שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

דיונים כלליים

מנהל: newprofile

סתום אחד.

שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי סתום אחד. » 22 נובמבר 2009 00:09

גם אז, כמו היום הסכמתי איתכם בסתר.
סיפרתי לאנשים מסביבי שאני לא מאמין בדרך, שאני לא מאמין בשיטה, בצורה. שיש דרך אחרת. שזה לא חייב להיות ככה.

התגייסתי כי לא ידעתי. אז לא היה אינטרנט נפוץ. הלחץ החברתי מההורים, ומהסביבה שיכנעו אותי שידבק לי כתם בחיים אם אני לא אשרת. או אם לא אשרת טוב.
כשנתנו נשק, לקחתי. כשאמרו לירות, גררתי רגליים, ואמרתי שוב ושוב שאני מפחד להשתמש בו כדי להרוג, בסוף גם אני יריתי.
נהגתי להגיד על הרבה משימות שהן לא מוסריות לדעתי. הסברתי את דעותי למפקדים ונתנו לי משימות אחרות. התחשבו בי, באמת.
כשנתנו לי לשמור על מתנחלים, והייתי צריך להגיד להם שלום, ולהפגין נוכחות צבאית, כך עשיתי. אך אספתי אותם לרוב לשיחות ארוכות יותר בכניסה ליישוב שלהם. אני לא נגד ההתיישבות שלהם, אני נגד דיכוי של אנשים בכלל. אמרתי שאני לא הולך לירות על ערבי. אני אפילו לא הולך לאיים על אחד עם נשק. גם אם אראה אותו מגיע לכאן עם נשק חם או קר. אמרתי להם שאני מפחד מהמעמד. שאני לא ראוי ומתאים לכאן, או להם.
אחרי יומיים (מתוך שבועיים שהייתי אמור להיות שם), הוחזרתי חזרה.

פרופיל 21: תמיד הפחידו אותי בקשר לזה. השתחררתי עם 97, אף פעם לא זומנתי למילואים. סיימתי שרות מלא של 3 שנים. נכתב בתעודת שחרור שאני ישר, עקבי, אמין, ועוד מגוון דברים טובים.
אחרי שהשתחררתי, החלטתי שאני בודק את נכונות החלטותי. לכל החברים בעתיד של אז, ובראיונות עבודה אמרתי שלא התגייסתי בגלל פרופיל 21 נפשי וראיתי את התגובות (אני עדין רואה). כששאלו אותי הרבה, ולחצו עלי לספר מה אמרתי לקב"ן, גיליתי ששירתתי, לא רציתי להמציא. כן הייתי אצל קב"ן מספר פעמים, אבל אלה לא החליטו שמגיע לי להוריד פרופיל.

אני אשבור כמה מיתוסים: מעסיקים פוטנציאלים הם אנשים רגילים שצריכים למצוא עובדים שיכולים לעשות את העבודה. יש מעסיקים שאכן יעדיפו כאלה ששירתו. בתחומים של מחסור בעובדים, או עבודה מקצועית, היתרון הזה כמעט וחסר חשיבות. מעסיקים לא יכולים לבדוק מה עשיתי בצבא, או אם שירתתי. מעסיקים יכולים לשאול, ובהעדר תמיכת המחוקק, הם נאלצים לסמוך על המועמד. אחוז המעסיקים שמעדיפים כאלה ששירתו נמוך מאחוז הקצינים מבין כלל האזרחים. הרוב מבינים שהצבא של היום כבר לא בקונצנזוס, כבר לא מקצועי, כבר לא איכותי, ובמיוחד כבר לא חיוני. אבל הוא כן נותן נסיון של עמידה באתגרים, במשימות, התמודדות עם משמעת, ועם לוחות זמנים. בקשר לקבת רשיון נהיגה- כתבתי בבקשת הקידום בדרגת רשיון הנהיגה שיצאתי עם 21 נפשי (היה לי רשיון לפני הגיוס). אז שלחו אותי לפסיכיאטר חינם שלאחר של 2-3 משפטים קבע שאני כשיר להוציא רשיון. אני לא חושב שהיום עדין שולחים לפסיכיאטר המסכן.

כמה מסקנות שלי: אם קשה לכם עם מה שהצבא עושה, אפשר להתגייס- המפקדים בצבא הם בני אדם, ומבינים את מצפונכם. הם לא יכריחו אתכם לעשות בניגוד למה שאתם אומרים שהמצפון שלכם מאפשר. הם גם יוותרו על נשק, על שירות רחוק מהבית ועוד. הם יודעים שצו מצפונו של חייל חזק מכל פקודה, חוקית, או לא חוקית.
זה לא רע לחיים לא להתגייס. אבל כן מוסיף מספר נקודות זכות באישיות כן להתגייס. אפשר להשיג אותן גם ללא הגיוס, אבל רוב הלא מתגייסים שאני הכרתי לא השיגו את אותן נקודות. התקשו להשאר בעבודה, התקשו להתמיד, התקשו להתמודד עם החיים בכלל. לדעתכם במקרה?
רק אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מטיף להתגייס, או לשרת, אני מביע דעה מנסיון על השרות עצמו.
אורח בכדור פורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח בכדור פורח » 22 נובמבר 2009 01:02

אני לא כ''כ מסכים איתך לגבי אלה שסיימו שירות יותר טובים במונחים ההישרדותייים.
אני די בטוח שאם הייתי מסיים את ה3 שנים שלי עד הסוף הייתי יוצא הבן אדם הכי גועלי,חסר סבלנות ואדם שלא היית רוצה להיות בקרבתו בחייים.
השירות המאולץ היה מפתח בי רגשות כ''כ מפלצתיים ושנאה כ''כ עזה לאנשים (דבר שקרה במלא בשירות הקצרצר שלי שנמשך תשעה חודשים) שלא היו מפצים על ההתמודדות בחיים/בעבודה אף פעם.

ויפה שאתה גלוי איתנו בעניין הזה. כל הכבוד.
רק כמה דברים שמעניינים אותי:
אם היית היום בן 18 היית מתגייס בכל זאת?
בן כמה אתה אם אפשר לשאול?

ובקשר למעסיקים:
יש הבדל בעייניהם בין בחור שלא התגייס כלל לאחד שלא סיים שירות מלא (עשה שנה-שנה וחצי)?

שבוע טוב.
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 22 נובמבר 2009 01:05

זה ידוע שבכל העולם אנשים לא מחזיקים אף עבודה.
כי אין שם גיוס חובה?
לדעתכם זה במקרה? תסתכלו על כל המדינות שאין בהן גיוס חובה. רק מי שהיה בצבא מצליח להחזיק שם עבודה. כל האזרחים רק מחליפים עבודות כל הזמן....

