תועלת

[bedbug]

הרבה אנשים מכריזים שהם לא יתגייסו לתפקיד בצבא שהוא חסר תועלת ומודיעים שלא ישרתו אם יהוו עציץ, אבל אנחנו בקלות מוכנים לקבל על עצמנו תפקידי עציץ חסרי תרומה בתחום הפרטי. אני בזמנו זוכרת שהשתמשתי בתרוץ הזה כחלק מהסיבות שלא שירתתי (למרות שהיו לי סיבות הרבה יותר חשובות שלא אפרט בפורום זה). אני תוהה למה אנשים חושבים שהם צריכים להוות תועלת לארגון הצבאי. למה אנשים מוכנים לקבל על עצמם להיות ברגים בהרבה סביבות אבל לא בסביבה הצבאית. ולמה זה בעצם משנה אם אתה בורג או לא?
זהו טיעון אקסיסטנציאליסטי שמגיע מכיוון לא צפוי.

אגב, גם בכיוון ההפוך. הרבה אנשים עושים תפקידים "משמעותיים" בצבא ומתעקשים להיות מלאי משמעות אבל אח"כ מבלים את חייהם בחוסר משמעות מוחלט, פותחים איזו חנות נעליים או הולכים להיות פקיד בבנק ועם חוסר המשמעות שהם מבלים בו 40 שנה אין להם בעיה, אבל עם 3 שנים של חוסר משמעות יש להם בעיה.
אני תוהה למה זה קורה.

[דונגל]

אהלן

קודם כל, את מתייחסת רק לפאן אחד צר - של אנשים שטוענים שהם לא מוכנים להוות עציץ.
במקרה כזה, את מורידה מהדיון את כל האנשים שעקרונית לא רוצים לשרת ויושבים בכלא / יוצאים על קב"ן בשביל זה/משרתים אבל מנסים לחפף ככל הניתן (כי הם פוחדים לנסות לצאת נניח).

הארגונים שהם כמו צבא הם ארגוני כפייה בסופו של דבר, למרות הניסיון להציג אותם אחרת ("אין ברירה", "הם שומרים עליך שתוכל לצאת בשישי לבלות" וכן הלאה). הכפייה מקוממת, נקודה.
בנוסף, זאת מסגרת שבה יש מקום גדול לאנשים אטומים מאוד (לא רק, וללא הכללות) - בתפקידים שדורשים את זה במיוחד, ולרוב בתפקידים יותר חזיתיים. לכן, הרבה פעמים חיילים צעירים מגלים את זה ונכנסים לדכאון.

בנוגע למה שאנשים עושים בחייהם אחרכך - את מציגה שאלה טובה, אבל זה לא קשור לצבא. אם בן אדם רוצה לפתוח חנות נעליים או דוכן ממתקים מתוך בחירה, מן הראוי שיעשה את זה, וזה ממש אבל ממש לא אומר שהוא צריך להשפיל את הראש ולעשות מה שאומרים לו בצבא.
מה גם שהעבודה היא לא חייהם של כולם. יש אנשים שחיים מעבר לעבודה.

אפשר להמשיך לענות, אבל כדאי שתחדדי את השאלה שלך.

[bedbug]

אני באמת לא מקיימת דיון על אנשים שיושבים בכלא.
אני פשוט מתפלאת על כל אותם חדורי אידאליים שמסרבים להיות עציצים בצבא אבל מוכנים להיות עציצים כל החיים שלהם.

[דונגל]

לא יודע, זה פחות מעניין אותי.
דוקא יש הרבה אנשים שרוצים להיות עציצים בצבא ושלא יציקו להם, בזמן שהם קוראים או לומדים.

מה מעניין אותך בזה?

[bedbug]

כי זה טיעון אבסורדי.
סתם תהיתי מה אנשים פה בכלל חושבים על תועלת בצבא מול תועלת בחיים ומה זה בכלל משנה להיות מועיל

[דונגל]

יש לזה כמה גישות שאני יודע עליהן (ועוד יותר שלא עולות בדעתי).
אפשר להתחיל בשאלה - "מה?" (ולא "למה?").
מה אנחנו עושים כאן, מה אנחנו רוצים, וכן הלאה.

מה את רוצה?

[bedbug]

אני רוצה להיות מועילה
מה אתה רוצה?

[אורח]

מועילה למי? לעצמך? לאנושות? קל לזרוק סיסמאות חסרות פשר.
ההבדל בין חוסר התועלת שם וכאן הוא הכפייה, אני מתפלא עלייך שלא חשבת על זה לבד.

[bedbug]

דווקא כן חשבתי על זה.
למה יש אנשים שלא מועילים בחיים אבל כן רוצים להועיל בצבא?

[ניר]

את מבדילה בין שירות לבין פרנסה?

[דונגל]

מה הקשר למועילים בחיים? את מדברת כאילו אנחנו נולדים כדי להועיל או לא להועיל.

[organo]

אדם שפותח חנות נעליים כן מועיל, הוא מספק לציבור את מה שהם צריכים/רוצים, ולכן הם קונים ממנו וככה הוא משאיר את העסק פתוח.
האדם עושה את זה בעצם בשביל כסף, שיוכל לפרנס את המשפחה שלו או את עצמו, או להגשים שאיפות אחרות.
הוא מועיל לחברה בכך שהוא משלם מיסים ועונה על ביקוש והיצע של השוק.

[אורח]

נתתי את הדוגמא של חנות נעליים בגלל אל באנדי

[Erayo]

"בורג" או "תועלת" הם אינם מונחים אבסולוטים אלא ההרגשה שאדם מרגיש כלפי עצמו במקרים מסויימים. אדם יכול להרגיש שהוא בורג בין אם הוא ראש ממשלה ובין אם הוא פועל בניין, אדם אחר מסוגל להרגיש שהוא תורם וממצא את עצמו בין אם הוא ראש ממשלה או פועל בניין. חלקנו ואף רובנו בפורום זה רואים בצבא גוף רחב מימדים שלדעתנו אינו מתפקד, ולכן החיילים הם למעשה ברגים לא משומנים שהעבודה שלהם לא תורמת יותר מאשר עציץ.
תחושת ה"עציץ" או ה"בורג" בצבא נובעת מעובדה נוספת, החייל לא בחר לשרת אלא עשה משרת מתוך חובה ולכן הוא לא תמיד מרגיש נחוץ או חיוני.

בשביל להתיחס לתועלת באופן אבסולוטי צריך להתבונן במערכות מורכבות יותר ולא ברגשות של פרט אחד. הצבא כגוף אחד לדוגמא, האם הוא מתפקד בצורה יעילה? איך אפשר ליעל אותו? על שאלות כאלו יש מה לדון...