מנסה לצאת מהצבא

מידע לגבי תהליכי קבלת פטור משירות צבאי

המנהלים: newprofile, MSMS

carina

מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי carina » 01 פברואר 2010 11:17

שלום רב לכולם.
אז ככה..התגייסתי בספטמבר 2009.לא רציתי להתגייס אך לא ידעתי על האפשרויות האחרות שעומדות בפניי כמו פשוט שחרור על סמך סיבות שונות ועשיית שירות לאומי. חשבתי שאין לי שום ברירה במדינה כמו ישראל, כי מי שלא עושה שירות אין לו מה לעשות פה יותר. כמובן שטעיתי.
הטירונות נמשכה 3 שבועות בערך [רובאי 02] ובמהלכה הרגשתי לא ממש טוב מבחינה נפשית. הייתי נכנסת לדכאון יותר ויותר, בוכה יותר, החשק לאוכל ירד בצורה משמעותית. אכשהו סיימתי את זה ואז הייתי אמורה להמשיך לקורס- מפעילת צופן ובטחון, בחיל התקשוב. מכוון שהיו איחורים בקורסים, הייתה צפויה לנו המתנה של שבועיים. השבוע הראשון עבר ביומיות, כאשר כל יום נסעתי מהדרום לצריפין. בסוף השבוע הראשון של ההמתנה כינסו אותנו ואמרו לנו שאנחנו נצטרך לצאת לאבט''ש, ועל כן נצטרך לסגור את השבת שלפני האבט''ש ובכל השבוע של האבט''ש נצטרך להיות בצפון. נבהלתי. לא סגרתי אף פעם והרגשתי תחושת לחץ ופאניקה. חזרתי הביתה ונסעתי לביקור רופא כדי להוציא גימלים. הרופא לא הביא לי גימלים וביום המחרת פשוט לא הופעתי לבסיס כדי לסגור את השבת הזו. המ''מ שלי התקשרה, איימה עליי בכלא ושאלה אם אני מבינה את כל ההשלכות. אמרתי שכן. שישי ושבת האלו הייתי בבית ונחשבתי נפקדת ולאחר מכן, במוצאי שבת, הלכתי והוצאתי גימלים. קיבלתי 3 גימלים ועל כן הופעתי בבסיס רק ביום רביעי. עשיתי יומיות בימי רביעי וחמישי, עם כל שאר הבנות שלא יצאו לאבט''ש. ביום ראשון עמד להתחיל הקורס, התארגנתי, הבאתי תיק ובאתי לבסיס.נכנסתי למשפט על הנפקדות שלי, של יומיים, וקיבלתי 10 ימי ריתוק. זה היה אמור לצאת בסדר גמור כי הייתי גם ככה אמורה לסגור בשבוע הזה. וכך הייתי בבסיס 5 ימי ריתוק מלאים וביום ה-5 נשברתי לגמרי. כל השבוע בכיתי, לא אכלתי הרבה, לא היה לי כל חשק לתפקד. בערב של היום הההוא פשוט נשבר לי, לקחתי את הדברים שלי והלכתי הביתה. המ''מ שלי התקשרה, שלה למה לא דיברתי עם אף אחד, למה לא פניתי אליה, אולי היא הייתה מביאה לי חופשה מיוחדת וכו'. אמרתי שאין טעם לדבר איתם, כי כן דיברתי עם המפקדת שלי, אבל מה היא כבר יכלה להגיד לי? זה יעבור.
המ''מ ייעצה לי להשאר בבית עד יום ראשון ואז לחזור. ביום ראשון ארזתי את הדברים והייתי בדרך לבסיס. כשהגעתי לתחנת הרכבת של לוד, וחיכתי שם לאוטובוס לצריפין, נבהלתי. לקחתי את עצמי ונסעתי בחזרה הביתה. הופעתי בסוף בבסיס ביום שלישי, נשפטתי על 5 ימי נפקדות וקיבלתי 10 יום על תנאי למשך שנה. הוציאו אותי מהמחזור של הקורס והייתי מיועדת למחזור הבא שייפתח, ז''א עוד שבועיים.במשך השבועיים הללו עשיתי יומיות, הייתה לי פגישה עם הקב''ן, שלא עזרה בכלום, כי כל מה שהקב''ן עשתה היה להקשיב לי, להנהן ואז להגיד שאין לה איך לעזור לי. השבועיים הללו נגמרו וידעתי שאני לא הולכת להכנס לקורס הזה. פחדתי, מהקורס, מהבסיס הזה, מהאנשים ששם. ביום הראשון של הקורס נפקדתי. ככה נפקדתי במשך 21 יום, עד ה-20/12. עוד הפעם עליתי למשפט, אצל אותה האחת, רב סרן, והיא שפטה אותי ל-20 יום בכלא. היא הפעילה את ה-10 יום על תנאי שלי, הוסיפה להם עוד 10 יום והאריכה את התנאי משנה לשנה וחודשיים. אחרי המשפט הצטרפתי לקורס אחר, פשוט כי לא היה להם לאן לשלוח אותי. הסתובבתי עם הקורס ההוא ואז באה אליי המ''מ שלי ואמרה כי אין מקום בכלא והם עדיין חושבים מה לעשות איתי. חיכתי יומיים בבסיס, עשיתי כל מה שהקורס ההוא עשה ואז נמאס לי. אף אחד לא יודע מה עושים איתי, אף אחד לא יכול להקשיב לי, להבין שאני לא סתם עובדת עליהם שקשה לי. הלכתי הביתה ואז התקשרתי וקבעתי תור לפסיכולוג פרטי. נפגשנו, דיברנו, הוא הקשיב לי ויעץ לי לצאת מהצבא. אמר שזה לא המקום בשבילי. ביקשתי ממנו מכתב המלצה והוא אמר שאינו יכול להביא לי מכוון שאין לו סמכות לטפל בי, כי אני שייכת לצבא. יצאתי משם בלי כלום.
כל הזמן הזה הייתי בבית עד שידיד שלי עלה על רעיון- הוא התקשר לקב''ן בבסיס שלי, ואמר שהוא חבר שלי. הוא אמר שאני במצב קשה, דכאון, לא אוכלת, אין שום חשק וכו'. זה באמת הכל נכון, והוא התקשר מכוון שחבר שלי סוגר בבסיס שלו כמו מטורף, אז אין לו זמן לבירורים כאלה. הקב''ן קבע לי פגישה כבר ליום המחרת, מה שנראה לי נורא משעשע, מכוון שכל הזמן מתלוננים שכל כך עמוס אצלו וכי כמעט אי אפשר להשיג תור שבוע מראש. באתי לפגישה. חיכתי במשך שעה ליד המשרד שלו ונורא רציתי ללכת הביתה אבל ניסיתי לשכנע את עצמי שיהיה טוב. נכנסתי לדבר איתו, הוא כמובן מצדו עדכן את המפקדים שלי שאני שם.דיברתי איתו, סיפרתי לו הכל והוא אמר לי ככה- ''או שאת נכנסת לקורס ואני מנסה לעזור לך כמה שאני יכול או שאת יוצאת מהצבא''. אמרתי שאני לא יודעת אז מה הוא אמר לי? ''או שאת באמת מבטיחה לי שאת מנסה בקורס או שאת יכולה כבר עכשיו לקום וללכת מפה, שום דבר לא עוצר אותך''. לא האמנתי עד כמה שהוא בעד הצבא ולא שם קצוץ עליי. זה כאילו לא עניין אותו בכלל מה שסיפרתי. אמרתי בסדר, אני אנסה. הוא אמר שהוא ינסה שאני לא אכנס לכלא. התקשר לשופטת שלי [רב סרן] ודיבר איתה. כבר מהדיבור שלו הבנתי כי כנראה לכלא אני כן הולכת. הוא הקב''ן הוא יכול להוציא הוראה שאסור לשלוח אותי לכלא וזהו. אבל מה במקום זה הוא עשה? אבל שהוא חושב שזה לא המקום בשבילי, אבל שום הוראה שום כלום. ישבתי שם, כשהוא ניסה לסדר דברים ואמר שאחרי המשפט אני אבוא אליו והוא יביא לי גימלים. אחרי שסגרנו את כל הפרטים הוא פשוט שכח ממני. הושיב אותי אפשהו כדי שאני אחכה למשפט וזהו. ישבתי שם עד שבאו לאסוף אותי. הודיעו לי כי המשפט לא ייתקיים היום כי יש עיכובים וכי אני אצטרך להשאר שם.אמרתי שאין לי ציוד לשינה והם כבר אמרו שידאגו לזה. התחלתי לחשוב על זה- על למה בעצם באתי לשם, שום דבר לא יצא מזה, אף אחד כרגע לא מקשיב. קמתי והלכתי. הנפקדות שלי נמשכה ובאותו היום זה היה היום ה-30.כרגע אני עדיין בבית וביום חמישי אני אהפוך לעריקה. אני יודעת עד כמה זה מסוכן והכל, אבל באמת שאני לא מתכוונת לחזור. ואין בכוונתי לשבת בכלא. אני פשוט אשתגע שם. יש לכם אזשהם פתרונות?
ועוד משהו, אם זה עוזר, יש למשפחתי בעיות כלכליות, אבא שלי מובטל כבר כמעט שנה, אמא שלי מקבלת כ-3,500 שקל בחודש ללא שום תוספות, של ביטוח לאומי וכו'. קיבלתי תשלומי משפחה על סך 500 שקל בחודש, שלא עזרו בכלום.
אז אם יש לכם איך לייעץ לי, אשמח לשמוע. תודה רבה.
נ.ב. בגלל חומרת המצב, התחלתי בזמן האחרון לחשוב על לקיחת כדורים, במינון כלשהו, כדי לנסות ''ולהתאבד''. להגיע למיון ושיעשו לי שטיפת קיבה ואולי ככה מישהו ישים לב אליי בצבא המזורגג הזה.
Weef
הודעות: 527
הצטרף: 22 פברואר 2009 23:19
יצירת קשר:

Re: מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי Weef » 01 פברואר 2010 15:42

אם אתה רוצה עזרה, תכתוב מה אתה רוצה בשורה-שתיים.
O'er the land of the free and the home of the brave
אורח

Re: מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי אורח » 01 פברואר 2010 16:29

תקראי את טרגט 21 ותחזרי לקבן
מיואשת רוצה 21

Re: מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי מיואשת רוצה 21 » 01 פברואר 2010 18:08

אני כל כך מבינה אותך ... באמת בצבא אף אחד לא מקשיב...לאף אחד לא אכפת ..אני מאוד מזדהה איתך..אני כמוך התגייסתי קצת לפנייך באוגוסט ועברתי טירונות רובאי 02 בחוסר חשק כנראה בגלל לחץ חברתי ..אם הייתי יודעת שיש דבר כזה שנקרא שירות לאומי הייתי פשוט לא הולכת לצבא! כולם בצבא אטומים ומורעלים ולא מבינים שבן אדם באמת קשה לו והוא לא מתחזה..פשוט תשחררו אותו כבר...
אני עכשיו כבר בסדיר שלי וגם כמוך מרגישה דכאונות שגוברים מיום ליום ואני ניפגשת קבוע עם הקב"ן ...תקשיבי הקטע הוא שאת צריכה כל דבר להקצין..להגיד לו אני לא מסוגלת יותר ,לא ישנה,לא אוכלת,לא מתקלחת,אין לי חברים לאף אחד לא אכפת תנסי להיפגש עם הקב"ן הזה או תבקשי קבן אחר ובפגישות תנסי להקצין כמה שאפשר!
אחר כך הוא יפנה אותך לפסכיאטר (לי יש תור שבוע הבא אז אני לא יודעת מה להגיד לך כי בעצמי עדיין לא הייתי) .
אני ממליצה לך לקרוא כמה עמודים אחורה אולי תימצאי כמה תשובות שיעזרו לך.
לגבי נפקדות אני לא יודעת מה להגיד לך כי לא היתי במצב הזה(למרות שהייתי קרובה מאוד לזה..)
תחכי אולי לעוד תגובות מאנשים עם קצת יותר ניסיון ממני.
בהצלחה והכי חשוב להתעקש ולהאמין בעצמך .בסוף מי שבאמת רוצה לצאת יוצא!! :)
Spor
הודעות: 1633
הצטרף: 05 ינואר 2010 18:38
יצירת קשר:

Re: מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי Spor » 01 פברואר 2010 18:39

הטעות הראשונה שלך היא שלא אמרת לקב"נ 'כן, אני רוצה לצאת. לא חוזרת'.
תהיי בטוחה בעצמך, אל תתני לאף אחד להזיז אותך מהמטרה.
כרגע הפתרון היחיד שלך לקבל עונש מופחת הוא חוות דעת חריפה מהקב"נ.
איך מקבלים את זה? קב"נ חיצוני בברה"נ תל השומר.
תהיי אמוציאונלית. תבכי. תצעקי. תראי עד כמה המצב שלך באמת בקרשים.
תשימי לעצמך מטרה לצאת, ושום פתרון אחר. שום דבר. אין דבר כזה 'לא יכול לעזור לך'.
זה הטריק הכי אהוב שלהם, להוריד אותך מהדרך עם איומים ושכנועי שווא.
אנחנו פה לעזרתך. שיהיה בהצלחה.
"הרוח הפיאודלית, של מי המדינה? של אנשי הכסף, או אנשי הנשמה?"
- אל תפנו אלי בהודעות פרטיות. סביר להניח שלא אענה.
carina

Re: מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי carina » 01 פברואר 2010 20:05

המטרה שלי בשורה שניים- לצאת מהצבא כמה שיותר מהר ולקבל על זה עונש כמה שפחות חמור.
ואיך בדיוק אני מגיעה לקב''ן חיצוני בברה''נ בתל השומר? אני צריכה לקבוע פגישה? להתקשר? משהו כזה?
דונגל
הודעות: 864
הצטרף: 26 נובמבר 2009 19:07
יצירת קשר:

Re: מנסה לצאת מהצבא

הודעהעל ידי דונגל » 02 פברואר 2010 23:03

אפשר להתקשר, אפשר שבן משפחה יתקשר ויגיד שמצבך רע ואם אפשר להגיע וכו'.
באופן עקרוני, אפשר לגשת עצמאית

חזור אל “רשת הליווי לסרבנים ונמנעים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים