשאר הדברים.

* בנות מתעלפות זה סקסי
פרופילניק
הודעות: 772
הצטרף: 04 מאי 2009 18:13

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי פרופילניק » 19 פברואר 2012 20:25

לדעתי תזכירי את ההתעלפויות, אבל תדגישי (וגם תביאי אישור רפואי) שלא מדובר בבעיה רפואית. לדעתי יש לך סיכוי טוב להשתחרר, רק תרשימי את הקב"ן והפסיכיאטר בחומרת המצב ובעובדה שהוא נגרם על ידי הצבא. אני מקווה שמצבך ישתפר לאחר השחרור. לגבי הגעה עם ההורים - זה רק מקדם אותך לקראת השחרור (לצורך שחרור נדרשת בדרך כלל גם שיחה של הקב"ן/הפסיכיאטר עם ההורים).
אורח

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי אורח » 19 פברואר 2012 23:03

פרופילניק כתב:לדעתי תזכירי את ההתעלפויות, אבל תדגישי (וגם תביאי אישור רפואי) שלא מדובר בבעיה רפואית. לדעתי יש לך סיכוי טוב להשתחרר, רק תרשימי את הקב"ן והפסיכיאטר בחומרת המצב ובעובדה שהוא נגרם על ידי הצבא. אני מקווה שמצבך ישתפר לאחר השחרור. לגבי הגעה עם ההורים - זה רק מקדם אותך לקראת השחרור (לצורך שחרור נדרשת בדרך כלל גם שיחה של הקב"ן/הפסיכיאטר עם ההורים).


איזה רופא יכתוב שהתעלפויות זאת לא בעיה רפואית? אתה מטומטם או עושה את עצמך פרופילניק? כל השאלות המטומטמות בפורום הזה טימטמו לך את השכל סופית?
אורח

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי אורח » 20 פברואר 2012 00:49

אורח כתב:
פרופילניק כתב:לדעתי תזכירי את ההתעלפויות, אבל תדגישי (וגם תביאי אישור רפואי) שלא מדובר בבעיה רפואית. לדעתי יש לך סיכוי טוב להשתחרר, רק תרשימי את הקב"ן והפסיכיאטר בחומרת המצב ובעובדה שהוא נגרם על ידי הצבא. אני מקווה שמצבך ישתפר לאחר השחרור. לגבי הגעה עם ההורים - זה רק מקדם אותך לקראת השחרור (לצורך שחרור נדרשת בדרך כלל גם שיחה של הקב"ן/הפסיכיאטר עם ההורים).


איזה רופא יכתוב שהתעלפויות זאת לא בעיה רפואית? אתה מטומטם או עושה את עצמך פרופילניק? כל השאלות המטומטמות בפורום הזה טימטמו לך את השכל סופית?


אני לא פרופילניק. אבל אני דווקא דיי תומך בדעתו,
ההתעלפויות מראות על מצב נפשי רעוע מאוד. נכון קיימת עילה מספיק טובה כדי לשחרר מהצבא ללא הצהרה על התעלפויות.
עם זאת, רופא שיבדוק אותה וימצא כי אין גורם פיזי(מחלות, חוסר בויטמינים, חוסר דם וכו') שיכול לגרום להתעלפויות יכול אך ורק לחזק את טענתה.
לכן זה לשיקולך האם לציין זאת או לא. עם זאת תמיד ניתן להוסיף מידע שלא נאמר, כך שאם תחליטי שלא לציין תמיד תוכלי בפגישה(בהמשך) הבאה לציין זאת.
לדעתי, את חייבת לציין את העובדה שיש לך נטיות התאבדותיות, זהו אחד מהסעיפים הברורים שמגדירים דיכאון, והצבא חושש מהסעיף הזה. שוב הכל לשיקולך האישי.

נ.ב
אם כבר החלטת שאת יוצאת מהצבא לא משנה מה, אין לך ממה להיכנס לדיכאון, עד כמה שזה נשמע אבסורד ופרדוקסי, בסה"כ אחרי שתסיימי עם התהליך הכל כך מייגע ומתיש הזה, את תהי חופשיה ולא כבולה בידי הצבא, ולכן את צריכה לזכור שהדיכאון הוא רק משחק ורק אמצעי להשיג את המטרה שלך, ואסור לך להיכנס באמת למרה שחורה. מה שתרם לי כשיצאתי זאת הידיעה שגג חודש-חודשיים אני בחוץ, כמובן שזה לא מובטח, אבל הכוונה הייתה היא שלא משנה מה אני יעשה, ברגע שאני אצא מהצבא, אני לא אפגוש יותר את האנשים האלו, ולכן אין צורך להתייחס אליהם ולקחת את הדברים שלהם בכובד ראש, פשוט לתת להם לנבוח, הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
אני מאחל לך המון בהצלחה, ואם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול.
Nitty Gritty
הודעות: 2
הצטרף: 19 פברואר 2012 15:57
יצירת קשר:

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי Nitty Gritty » 20 פברואר 2012 11:41

תודה על התגובות כולם!

היום הקב"נית נתנה לי 3 גימלים (עד שיהיה לי תור אצל הפסיכיאטר). היא אמרה שכרגע היא נותנת לי להחליט האם אני רוצה לחלוטין לצאת מהצבא או אולי לשרת תפקיד אחר עם ת"ש נוח. אמרתי לה שכרגע אני רוצה לצאת, והיא אמרה (כמובן) שכדאי לי לחשוב על זה בכל זאת כי זאת החלטה רצינית סה"כ. בכל מקרה היא אמרה שלא אשאר במקום שלא טוב לי בו ושאם קורה מצב בו אני בוחרת לשרת בתפקיד אחר ועדיין רע לי, אני אוכל לצאת.

הכל קרה כל כך מהר ורק מפגישה אחת, זה נראה לי קצת חשוד. היא אמרה שהיא רוצה שאעשה בדיקה נוירולוגית בקשר להתעלפויות אבל אמא שלי די הצילה אותי כשאמרה לה שההתעלפויות במקומות הומיי אדם זה משהו שגם היא חוותה בגילי.
מה קורה בפגישה אצל הפסיכיאטר? הוא שואל את אותן השאלות כמו הקב"ן? למה כדאי לי לצפות?
אורח

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי אורח » 20 פברואר 2012 12:42

Nitty Gritty כתב:תודה על התגובות כולם!

היום הקב"נית נתנה לי 3 גימלים (עד שיהיה לי תור אצל הפסיכיאטר). היא אמרה שכרגע היא נותנת לי להחליט האם אני רוצה לחלוטין לצאת מהצבא או אולי לשרת תפקיד אחר עם ת"ש נוח. אמרתי לה שכרגע אני רוצה לצאת, והיא אמרה (כמובן) שכדאי לי לחשוב על זה בכל זאת כי זאת החלטה רצינית סה"כ. בכל מקרה היא אמרה שלא אשאר במקום שלא טוב לי בו ושאם קורה מצב בו אני בוחרת לשרת בתפקיד אחר ועדיין רע לי, אני אוכל לצאת.

הכל קרה כל כך מהר ורק מפגישה אחת, זה נראה לי קצת חשוד. היא אמרה שהיא רוצה שאעשה בדיקה נוירולוגית בקשר להתעלפויות אבל אמא שלי די הצילה אותי כשאמרה לה שההתעלפויות במקומות הומיי אדם זה משהו שגם היא חוותה בגילי.
מה קורה בפגישה אצל הפסיכיאטר? הוא שואל את אותן השאלות כמו הקב"ן? למה כדאי לי לצפות?


לולא אמא שלך היית מחכה עכשיו חודש לתור לנוירולוג... בגלל העצות החכמות של חברי הפורום החכמים.
אל תשכחי להזכיר את זה גם אצל הפסיכיאטר, נראה אם אמא שלך "תציל" אותך גם איתו.
אורח

Re: מתעלפת כמעט כל יום, מחר קב"ן עם ההורים.

הודעהעל ידי אורח » 22 פברואר 2012 03:35

אורח כתב:לולא אמא שלך היית מחכה עכשיו חודש לתור לנוירולוג... בגלל העצות החכמות של חברי הפורום החכמים.
אל תשכחי להזכיר את זה גם אצל הפסיכיאטר, נראה אם אמא שלך "תציל" אותך גם איתו.


אני אישית לא הבנתי כל כך מה הכוונה שלך
---
בכל מקרה מה שיקרה אצל הפסיכיאטר הוא דיי דומה למה שקורה אצל הקבן, רק שלו יש יותר סמכויות, והוא זה שבעצם יכול לשחרר אותך.
הוא קובע לפי ההתרשמות שלו ממך האם לשחרר אותך או לא. במידה ותגיעי להחלטה שאת מעוניינת להישאר ויעבירו אותך בסיס, ותשני את דעתך את תמיד תוכלי לנסות לצאת,
רק אל תצפי שזה יקרה באותה קלות כמו הפעם. ולכן צריך להגיע להחלטה האם להישאר בצבא לפני שמגיעים לפסיכיאטר.
השיחה עם הפסיכיאטר בדרך כלל יותר קצרה, והוא מוודא נתונים שמסרת לקבנית, ושואל שאלות נוספות, אם אני לא טועה.. שיחה אצלו לא עולה על רבע שעה. (חבל שההמתנה כן)
בהצלחה.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 20 אורחים