בוא חמוד. תתגייס לצבא הנאצי. אתה יכול לבקש יפה לא לשרת במחנה השמדה, יתחשבו בך... למה לא? זה יעזור לך לאשיות....
עדן

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי עדן » 22 נובמבר 2009 07:35

לזה שמעלי - אתה רוצה להגיד ברצינות שהמחקר המעמיק שלך העלה שבמדינות שאין בהן גיוס חובה האזרחים באמת במצב גרוע?
אולי תבדוק כמה דוגמאות קטנות - כמו את עמק הסיליקון בארה"ב, או חברות בניה גדולות. מעניין מאיפה הנתונים שלך. זה באמת מעניין.

זה גם מעניין שאתה מתעלם מההיסטוריה של מדינות שכן היו תוקפניות ועם אוריינטציה צבאית ברורה (שנאמר - גרמניה? שנאמר - רוסיה? שנאמר - יפן?).
זה באמת מעניין. אבל אני מבין אותך, הרי אין לך דרך אחרת "להוכיח" מה שאתה רוצה להגיד.

זה מצטרף להגיון שלך בקשר לגיוס לצבא נאצי - כאילו מי שלא מוכן לעשות מה שאומרים לו בישראל, הוא מן הסתם נאצי. זה מאוד הגיוני.
אתה יודע, יש מקומות כמו "וואלה" שם אתה יכול לכתוב טוקבקים כאלה ויריעו לך.
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 22 נובמבר 2009 10:48

לא הבנת. הוא אמר שמי שלא מתגייס לצבא מתקשה להחזיק עבודה אז צחקתי עליו. אם מה שהוא אומר נכון אז איך זה שיש כל כך הרבה מדינות בעולם שאף אחד לא היה שם בצבא ואנשים מצליחים להחזיק עבודה?

בקטע עם הנאצי לא התכוונתי שהצבא בישראל הוא נאצי. רציתי להראות שזה מגוחך לבקש ממישהו להכנס למשהו שיש לו בעייה אידיאולוגית איתו כי זה יוסיף לו נקודות לאישיות. לא איכפת לי אם לכבוש אנשים יוסיף לי נקודות לאישיות (ואני בספק שזה יקרה\לדעתי גם זה שעבדתי עם אוטיסטים שנתיים הוסיף לי נקודות לאישיות - לא אני לא חושב שכולם צריכים לעשות את זה) אני לא מכתוון לעשות משהו שיש לי בעייה אידיאולוגית איתו.

את האמת - אתה חושב שהצבא הנאצי לא הוסיף נקודות באישיות לאנשים?

ועוד משהו לבחור הראשון שלא חשבתי עליו קודם - אני לא קונה את זה שיתחשבו בך ושיתנו לך לעשות איזה תפקיד שאתה רוצה. כל מי שהכרתי שהתגייס לא קיבל את התפקיד שהוא רצה, ואף אחד שהכרתי שהתגייס לא אמר שהתחשבו בו במשהו. בצבא אתה עושה מה שאומרים לך.
זה שאפשר לעשות עוד דברים. אז מה? גם בשירות לאומי אפשר לעשות עוד דברים. אם אני אהיה מורה חיילת ולא מורה בשירות לאומי אז "יוסיף לי נקודות לאישיות" כי אני אעשה את זה במוסד עם כפייה והתעללות? ללא נראה לי. אני לא חושב שלהחליף את המילה "טרואמה" ב"נקודות באשיות" תגרום לאנשים להתגייס. אולי גם אם יטרידו בנות מינית זה יוסיף להן נקודות לאישיות?
סתם אחד.

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי סתם אחד. » 22 נובמבר 2009 20:46

קודם כל, תודה על ההענות.
אני אענה על מה שאמצא לנכון ממה שכתבתם: חבל שיש 2 כינויי אורח שאני לא יודע איך לפנות לאחד מהם ספציפית.

אורח בכדור פורח: אילו הייתי היום בן 18, לא הייתי מתגייס (חשבתי שזה ברור מדברי). אני בוחר שלא לענות בן כמה אני. בקשר לרגשות שהשרות היה מפתח בך- לדעתי אתה בן אדם שקובע איך להגיב לסביבה, ולא נגרר אחרי המכונה שנקראית צה"ל שלדעתך באה להנחיל לך אופי. אתה גם קובע את האופי שלך, ולא הצבא.
בקשר למעסיקים- אני לא יודע. אני חושב שמי שכן התגייס ושירת (גם בלי שרות מלא) זוכה ליותר הערכה בכלל החברה הישראלית.

אורח ראשון- אני לא מעודד גיוס. השירות שלך בצבא לא מוסיף לך אישית כלום, אם את/ה בטוח באופי היציב שלך. הבעיה, שלא כולם בטוחים באופי שלהם בגיל הגיוס. יותר מזה, במקרה (או שלא במקרה) יש התאמה בין האלה שלא התגייסו לאלה שלא עובדים בחברה בישראל בתוך מעגל האנשים שאני מכיר.
הנה 4 סיבות אפשריות למה שראיתי, סתרת עם הדוגמא של חו"ל רק את הראשונה:
1. הגיוס והשרות הם שגורמים לאנשים להיות מותאמים יותר לעבודה.
2. האלה שלא התגייסו הם מלכתחילה פחות מתאימים לשוק העבודה ולצבא גם יחד.
3. האי גיוס גורם לאנשים להיות פחות מתאימים לשוק העבודה, בגלל הניתוק מרוב בני המחזור שלהם.
4. שוק העבודה בחו"ל מלכתחילה נועד לאנשים שלא חוו את חווית הצבא בניגוד לשוק הישראלי.

עדן- את/ה סותה מהנושא. די התקשיתי לעקוב אחרי קו המחשבה שלך, ולהבין את עמדתך.

