מחר מגיש פרופיל 21 לשלישות

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

unknow
הודעות: 9
הצטרף: 22 ינואר 2012 22:58
יצירת קשר:

מחר מגיש פרופיל 21 לשלישות

הודעהעל ידי unknow » 22 ינואר 2012 23:03

טוב אז ככה, בעזרת חבר והדרכה וגם דיכאון עצמי אישי ככל הנראה הלכתי לקפ"ס ותוך 5 ימים (2 פגישות) נתנו לי 21 על סעיף דיכאון.

אני 10 לכיוון 11 חודשים בצבא ועקב בעיות רבות לא נותר לי מוצא (ריבים עם מפקדים אי אבנות, הרגשה של ביזבוז זמן ועוד)

באיזשהו מקום אני שמח על הצעד אבל איפשהו אני מרגיש תחושה של פיספוס (למרות שאני יודע שסתם הייתי שורף עוד שנתיים בצבא)

האם באמת זה לא משפיע כיום באזרחות הפרופיל הנ"ל והייתי רוצה לדעת איך אחרים שיצאו כמוני הרגישו...

ובנוסף חשוב לי לציין כל מי שרוצה לצאת על 21 זה לא קשה, צריך רושם ראשוני טוב ואז הכל זורם (צריך להיות שחקן, חצי אמיתי, ועם קצת פזם)
אורח

Re: מחר מגיש פרופיל 21 לשלישות

הודעהעל ידי אורח » 22 ינואר 2012 23:50

unknow כתב:טוב אז ככה, בעזרת חבר והדרכה וגם דיכאון עצמי אישי ככל הנראה הלכתי לקפ"ס ותוך 5 ימים (2 פגישות) נתנו לי 21 על סעיף דיכאון.

אני 10 לכיוון 11 חודשים בצבא ועקב בעיות רבות לא נותר לי מוצא (ריבים עם מפקדים אי אבנות, הרגשה של ביזבוז זמן ועוד)

באיזשהו מקום אני שמח על הצעד אבל איפשהו אני מרגיש תחושה של פיספוס (למרות שאני יודע שסתם הייתי שורף עוד שנתיים בצבא)

האם באמת זה לא משפיע כיום באזרחות הפרופיל הנ"ל והייתי רוצה לדעת איך אחרים שיצאו כמוני הרגישו...

ובנוסף חשוב לי לציין כל מי שרוצה לצאת על 21 זה לא קשה, צריך רושם ראשוני טוב ואז הכל זורם (צריך להיות שחקן, חצי אמיתי, ועם קצת פזם)


בזמן תהליך היציאה יש הרבה חששות ופחדים ולא יודעים אם זה באמת הדבר הנכון, וזה קורה כי שוטפים לנו במדינה הזאת את המוח מגיל 0 שהצבא זה כבוד, שלהיות חייל זה גאווה, 18 שנה של סרטי מלחמות ומראים איך שהגיבורים האמיצים מתים ונלחמים... ממש כמו רמבו.

אף פעם לא מראים את הנכים המסכנים שלא מתו, ואיך המדינה והצבא מחרבן עליהם (תקרא בפורומים של נכי צהל אם אתה לא מאמין) תסתכל על האנשים האלה שחיים בלי עיניים ובלי ידיים ובלי רגליים, והכל בשביל מה? הם שינו משהו? לא. פשוט הם היו בשר תותחים כי להפציץ מהאוויר היה יכול לגרור מוות של מישהו כמו ילד או אישה ואז היה לחץ פוליטי על הצבא, אבל אי אפשר להילחם בפינצטה - או שנלחמים או שלא, וכשמנסים לעשות גם וגם אז הפראיירים המטומטמים שהם בשר התותחים גומר את החיים שלו והופכים לנכים מסכנים בשביל פוליטיקה בשנקל.

קצת אחרי היציאה יש הקלה כי לא צריך להתמודד עם ההשפלות והחרא של הצבא כל יום.

אחרי כמה חודשים הרגשה יותר טובה, מתחילים לעבוד ללמוד החיים האמיתיים ומתחילים בכלל לשכוח מהשירות.

אחרי כמה שנים כבר בקושי חושבים על הצבא, וכשחושבים אז רק כשמזמנים אחרים למילואים ומרגישים הקלה שלא צריך להתמודד עם החרא הזה לעולם.
הצער היחידי שתרגיש זה שלא יצאת מהמערכת המחורבנת הזאת שלא התאימה לך כבר יותר מוקדם, אבל לא נורא.
החיים ממשיכים ואתה תרגיש כמו מישהו עם ביצים שעשה את מה שטוב לו, ואם אתה חושב אחרת תיכנס לפורום של מילואימניקים או סדירים ותראה איזה חרא הם אוכלים וכמה הם מתוסכלים.

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים