פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › צריכה עזרה..
- This topic has 8 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 16 שנים, 2 חודשים by
Anonymous.
-
מאתתגובות
-
Anonymous
חברשלום,
קוראים לי עדי אני בת 18 וחצי ואני צריכה עצות ועזרה…
כפי שניתן להבין אני בגיל של התגייסות לצבא ולפני הגיוס לא רציתי להתגייס לצבא מכמה סיבות. 2 מתוכן הן חוסר אמון במערכת הצבאית (גם מבחינה מדינית וגם מבחינה אישית שנדחה לי תאריך הגיוס 6 פעמים לפחות וכל זימון שנקבע לי נדחה גם כן) וחוסר זיקה למדינת ישראל (הכוונה בחוסר זיקה היא שאני לא מתכננת להעביר את שארית חיי במדינת ישראל…). בסופו של דבר התגייסתי בעיקר מלחץ שנבע מצד ההורים (אין דבר כזה שלא מתגייסים) וגם מהחברה כולה (מי שלא מתגייס לא שווה, החברה לא אוהבת משתמטים). בדיעבד, זו הייתה הטעות הכי גדולה של החיים שלי. לפני הגיוס חששתי מאוד שהטרטורים שקרו עוד לפני שהתגייסתי יימשכו ויהיו יותר ויותר גרועים ואנשים ניסו לשכנע אותי שברגע שאני אתגייס זה ייפסק וברגע שהגעתי לטירונות וזה לא נפסק (קצין המיון אמר לי משהו אחד וקרה משהו אחר לגמרי) אמרו לי שכשאגיע לקורס זה ייפסק ובינתיים הדברים הולכים ונהיים גרועים יותר ויותר. והיום אני נמצאת בנק' שבה אני לא רוצה להמשיך לשרת בצבא. המצב הצבאי הנוכחי שלי הוא שסיימתי טירונות ברובאות 01 בהצטיינות, הייתי בשבוע המתנה לקורס והייתי אמורה להתחיל את הקורס ביום ראשון (10/2) אבל אז מישהו החליט שאני צריכה לעשות השלמה לרובאות 02 ע"מ להשתייך למז"י (מפקדת זרועות היבשה) ולצאת לאבטחת יישובים. הטירונות שלי הייתה התקופה הכי גרועה בחיים שלי ונשבעתי שאני לא אחזור לשם בחיים. זה הגיע למצב שאני מוכנה לשבור לעצמי רגליים וידיים וכל מה שצריך בשביל לא ללכת להשלמת הטירונות הזו כי אני יודעת שאם אני אלך אני לא אחזור. אז בינתיים הצלחתי להוציא 3 גימלים שאני מקווה שייפטרו אותי מהטירונות הזו אבל זה לא הפיתרון מבחינתי. אני לא רוצה להישאר בצבא כי אני יודעת בדיוק שאת השנתיים הבאות שלי אני אאלץ להעביר בטרטורים, בעצבים ובדיכאון. הבעיה שלי היא שאני לא רוצה לצאת על 21. קראתי גם באתר וגם בעוד אתרים שלא כתוב בשום מקום אם יצאתי על נפשי או רפואי ושאסור למקומות עבודה לא להעסיק אותי בגלל שלא עשיתי צבא אבל מקום העבודה אינו חייב להגיד לי שאני לא מתאימה כיוון שלא עשיתי צבא אלא מסיבות אחרות שמקום העבודה יכול להמציא ואז בעצם אני לא יכולה לעשות דבר..
יש לי כמה שאלות: האחת היא, אם אני משתחררת על 21 ועושה שירות לאומי האם זה משנה משהו מבחינת איך שזה נראה בקורות החיים שלי או ש21 זה 21 לכל החיים ואין מה לעשות? השנייה היא, האם יש דרך אחרת לצאת מהצבא שהיא לא ע"י 21 או נפקדות/עריקות? ז"א האם אני יכולה בשלב הזה להצהיר שאני דתייה ולא רוצה לשרת בצבא מטעמי דת או מצפון? והאחרונה היא, אם כן יש דרכים אחרות לאן אני פונה ע"מ להשתמש בהן?
תודה מראש ולילה טוב,
עדיחברלא יודע את התשובה לאף אחת מהשאלות אז אני לא אגיד סתם, אבל אני כן אתן את החוות דעת שלי בנושא העבודה: אם את במילא לא מרגישה זיקה לישראל, ואם את במילא לא מתכננת להישאר כאן, אז לא תצטרכי לעבוד פה יותר מדי במילא, ואני בטוח שתוכלי למצוא הרבה מקומות עבודה בהם לא יהיה אכפת לאנשים שלא שירתת (בטח ובטח אם ניסית ואז יצאת – מעט האנשים שממש מוטרדים מזה שאני לא מתגייס אומרים לי שכדאי לי לפחות לנסות, כך שאם הייתי מנסה ואז יוצא לא היו להם טענות אלי כנראה)בכל מקרה לא מאמין שדת זה עדיין אופציה מבחינתך.. אולי וועדת מצפון? אני חושב שזה אפקטיבי יותר אצל בנות אבל לא בטוח.
חברשלום עדי. מבחינת אופציות לשחרור, יש לך בערך אותן אופציות כמו לפני הגיוס, רק שעכשיו הכל יותר מסובך. זה אומר שאת יכולה להשתחרר על קבן, רפואי (למרות שאם עד עכשיו זה לא עלה זה בטח לא רלוונטי), אי התאמה (דרך נפקדות/עריקות או שתצליחי להמאיס את עצמך על המפקדים), דת אפשר אבל זה ממש קשה בשלב הזה, אם אין לך רב והוכחות שהתחזקת לאחרונה אין סיכוי, ומצפון (פציפיזם) זה גם קשה ובעיקר ליודעי חן אבל לא בלתי אפשרי. אפשר גם חתונה והריון, אבל אני לא ממליץ. בסופו של דבר אין לך הרבה אופציות, כנראה שקבן זה יחסית הכי קל והכי סביר. אני הייתי אומר שבתקופה של עד גיל 20 21 כשעוד שואלים על שירוצ אז עוזר להגיד שעשית שרות לאומי, בהדרגה זה נהיה פחות ופחות רלוונטי, ומלכתחילה זה לא כזה חשוב. ייתכן שיהיו כאלה שלא יקבלו אותך בגלל זה, אבל יש מספיק מקומות שלא מזיז להם, ויש גם כאלה שמעדיפים. לא ממש הבנתי איך הגעת מזה שמקום העבודה לא יודע על מה השתחררת לזה שהם לא חייבים לספר לך על מה לא מקבלים אותך. הם לא יודעים על מה השתחררת זה אומר שהם תלויים במה שתספרי להם, וזה שהם לא חייבים לך דין וחשבון למה לא קיבלו אותך זה נכון, אבל זה תמיד נכון, וזה לא שאם תעשי שירוצ מלא אף אחד לא יסרב לקבל אותך אי פעם.
חברבוקר טוב..
קודם כל תודה לכם על התגובות שלכם.
רציתי לשאול 2 דברים: אם אני באמת מצהירה על דת איך אני עושה את זה? ומה אני צריכה להגיד בשביל להיחשב פציפיסטית ולמי אני אומרת את זה?
ל"במילא רגוע"- אח שלי עובד בחברת רואי חשבון וסיפר לי שבשבוע שעבר מישהו הגיש קורות חיים לחברה והבוסית של אח שלי פשוט אמרה שהיא לא רוצה לקבל אותו רק בגלל שכתוב בקורות החיים שלו שהוא השתחרר מהצבא עם פרופיל 21. הוא לא פירט את הסיבה כך שמבחינתה יכול להיות שהוא היה חולה באמת ויצא מהצבא עם פרופיל 21 רפואי. הבנתי מאח שלי שהיא אפילו לא טרחה לזמן אותו לראיון ולדבר איתו ע"מ להבין למה הוא לא שירת בצבא. מה שהתכוונתי במה שאמרתי זה שנניח עכשיו אותה בוסית לא תלך אליו ותגיד לו שהיא לא רוצה להעסיק אותו בגלל שהוא לא עשה צבא.. היא תמצא משהו אחר שעל סמך אותו משהו היא באמת יכולה לא להעסיק אותו ולא על רקע זה שהוא לא שירת בצבא כיוון שזה לא חוקי.
ל"תום"- בנוגע לעניין שאני לא כ"כ מתכננת להישאר כאן זה נכון אבל תוכניות משתנות ואני לא רוצה להסתמך על זה שאעבור לגור בארה"ב ולחיות שם. זו התוכנית אבל כמו שאמרתי תוכניות משתנות ולכן חבל לי להרוס לעצמי את העתיד שלי שיכול להיות שבסופו של דבר יהיה כאן למרות שאני לא רוצה…חבר1)הוא יכול אגב לתבוע את המנהלת שלא קבלה אותו… היה מקרה דומה בחברת אסם שסירבה לקבל בנאדם בגלל פרופיל 21 ובסוף היא הצטרכה לשלם לו פיצויים…
אסור לשאול על הפרופיל הצבאי, זה בניגוד לחוק.
2) זה לא תמיד קל לעבור לחו"ל ולהתחיל חיים חדשים. אני מכיר הרבה אנשים שהיו וחזרו על ארבע.חבר1) אתה צודק אבל זה בדיוק מה שאני מתכוונת- כשהיא תגיד לו למה הוא לא מתאים הסיבה שלה לא תהיה כי הוא השתחרר מהצבא על פרופיל 21. הסיבה שלה תהיה כל דבר העולה על רוחה שבגללו היא תפסול אותו. הסיבה האמיתית היא בגלל עניין הצבא אבל כדי להימנע מתביעות משפטיות היא פשוט תגיד לו שהוא לא מתאים מסיבות אחרות. ואז בעצם אין מה לעשות כי גם אם אני באמת אהיה מתאימה לתפקיד מסויים אם לא עשיתי צבא ואותו בוס יחליט שבגלל זה הוא לא רוצה להעסיק אותי הוא יימצא את הסיבות שלו למה לא להעסיק אותי וייצא שאני אשאר מחוסרת עבודה..
2) נכון בגלל זה בהודעה הקודמת שלי כתבתי ש"זו התוכנית אבל כמו שאמרתי תוכניות משתנות ולכן חבל לי להרוס לעצמי את העתיד שלי שיכול להיות שבסופו של דבר יהיה כאן למרות שאני לא רוצה…"חברלהצהיר על דת את כותבת מכתב לאגף כח אדם נדמה לי ומבקשת שחרור מטעמי דת. אם הם מתרשמים מהמכתב מזמנים אותך לוועדה. להצהיר על פציפיזם זה אותו דבר, רק שזה על פציפיזם ולא דת. אני לא רוצה לפגוע או משהו, אבל רואים ששניכם עדיין לא ממש הסתובבתם בשוק העבודה. מעסיק לא חייב דין וחשבון לאנשים על למה הוא לא קיבל אותם, והוא בטח ובטח לא חייב דין וחשבון לאף אחד על זה שהוא אפילו לא מזמן לראיון. זכותו המלאה לבחור את מי לראיין ומי לא ומי לשכור ומי לא. איך מזה את מגיעה לזה שאת תישארי מחוסרת עבודה אני לא יודע. גם אם תתקלי במעסיק כזה, שזה בהחלט אפשרי, זה רק מקום עבודה אחד שלא מקבל אותך. עוד יהיו הרבה מקומות עבודה שלא יקבלו אותך משלל סיבות. את מציירת תמונה כאילו מי שהשתחרר מהצבא לא מסוגל להשיג עבודה שזה ממש רחוק מהמציאות. ייהרס לך העתיד, אה? תיזהרי שלא ישלפו לך בראיון עבודה את התיק האישי מהבית ספר, כי בטח הם גם מוטרדים מזה שאיחרת הרבה לשיעורים. ולא, אי אפשר באמת לתבוע אותה, זה מקרה שרחוק שנות אור מהמקרה של ההוא עם אסם מבחינת היכולת להוכיח שנעשה עוול לא חוקי.
חברועוד משהו:
בכל דרך שבה תבחרי לצאת, את צריכה לשנות קצת את ההתייחסות שלך לצבא בכלל: את כבר לא צריכה לעשות שום דבר בהצטיינות. לא טירונות, לא פעילות ולא אבט"שים. זה רק ידחוף את הצבא לרצות להשאיר אותך יותר. אם את סובלת, תראי את זה. בוודאי אם את רוצה לצאת על 21.
ולגבי הקו"ח: מי כותב בקו"ח למה הוא יצא מן הצבא? אני לא מכיר מישהוא שעשה את זה. אם עושים שירות לאומי, אז פשוט כותבים את זה וזהו. יש כל כך הרבה מעסיקים שיעדיפו מישהו שלא עשה צבא, פשוט בגלל שהוא גם לא עושה מילואים. הכי חשוב לעשות תואר.חברquote adii1201:שלום,
קוראים לי עדי אני בת 18 וחצי ואני צריכה עצות ועזרה…
כפי שניתן להבין אני בגיל של התגייסות לצבא ולפני הגיוס לא רציתי להתגייס לצבא מכמה סיבות. 2 מתוכן הן חוסר אמון במערכת הצבאית (גם מבחינה מדינית וגם מבחינה אישית שנדחה לי תאריך הגיוס 6 פעמים לפחות וכל זימון שנקבע לי נדחה גם כן) וחוסר זיקה למדינת ישראל (הכוונה בחוסר זיקה היא שאני לא מתכננת להעביר את שארית חיי במדינת ישראל…). בסופו של דבר התגייסתי בעיקר מלחץ שנבע מצד ההורים (אין דבר כזה שלא מתגייסים) וגם מהחברה כולה (מי שלא מתגייס לא שווה, החברה לא אוהבת משתמטים). בדיעבד, זו הייתה הטעות הכי גדולה של החיים שלי. לפני