אורח אחרון- 3 מתוך 4 ההסברים האפשריים למה שראיתי כן מסבירים למה בחו"ל אנשים כן מצליחים להחזיק עבודה. בקשר ל"מגוחך להכנס למשהו שיש לו בעיה אידיאולוגית": באותה מידה תוכל/י גם להפסיק לקנות מוצרים שמיוצרים בשטחים, לא לעבוד במקום עבודה שמקבל אנשים שגרים שם ולהמנע מקשר של מי שעשה בניגוד לאמונתך. אבל יותר מהכל, תאלץ/י לרדת מהארץ כי כמעט כולה תומכת בצה"ל. זה עניין של כמה רחוק תהיה (או תהיי) מוכן להגיע. החברה בישראל (לצערנו) לא ממש חברה אזרחית ולכן בנוכחות המשטר תתקל/י כמעט בכל מקום.
לא אמרתי שהצבא יאפשר לך לבחור תפקיד. אני לא עשיתי תפקיד גרוע, עברתי מספר תפקידים עד שהגעתי לאחד שיחסית אהבתי. כן אמרתי שהצבא לא יכפה עליך לעשות דברים שבאמת יהיה לך קשה לעשות. זה כולל לירות בנשק, לגרש אנשים מביתם, להרוס בתים ועוד. אבל זה לא כולל לבשל אוכל, או לעשות איזה עבודה משרדית.
בי, כן התחשבו. לא הכריחו אותי לעשות דברים שלא רציתי וקשורים לצו המצפון שלי, אפילו לא איימו בסנקציות. צה"ל הוא הרבה יותר ממכונת מלחמה ודיכוי. כמו שהמדינה שלנו הרבה יותר מנוכחות אימפריאליסטית אירופאית.
אני חושב שהצבא הנאצי כן הוסיף נקודות לחייליו. אני לא חושב שאם יטרידו בנות מינית, זה יוסיף להן לאישיות, אולי ההפך. הצבא לא עשה לי טראומה, למרות שבכלל לא נהניתי.

לסיכום אורח, אפנה אלייך (נקבה) בנימה קצת אישית: כתבתי הרבה דברים, אבל בניגוד לאורח בכדור פורח, בחרת לדבר על חוסר היכולת של הלא מתגייסים להחזיק בעבודה. מה לדעתך זה אומר עלייך? בחרת לחשוב שאת יכולה לבחור תפקיד, למרות שלא כתבתי את זה. אפילו עדן לא הבין/ה את כוונתך. מעל הכל, בחרת לחשוב שאני הוא הגורם העוין שבא לשכנע אותך להתגייס, בזמן שאני השתדלתי לשמור על נייטרליות. תרגישי חופשי לנסות להצטדק בתגובה שלך, אבל אני דווקא מנסה לכוון אותך יותר לחשוב מה גרם להחליט בניגוד לדעת הרוב.
אחד שהיה (לא מחובר)

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אחד שהיה (לא מחובר) » 22 נובמבר 2009 21:49

לך מפה אלעזר שטרן!
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 23 נובמבר 2009 12:14

LOL
"הצבא לא יכירח אותך לירות בנשק" - ידידי השקרן. בכל טירונות יורים בנשק. מי שלא מסכים הולך לכלא. גם מי שמשרת במשרד צריך לעשות תורנות של שמירה פעם בהרבה זמן ששם הוא צריך להחזיק נשק. אז על מי אתה עובד?
אנחנו יודעים כבר שתמיד משקרים לנו, אי אפשר לעבוד עלינו...

אל תאמינו לרגע שיהיה לכם קשה למצוא עבודה או להחזיק עבודה. בקשר לזה שיש הרבה אנשים עם 21 שקשה להם להחזיק עבודה - הצבא משחרר אנשים על 21 כי יש להם בעיות נפשיות. הבעיות בלהחזיק עבודה או למצוא עבודה נובעות מהבעיות הנפשיות שלהם לא בגלל שהם לא היו בצבא. אז בבקשה - תחסוך מאתנו. תודה.

מנותק מבני המחזור לשלך - אתה מדבר רק על ילדים בני 18? כי בעבודה שלי ובלימודים שלי הגיל של החברים שלי היה כל גיל של אנשים שנמצאים שם בעצם 17-42 לא היה שום קשר למחזור של אנשים בבחירת החברים שלהם אז שוב - תרגע. בקשר למחזור הספציפי - אף אחד לא שאל אף אחד מה הוא עשה בצבא. אף אחד לא ידע מי לא היה בצבא איך הם יכולים לדעת? שוב - תרגע.

לא. ה4 וה3 לא מסבירים איך החו"ל אנשים מצליחים להחזיק עבודה.

בקשר ל"אתה חייב לרדת מהארץ אם יש לך בעיות אידיאולוגיות עם הצבא" תרשה לי שוב לענות בLOL אנחנו חיים במדינה דמוקרטית בה יש לנו זכות להפגין נגד דברים שלא מוצאים חן בעיננו ולהצביע למי שנראה לנו שיכול לשנות אותם. אם אנחנו מתנגדים לכיבוש אנחנו יכולים לפעול נגדו בצורה אזרחית, חוקית לגמרי ולדרוש להפסיק אותו. זה שאתה לא מבין את זה מראה מה אתה יודע על דמוקרטיה.... אם אתה טוען שכמעט כל הארץ תומכת בצה"ל - אולי אבל מותר שיהיו עוד דעות בעולם (טוב, לא בעיני מי שנגד דמוקרטיה כמוך...) וקשה לי להאמין שרוב הארץ תומכת בכיבוש אבל שוב - זכות לעוד דעות. אם אתה חושב שלמי שאין דעות כמו של כולם אין זכות לגור בארץ אז גם למי שלא מתלבש כמו כולם, או מתנהג כמו כולם, או נראה כמו כולם. בקיצור - 1984.

מתי אמרתי שאתה משכנע אותי להתגייס (ואם אתה חושב שפוגע בי שאתה פונה אלי בלשון נקבה אז תמשיך לחלום)? אני רק כתבתי אם מה אני לא מסכים במה שכתבת.

גם ממש אירוני שכתבת "זה יוסיף לכם נקודות באישיות" ואחר כך כתבת "זה לא יוסיף לכם כלום" שינית את דעתך?

לא באת לשכנע אותי להתגייס אבל אמרת שאין לי זכות לגור בארץ אם אני לא. זה נורא נחמד שאתה מנסה לטפטף רעיונות של שיא הפאשיזם במסווה של נחמדות, אבל זה לא עובד עלינו אנחנו רגילים לזה.
בחר_בחופש

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי בחר_בחופש » 23 נובמבר 2009 17:45

סתם אחד. כתב:קודם כל, תודה על ההענות.
אני אענה על מה שאמצא לנכון ממה שכתבתם: חבל שיש 2 כינויי אורח שאני לא יודע איך לפנות לאחד מהם ספציפית.

אורח בכדור פורח: אילו הייתי היום בן 18, לא הייתי מתגייס (חשבתי שזה ברור מדברי). אני בוחר שלא לענות בן כמה אני. בקשר לרגשות שהשרות היה מפתח בך- לדעתי אתה בן אדם שקובע איך להגיב לסביבה, ולא נגרר אחרי המכונה שנקראית צה"ל שלדעתך באה להנחיל לך אופי. אתה גם קובע את האופי שלך, ולא הצבא.
בקשר למעסיקים- אני לא יודע. אני חושב שמי שכן התגייס ושירת (גם בלי שרות מלא) זוכה ליותר הערכה בכלל החברה הישראלית.

אורח ראשון- אני לא מעודד גיוס. השירות שלך בצבא לא מוסיף לך אישית כלום, אם את/ה בטוח באופי היציב שלך. הבעיה, שלא כולם בטוחים באופי שלהם בגיל הגיוס. יותר מזה, במקרה (או שלא במקרה) יש התאמה בין האלה שלא התגייסו לאלה שלא עובדים בחברה בישראל בתוך מעגל האנשים שאני מכיר.
הנה 4 סיבות אפשריות למה שראיתי, סתרת עם הדוגמא של חו"ל רק את הראשונה:
1. הגיוס והשרות הם שגורמים לאנשים להיות מותאמים יותר לעבודה.
2. האלה שלא התגייסו הם מלכתחילה פחות מתאימים לשוק העבודה ולצבא גם יחד.
3. האי גיוס גורם לאנשים להיות פחות מתאימים לשוק העבודה, בגלל הניתוק מרוב בני המחזור שלהם.
4. שוק העבודה בחו"ל מלכתחילה נועד לאנשים שלא חוו את חווית הצבא בניגוד לשוק הישראלי.

עדן- את/ה סותה מהנושא. די התקשיתי לעקוב אחרי קו המחשבה שלך, ולהבין את עמדתך.

אורח אחרון- 3 מתוך 4 ההסברים האפשריים למה שראיתי כן מסבירים למה בחו"ל אנשים כן מצליחים להחזיק עבודה. בקשר ל"מגוחך להכנס למשהו שיש לו בעיה אידיאולוגית": באותה מידה תוכל/י גם להפסיק לקנות מוצרים שמיוצרים בשטחים, לא לעבוד במקום עבודה שמקבל אנשים שגרים שם ולהמנע מקשר של מי שעשה בניגוד לאמונתך. אבל יותר מהכל, תאלץ/י לרדת מהארץ כי כמעט כולה תומכת בצה"ל. זה עניין של כמה רחוק תהיה (או תהיי) מוכן להגיע. החברה בישראל (לצערנו) לא ממש חברה אזרחית ולכן בנוכחות המשטר תתקל/י כמעט בכל מקום.
לא אמרתי שהצבא יאפשר לך לבחור תפקיד. אני לא עשיתי תפקיד גרוע, עברתי מספר תפקידים עד שהגעתי לאחד שיחסית אהבתי. כן אמרתי שהצבא לא יכפה עליך לעשות דברים שבאמת יהיה לך קשה לעשות. זה כולל לירות בנשק, לגרש אנשים מביתם, להרוס בתים ועוד. אבל זה לא כולל לבשל אוכל, או לעשות איזה עבודה משרדית.
בי, כן התחשבו. לא הכריחו אותי לעשות דברים שלא רציתי וקשורים לצו המצפון שלי, אפילו לא איימו בסנקציות. צה"ל הוא הרבה יותר ממכונת מלחמה ודיכוי. כמו שהמדינה שלנו הרבה יותר מנוכחות אימפריאליסטית אירופאית.
אני חושב שהצבא הנאצי כן הוסיף נקודות לחייליו. אני לא חושב שאם יטרידו בנות מינית, זה יוסיף להן לאישיות, אולי ההפך. הצבא לא עשה לי טראומה, למרות שבכלל לא נהניתי.

לסיכום אורח, אפנה אלייך (נקבה) בנימה קצת אישית: כתבתי הרבה דברים, אבל בניגוד לאורח בכדור פורח, בחרת לדבר על חוסר היכולת של הלא מתגייסים להחזיק בעבודה. מה לדעתך זה אומר עלייך? בחרת לחשוב שאת יכולה לבחור תפקיד, למרות שלא כתבתי את זה. אפילו עדן לא הבין/ה את כוונתך. מעל הכל, בחרת לחשוב שאני הוא הגורם העוין שבא לשכנע אותך להתגייס, בזמן שאני השתדלתי לשמור על נייטרליות. תרגישי חופשי לנסות להצטדק בתגובה שלך, אבל אני דווקא מנסה לכוון אותך יותר לחשוב מה גרם להחליט בניגוד לדעת הרוב.


בקשר למעסיקים - אם אתה מסתכל על ההחלטה האם להתגייס בתור החלטה כלכלית גרידא, הרי שזה נכון ששירות צבאי תמיד יראה יותר טוב עבור רוב המעסיקים מאשר אי שירות צבאי. אבל זו היא הסתכלות שטחית על המציאות (כמו רוב הטענות שלך) בגלל שאתה מתעלם מכך שבשלוש שנים של השירות ניתן היה לרכוש שלוש שנות ניסיון בתחום המקצוע. אז נכון, לא ניתן לכמת את החשיבות של שירות צבאי וכמובן שזה גם משתנה ממעסיק למעסיק, אך אין שום ספק ששלוש שנות ניסיון במקצוע רלוונטי שוות פי כמה וכמה בקורות חיים על שירות צבאי מלא.

ההתאמה שאתה טוען שקיימת בין אלה שלא התגייסו לאלה שלא עובדים מבוססת על מדגם קטן ולא מקצועי שאתה בנית בראש שלך, שכמובן גם מושפע מהדעה הסובייקטיבית שלך ולכן אני מציע להתעלם ממנה עד שלא תביא הוכחות חותכות של סקר מקצועי
חוש חש

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי חוש חש » 24 נובמבר 2009 18:35

תודה לך על פתיחת האשכול וכתיבת ההודעה.

כאחד שהיה קצת בצבא ויצא 21 ואח"כ עשה שירות לאומי, אני יכול להעיד שכל מה שאמרת הוא אמת.
הצבא כמו כל חברה מורכב מבני אדם, וכשניסו לכפות עלי לשאת נשק הלכתי עם האמת שלי ולבסוף הבינו אותי והקלו עלי.
הצבא קבע שאני לא מתאים לשירות צבאי בסופו של דבר אז תרמתי בשירות לאומי.

אם הייתי חוזר אחורה לא הייתי מתגייס, אבל אני שלם עם זה כי ראיתי והייתי שם.
אז אני בהחלט מציע למלשב"ים כן להתגייס ולראות ממה הצבא שלנו בנוי, ואם הם שמחים מהאנשים שנמצאים איתם
ומההרגשה האישית שלהם אז שישארו. אם לא יש גם שירות לאומי שניתן תמיד לעשות.

אחרי השירות לאומי עבדתי ב5 עבודות ולא ניתקלתי בשום בעיה וכמובן שגם עם הרשיון.
שמח שתרמת מזמן לכתוב כאן הודעה מנסיונך האישי.
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 24 נובמבר 2009 19:00

אז אני בהחלט מציע למלשב"ים כן להתגייס ולראות ממה הצבא שלנו בנוי, ואם הם שמחים מהאנשים שנמצאים איתם

למה לעזאזל? אני שונא את הצבא ואת מה שהוא מייצג למה אני צריך לשרת את הארגון המסריח הזה כדי לדעת איך הוא בנוי?
אני שמח שהחלטתי לא להתגייס.
אין לי בעיה עם זה שאנשים כן רוצים לנסות אבל לא כולם צריכים לנסות, בשביל מה?
אפשר לקבל דעה על הצבא גם בלי להכנס אליו
סתם אחד

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי סתם אחד » 24 נובמבר 2009 20:26

אורח- אתה כראה מסרב להבין. אני לא רודף אחריך, לא ממליץ לך להתגייס (אם כבר, אז ההפך), ומנסה להמנע מהמלחמה שאתה מנסה בכל כוחך לגרור אותי אליה...
לא כל מי שעובר טירונות בהכרח ירה בנשק. בטירונות שלי היו כאלה שלא ירו בלי ללכת לכלא. אני יכולתי להיות כמוהם. נשאלתי באמת ובכנות אם אני בטוח בסירובי לירות בנשק. שאלתי מה יקרה אם אסרב (עונש לא היה בהסבר). התחרטתי, בחרתי כן לירות.
מדי פעם שמירה? 3 שמירות ראשונות הייתי עם נשק. אח"כ ביקשתי, וקיבלתי נשק לא יורה, כזה שאפשר גם לראות עליו שהוא לא יורה. למה נתנו לי רובה צעצוע? כדי לא ליצור תמריץ להמנע מלהחזיק נשק. הרי ידוע שכולם יעדיפו לא להסתובב עם המקל הזה. בצה"ל ברובה צעצוע משתמשים בשגרה כדי להדגים בו דברים שעם נשק אמיתי יחשבו כמשחק בנשק.
ברור שהמדינה דמוקרטית, וכמובן מותר להתנגד לכיבוש. גם אני מהמתנגדים, אני גם לא ממש תומך בלגיטיומיות של המדינה. בחרתי שלא לעבור על חוק הגיוס חובה. אני לא ממליץ לך לרדת מהארץ (בטח לא אמרתי שאתה חייב), זו רק הייתה הצגת אפשרות של עד כמה רחוק אפשר ללכת עם אידיאולוגיה. אני לא חושב שלמי חושב אחרת אין זכות לגור כאן, ההפך. זכות לגור כאן יש לכולם, וכמובן להתנגד ולנסות לשנות. השאלה אם אתה שלם עם מה שהמדינה עושה בשמך ומכספך?
את הדוגמא של לרדת מהארץ הבאתי כדי להראות שזה שאתה מתגייס לצה"ל לא קשור לתמיכתך במדיניות כלשהי, בדיוק כפי שמגוריך כאן לא קשורים לתמיכתך במדיניות רשמית של המדינה שלך. לא כל החיילים תומכים בצה"ל, כשם שלא כל הישראלים תומכים בישראל. כמה פשוט... אם לדעתך להתגייס פרושו לתמוך בצה"ל, כך גם להיות אזרח ישראל פרושו לתמוך במדינת ישראל. לדעתי, להתגייס לא קשור לתמיכה (או אי תמיכה בצה"ל).
פוגע שאני פונה אליך בלשון נקבה? אומר שאין לך זכות לגור בארץ?
נראה שאפילו חסרות לך נקודות אחיזה במה שכתבתי כדי להסיק את זה.

בחר בחופש: ההתאמה שלי אכן לא מקצועית. אכן 3 שנות נסיון רלבנטי שוות הרבה יותר. כהחלטה כלכלית גרידא אין סיבה להתגייס. גם כהחלטה ערכית. זו הסיבה שאמרתי שאילו הייתי היום בן 18, לא הייתי מתגייס.
הודיתי בהודעה הראשונה שלי, התגייסתי מפחד, לא מבחירה אמיתית. לא ניסיתי להביא סיבות להתגייס. ניסיתי רק להראות את דעתי, מהו הפרופיל של חלק גדול מהאלה שחושבים שהם בחרו בחופש.
Erayo
הודעות: 114
הצטרף: 16 ספטמבר 2009 20:42
יצירת קשר:

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי Erayo » 24 נובמבר 2009 23:38

לא כל מי שעובר טירונות בהכרח ירה בנשק. בטירונות שלי היו כאלה שלא ירו בלי ללכת לכלא. אני יכולתי להיות כמוהם. נשאלתי באמת ובכנות אם אני בטוח בסירובי לירות בנשק. שאלתי מה יקרה אם אסרב (עונש לא היה בהסבר). התחרטתי, בחרתי כן לירות.
מדי פעם שמירה? 3 שמירות ראשונות הייתי עם נשק. אח"כ ביקשתי, וקיבלתי נשק לא יורה, כזה שאפשר גם לראות עליו שהוא לא יורה. למה נתנו לי רובה צעצוע? כדי לא ליצור תמריץ להמנע מלהחזיק נשק. הרי ידוע שכולם יעדיפו לא להסתובב עם המקל הזה. בצה"ל ברובה צעצוע משתמשים בשגרה כדי להדגים בו דברים שעם נשק אמיתי יחשבו כמשחק בנשק.

אני לא יודע מי היה המפקד שלך אבל אי אפשר לעבור טירונות בלי מטווח כחוק צהלי (לא בטוח לגבי 01 אבל זה למוגבלים ואנשים שמתנדבים עד כמה שהבנתי)
הכלל בצה"ל הוא שאין חייל שלא כשיר לשאת נשק. פתור כולל מנשק = פתור מצה"ל. יכול להיות שיש מקרים חריגים אבל הם צריכים אישור מהדרג הגבוהה או משהו כזה. כנ"ל לגבי רובה לא תקין, אולי נתנו לך רובה ישן ודפוק אבל זה נגד חוקי צהל...
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 25 נובמבר 2009 00:26

אני לא מנסה לגרור אותך למלחמות. אני פשוט לא מסכים אם מה שאתה אומר.
מה שאתה אומר זה שכולם "צריכים" להתגייס. זה שאתה אומר את זה בנחמדות לא הופך את זה לשונה מאלה שאומרים את זה בקללות.
אתה מספר את אותם השקרים שמספרים לנו כל הזמן. שלא נהיה חייבים להחזיק נשק - שקר. שלא נוכל להחזיק עבודה - שקר. שיהיו לנו בעיות להתשלב בחברה - שקר.
אני לא חושב שאפילו בשוודיה אנשים שלמים עם מה שהמדינה שלהם עושה בשמם ובכספם ואפילו לא בניו זילנד. החובה שלנו כאזרחים היא לבקר את המדינה, לראות אם מה אנחנו לא שלמים ולמחות על זה. ככה אני רואה דמוקרטיה.
אתה אומר "בחרת נגד דעת הרוב" כאילו שזה פשע. אם מחר קמה מפלגה שטוענת שלא צריך להיות חוק חינוך חובה ושלילדים יש זכות לבחור עם ללכת לבית ספר או לא לא איכפת לי אם הם לא עוברים את אחוז החסימה ואם הם בעצם רק 3 אנשים שחושבים ככה. הדעה שלהם לגיטימית. זכותם לארגן הפגנות ולהשתמש בחופש הביטוי כדי לשכנע אנשים. לא איכפת לי אם הרוב לא מסכים איתם. לא איכפת לי אם אף אחד לא מסכים איתם. אני בחיים לא אגיד להם "אז למה אתם לא עוזבים את הארץ" אפילו לא בתור דוגמא לכמה רחוק אפשר ללכת. כי ככה אני רואה דמוקרטיה.
הדבר האחרון שמישהו ירצה לעשות בדמוקרטיה זה לעזוב את הארץ שלו מתוך עקרון כי הוא לא מסכים על משהו אחד. בשביל זה יש חופש ביטוי, ואפילו בארץ יש חופש ביטוי וחוקי לגמרי לקבל פטור חוקי מהצבא.
אתה כמו כולם (שוב, ההבדל היחיד הוא שהם עושים את זה בקללות ואתה לא) יוצא מתוך נקודת הנחה שזאת באמת בחירה של אנשים אם להתגייס או לא ומתעלם מזה שמהצבא משחררים אנשים שלא כשירים לשרת. לכן אני מניח שאתה מניח שאנשים משתחררים ברמאות. אני לא מסכים איתך. יש פסיכולוגים מקצועיים שמדברים עם האנשים האלה ואם הם רוצים לשחרר אותם אולי יש בזה משהו. אם הצבא כל כך מתחשב אז אולי הוא גם מתחשב כדי להבין מי לא יוכל להסתדר בו?
אם כל מה שאתה אומר זאת רק דעתך אז תוסיף את המילה "לדעתי" ואך תדבר כאילו הם עובדות. אם "לדעתך" אני וכל החברים שלי עוברים מעבודה לעבודה בלי מטרה וכיוון בחיים ואף בחורה לא מסתכלת עלינו אז לא תעניין אותך העובדה שאנחנו מסדתרים די טוב בעבודות ובלימודים שלנו, נכון?

אתה רואה בזה שנתנו לך רובה צעצוע (ואני מפקפק בכה שזה חוקי מבחינה צבאית) התחשבות. אני רואה בזה טמטום. אני בהחלט הייתי מעדיף לעשות שירות לאומי מלחזיק רובה צעצוע. נראה לי שהרבה יותר מתחשב לתת לאנשים לעבוד עם ילדים מלתת להם רובי צעצוע....

לא ענית לשום דבר שכתבתי בנושא של ההשתלבות בחברה ומעניין אותי לחשוב איזה תירוץ תמציא לזה שבגיל 25 לאף אחד לא איכפת איפה שירתת בצבא ואף אחד לא יכול לדעת שלא היית שם... לא שמעתי את המשפט "איפה שירתת בצבא" לא באוניברסיטה ולא בעבודה שלי אף פעם. יצא לי לראות גם אנשים שסיפרו שהם לא היו בצבא ולא ראיתי שום ניתוק בינהם לבין ה"מחזור" שלהם. גם מה זה "מחזור" זה מונח של בית ספר (האם הוא מופיע בצבא?) מי בכלל חושב על בית ספר אחרי גיל 25? אנשים ישאלו אותך איפה היית בצבא כמו שהם ישאלו באיזה בית ספר למדת.....
סתם אחד

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי סתם אחד » 25 נובמבר 2009 00:30

אני לא יודע איך נקראה המפקדת שלי בצה"ל, בטירונות 02. אנחנו קראנו לה "הזאת עם האף". כינוי מעליב ומשפיל, אבל היא הייתה ראויה לו במעשיה. כנראה שתפקידה מחייב להיות ראויה לכינויים כאלה ואחרים. בכל מקרה, הזאת עם האף שלחה אותי לדבר עם הקצין הממונה עליה, שהעלה אותי לקצין הממונה עליו. המ"פ, הסביר לי שזה באחריותו שאני אדע לתפעל נשק, ולירות בו. הוא הסביר שאני לא חייב לירות בנשק אם אני לא רוצה, השרות שלי יימשך אותו הדבר אם אני לא ישתתף במטווח, רק בלי נשק. הוא לא הזכיר פטור מנשק. בקשר לשאלתי על עונש, הוא ענה שאם הייתי ראוי לעונש לדעתו, הוא לא היה נותן לי את האפשרות לא לירות בנשק. כנראה שהוא התרשם שאני לא מהבעייתיים, ודובר אמת אודות החוסר רצון שלי להחזיק נשק.
יום למחרת אמרתי ל"זאת עם האף" שאני מתחרט, ואני כן רוצה לירות. יריתי אחרי רוב החיילים, עם הקבוצה הבעייתית. הקבוצה ההכי בעייתית סיימה את הטירונות בלי לירות בנשק.
תרגיש חופשי לקרוא לי מוגבל.
בשמירה, כשלא רציתי נשק, לא נתנו לי רובה ישן ומגעיל, אלא רובה מסוג אחר.
אם אתה יודע מזה M16, אז הידית דריכה הייתה מחוברת לקט. בחיבור הזה היה ניתן להבחין מרחוק. אם הידית דריכה מחוברת לקט, אז אין לך דרך לגרום לכדור להכנס לקנה, וגם לא לדרוך את הנשק. בנוסף, גם הכפתור הזה שאמור לשחרר את המחסנית לא היה קיים.
זהו נשק המיועד להדגמה בלבד הסביר לי החייל מהנשקייה.
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 25 נובמבר 2009 00:45

Erayo כתב:
לא כל מי שעובר טירונות בהכרח ירה בנשק. בטירונות שלי היו כאלה שלא ירו בלי ללכת לכלא. אני יכולתי להיות כמוהם. נשאלתי באמת ובכנות אם אני בטוח בסירובי לירות בנשק. שאלתי מה יקרה אם אסרב (עונש לא היה בהסבר). התחרטתי, בחרתי כן לירות.
מדי פעם שמירה? 3 שמירות ראשונות הייתי עם נשק. אח"כ ביקשתי, וקיבלתי נשק לא יורה, כזה שאפשר גם לראות עליו שהוא לא יורה. למה נתנו לי רובה צעצוע? כדי לא ליצור תמריץ להמנע מלהחזיק נשק. הרי ידוע שכולם יעדיפו לא להסתובב עם המקל הזה. בצה"ל ברובה צעצוע משתמשים בשגרה כדי להדגים בו דברים שעם נשק אמיתי יחשבו כמשחק בנשק.

אני לא יודע מי היה המפקד שלך אבל אי אפשר לעבור טירונות בלי מטווח כחוק צהלי (לא בטוח לגבי 01 אבל זה למוגבלים ואנשים שמתנדבים עד כמה שהבנתי)
הכלל בצה"ל הוא שאין חייל שלא כשיר לשאת נשק. פתור כולל מנשק = פתור מצה"ל. יכול להיות שיש מקרים חריגים אבל הם צריכים אישור מהדרג הגבוהה או משהו כזה. כנ"ל לגבי רובה לא תקין, אולי נתנו לך רובה ישן ודפוק אבל זה נגד חוקי צהל...


א. אפשר בקלות לקבל פטור מנשק בטירונות 01/02.
ב. מתנדבים שעושים טירונות 00 פטורים אוטומטית מנשק.
סתם אחד

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי סתם אחד » 25 נובמבר 2009 20:10

אורח כתב:אני לא מנסה לגרור אותך למלחמות. אני פשוט לא מסכים אם מה שאתה אומר.
מה שאתה אומר זה שכולם "צריכים" להתגייס. זה שאתה אומר את זה בנחמדות לא הופך את זה לשונה מאלה שאומרים את זה בקללות.
אתה מספר את אותם השקרים שמספרים לנו כל הזמן. שלא נהיה חייבים להחזיק נשק - שקר. שלא נוכל להחזיק עבודה - שקר. שיהיו לנו בעיות להתשלב בחברה - שקר.
אני לא חושב שאפילו בשוודיה אנשים שלמים עם מה שהמדינה שלהם עושה בשמם ובכספם ואפילו לא בניו זילנד. החובה שלנו כאזרחים היא לבקר את המדינה, לראות אם מה אנחנו לא שלמים ולמחות על זה. ככה אני רואה דמוקרטיה.
אתה אומר "בחרת נגד דעת הרוב" כאילו שזה פשע. אם מחר קמה מפלגה שטוענת שלא צריך להיות חוק חינוך חובה ושלילדים יש זכות לבחור עם ללכת לבית ספר או לא לא איכפת לי אם הם לא עוברים את אחוז החסימה ואם הם בעצם רק 3 אנשים שחושבים ככה. הדעה שלהם לגיטימית. זכותם לארגן הפגנות ולהשתמש בחופש הביטוי כדי לשכנע אנשים. לא איכפת לי אם הרוב לא מסכים איתם. לא איכפת לי אם אף אחד לא מסכים איתם. אני בחיים לא אגיד להם "אז למה אתם לא עוזבים את הארץ" אפילו לא בתור דוגמא לכמה רחוק אפשר ללכת. כי ככה אני רואה דמוקרטיה.
הדבר האחרון שמישהו ירצה לעשות בדמוקרטיה זה לעזוב את הארץ שלו מתוך עקרון כי הוא לא מסכים על משהו אחד. בשביל זה יש חופש ביטוי, ואפילו בארץ יש חופש ביטוי וחוקי לגמרי לקבל פטור חוקי מהצבא.
אתה כמו כולם (שוב, ההבדל היחיד הוא שהם עושים את זה בקללות ואתה לא) יוצא מתוך נקודת הנחה שזאת באמת בחירה של אנשים אם להתגייס או לא ומתעלם מזה שמהצבא משחררים אנשים שלא כשירים לשרת. לכן אני מניח שאתה מניח שאנשים משתחררים ברמאות. אני לא מסכים איתך. יש פסיכולוגים מקצועיים שמדברים עם האנשים האלה ואם הם רוצים לשחרר אותם אולי יש בזה משהו. אם הצבא כל כך מתחשב אז אולי הוא גם מתחשב כדי להבין מי לא יוכל להסתדר בו?
אם כל מה שאתה אומר זאת רק דעתך אז תוסיף את המילה "לדעתי" ואך תדבר כאילו הם עובדות. אם "לדעתך" אני וכל החברים שלי עוברים מעבודה לעבודה בלי מטרה וכיוון בחיים ואף בחורה לא מסתכלת עלינו אז לא תעניין אותך העובדה שאנחנו מסדתרים די טוב בעבודות ובלימודים שלנו, נכון?

אתה רואה בזה שנתנו לך רובה צעצוע (ואני מפקפק בכה שזה חוקי מבחינה צבאית) התחשבות. אני רואה בזה טמטום. אני בהחלט הייתי מעדיף לעשות שירות לאומי מלחזיק רובה צעצוע. נראה לי שהרבה יותר מתחשב לתת לאנשים לעבוד עם ילדים מלתת להם רובי צעצוע....

לא ענית לשום דבר שכתבתי בנושא של ההשתלבות בחברה ומעניין אותי לחשוב איזה תירוץ תמציא לזה שבגיל 25 לאף אחד לא איכפת איפה שירתת בצבא ואף אחד לא יכול לדעת שלא היית שם... לא שמעתי את המשפט "איפה שירתת בצבא" לא באוניברסיטה ולא בעבודה שלי אף פעם. יצא לי לראות גם אנשים שסיפרו שהם לא היו בצבא ולא ראיתי שום ניתוק בינהם לבין ה"מחזור" שלהם. גם מה זה "מחזור" זה מונח של בית ספר (האם הוא מופיע בצבא?) מי בכלל חושב על בית ספר אחרי גיל 25? אנשים ישאלו אותך איפה היית בצבא כמו שהם ישאלו באיזה בית ספר למדת.....