הגיוס חששתי מאוד שהטרטורים שקרו עוד לפני שהתגייסתי יימשכו ויהיו יותר ויותר גרועים ואנשים ניסו לשכנע אותי שברגע שאני אתגייס זה ייפסק וברגע שהגעתי לטירונות וזה לא נפסק (קצין המיון אמר לי משהו אחד וקרה משהו אחר לגמרי) אמרו לי שכשאגיע לקורס זה ייפסק ובינתיים הדברים הולכים ונהיים גרועים יותר ויותר. והיום אני נמצאת בנק' שבה אני לא רוצה להמשיך לשרת בצבא. המצב הצבאי הנוכחי שלי הוא שסיימתי טירונות ברובאות 01 בהצטיינות, הייתי בשבוע המתנה לקורס והייתי אמורה להתחיל את הקורס ביום ראשון (10/2) אבל אז מישהו החליט שאני צריכה לעשות השלמה לרובאות 02 ע"מ להשתייך למז"י (מפקדת זרועות היבשה) ולצאת לאבטחת יישובים. הטירונות שלי הייתה התקופה הכי גרועה בחיים שלי ונשבעתי שאני לא אחזור לשם בחיים. זה הגיע למצב שאני מוכנה לשבור לעצמי רגליים וידיים וכל מה שצריך בשביל לא ללכת להשלמת הטירונות הזו כי אני יודעת שאם אני אלך אני לא אחזור. אז בינתיים הצלחתי להוציא 3 גימלים שאני מקווה שייפטרו אותי מהטירונות הזו אבל זה לא הפיתרון מבחינתי. אני לא רוצה להישאר בצבא כי אני יודעת בדיוק שאת השנתיים הבאות שלי אני אאלץ להעביר בטרטורים, בעצבים ובדיכאון. הבעיה שלי היא שאני לא רוצה לצאת על 21. קראתי גם באתר וגם בעוד אתרים שלא כתוב בשום מקום אם יצאתי על נפשי או רפואי ושאסור למקומות עבודה לא להעסיק אותי בגלל שלא עשיתי צבא אבל מקום העבודה אינו חייב להגיד לי שאני לא מתאימה כיוון שלא עשיתי צבא אלא מסיבות אחרות שמקום העבודה יכול להמציא ואז בעצם אני לא יכולה לעשות דבר..
יש לי כמה שאלות: האחת היא, אם אני משתחררת על 21 ועושה שירות לאומי האם זה משנה משהו מבחינת איך שזה נראה בקורות החיים שלי או ש21 זה 21 לכל החיים ואין מה לעשות? השנייה היא, האם יש דרך אחרת לצאת מהצבא שהיא לא ע"י 21 או נפקדות/עריקות? ז"א האם אני יכולה בשלב הזה להצהיר שאני דתייה ולא רוצה לשרת בצבא מטעמי דת או מצפון? והאחרונה היא, אם כן יש דרכים אחרות לאן אני פונה ע"מ להשתמש בהן?
תודה מראש ולילה טוב,
עדיקודם כל אני חייבת להגיד שהזדהתי לגמריי עם כל מה שכתבת בהתחלה- חוסר זיקה לארץ, חוסר אמון במערכת וכו'. אמממממ אז ככה:*שירות לאומי יחשב באיזשהי רמה מסויימת בקורות חייך אני משערת.. אני השתחררתי היום במטרה להתחיל שירות לאומי כי קודם כל יש לזה חשיבות אישית לי אבל בנוסף לכל כי כן כשאת אומרת שעשית שירות לאומי יש איזשהי הזנחה של העובדה שיצאת מהצבא ולא משנה על מה ולמה ומתי..*להצהיר על דת כרגע יהיה קשה לדעתי, וכמישהי שפנתה פעמיים לוועדה המצפונית, התנאים רק לעלייה, אחרי שבכלל דנים במכתב שלך הם קשים.. הם קודם בכלל רק בוחנים את המכתב ומשם מחליטים אם את יכולה לעלות או לא לוועדה ואז זה רק הופך לקשה יותר ויותר במיוחד כשאת כבר בתוך המערכת הצבאית ובטח אם סיימת את הטירונות בהצטיינות (מה שאומר שאני בטוחה שהיית במטווחים) וכפציפיסטית את לא אמורה לרצות לגעת בנשק או לגעת בו בכלל ודעות פוליטיות כמו שאני הבעתי במיוחד במכתב לא נחשבים עילה מספקת לעלות לוועדה מצפונית..אני חושבת שאם תקראי קצת תביני שבאמת פרופיל 21 זו לא כזו בושה וזו לדעתי הדרך הקלה ביותר שלך החוצה וגם המהירה ביותר, אלא אם כן בא לך נורא להלחם ולנסות לעלות לוועדה המצפונית מה שיכול לקחת המון זמן..
-
מאתתגובות