שים לב שוב, מה אמרתי ומה לא אמרתי. נראה שאתה לא ממש מודע לכך שלא דיברתי על לעבור מעבודה לעבודה, או על בחורות.
מחזור זה מושג חברתי. תנסה לצטת אותי כדי שאני אדע שאתה עונה לי, ולא לאחרים.
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 26 נובמבר 2009 00:00

אתה יכול להסביר בבקשה את המוסג החברתי שאתה קורא לו "מחזור". האמת שאין לי מוסג מי מהחבר'ה באוניברסיטה בן 23 ומי בן 34. אולי אתה חי בסרט ששואלים כל אחד באיזה שנה הוא נולד ואיפה הוא שירת ובאיזה בית ספר הוא למד ובכלל מבקשים קורות חיים מכל מי שמדברים איתו בקמפוס ובעבודה ואז מי שאומר שהוא לא היה בצבא הופך למנודה ואף אחד לא מדבר איתו. או שכולם מדברים רק על מה שהם עשו בצבא כי הם ישראלים ולא היו להם חוויות אחרות בחיים. אולי גם מי שלא טייל בדרום אמריקה מנודה? למה לא? אם אנחנו יושבים כמה חבר'ה ואני מספר על הטיול שלי אולי מי שאף פעם לא טייל מרגיש מנודה? לא נראה לי. יש לי חברים שלא טיילו והם לא מרגישים מנודים אם אני מספר להם דברים, כמו שאני לא מרגיש מנודה אם מישהו מספר לי על משהו שקרה לו בצבא...
אז למה אתה קורה "מחזור"? לאנשים שנולדו באותה שנה? מה זה משנה באיזה מחזור אנשים?

למה אתה קורה "לא מסתדרים בעבודה" אם אתה לא מדבר על אנשים שמחליפים הרבה עבודות כי הם לא מסתדרים בהם?
מה ההגדרה שלך לזה שאנחנו לא מסתדרים בעבודה? שאנחנו עובדים בה הרבה שנים ולא מחליפים אותה? זה מוזר כי ככה אני מגדיר "מסתדרים בעבודה". אולי זה בעייה פשוט של הגדרות...
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 26 נובמבר 2009 18:43

אתה יכול לענות לי או שזאת שאלה קשה מידי?
סתם אחד

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי סתם אחד » 27 נובמבר 2009 01:20

מחזור, זה אכן האלה שנולדו בשנה שלך, ואולי אחת מתחתיך, ואחת מעליך. מקסימום 2.
אם כולם היו טסים לחו"ל מסוים, ומישהו לא, אז הוא היה מרגיש מנודה.
אני לדוג' לא טסתי לפולין. מזל שהיו עוד 2 כאלה, אחרת הייתי מרגיש הרבה יותר רע.
אם כל אחד היה טס לאותו מקום, אז הזה שלא היה טס, היה מנודה. כולם מתגייסים לאותו צבא, ולכן יש להם חוויות משותפות שלך אין כיוון שלא התגייסת.
זה אכן לא סוף העולם, אבל אילו העלות לא הייתה צבא, אז שווה שהיו לך חוויות לספר מתקופת השרות.

בקשר ללהחזיק בעבודה- לא דיברתי עליך אישית. דיברתי רק על אנשים שאני מכיר. גם שם, רק חלק לא הסתדרו בעבודה, וחלק אחר כן. החלק שלא ההסתדרו, הם היו הרוב מהאלה שלא התגייסו שאני מכיר.
אליך אישית זה לא קשור. קודם כל אתה לא אדם שאני מכיר, ובנוסף, אתה יכול להיות גם בקבוצת מיעוט שכן הסתדרה בעבודה, אילו כן הייתי מכיר אותך.
תכלס, אתה קובע מי אתה, ומהו האופי שלך. כמובן אתה גם קובע אם, וכמה תאהב את העבודה שלך. אתה מנסה לראות כאילו זה צו משמים שמי שלא מתגייס, גם לא מסתדר בעבודה, ההפך הוא הנכון. כל אחד אחראי בעצמו על החיים שלו. לדעתי זה הגיוני שחולי נפש אמיתיים (שאכן מגיע להם באמת 21), באמת לא יצליחו להסתדר בעבודה. לך זה לא הגיוני?
דונגל
הודעות: 864
הצטרף: 26 נובמבר 2009 19:07
יצירת קשר:

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי דונגל » 27 נובמבר 2009 01:32

לא, זה לא הגיוני.
21 לא מקבלים אנשים עם עיניים מטורפות וריר נוזל מהפה. זה בורות להגיד דבר כזה.

21 מקבלים גם אנשים עם טיפול שמתפקדים בסדר לגמרי או אנשים עם עבר או סיבה שיכולה למנוע מהם להיות בסביבה צבאית.
אורח

Re: שירתתי כי פחדתי. אני כבר די מבוגר. גם אז, כמו היום, הסכמתי..

הודעהעל ידי אורח » 27 נובמבר 2009 11:07

לא. אם יושבים 10 אנשים בחר שרק אחד לא היה בהודו הוא לא מרגיש מנודה.
לא, אם יושבים 10 אנשים סטרייטים ואחד הומו הוא לא מרגיש מנודה.
ההרגשה שלי שאתה חי במן פחד של "אוי לא! אני לא כמו כולם!" אין ולו דבר אחד קטן רע בלא להיות כמו כולם.
והעניין של ה"מחזור" שהמצאת זה משהו שאולי קיים בגיל מאוד צעיר, אבל אין לי שום בעייה להתחבר בעבודה אם אנשים בני 20 או עם אנשים בני 38.

ברור שנראה לי הגיוני שסכיזופרנים לא יסתדרו בעבודה. אבל מה זה קשור אם הם היו בצבא או לא? הם לא מסתדרים בגלל בעיות נפשיות. לא בגלל העובדה שהם לא היו בצבא. שחרוו אותם בגלל בעייה נפשית שאחרי זה הבעייה היא מה שהפריע להם. לא שהם "מרגישים מנודים".

ואם מישהו נוסע להודו בלי שהוא רוצה רק כדי לא להרגיש מנודה אז אני ממש אבל ממש מרחם עליו....

אם לכל האנשים הייתה את הגישה שלך כל ההומואים היו עדיין בארון.

חזור אל “בין מיליטריזם לפמיניזם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים