שלום

[Anonymous]

טוב, אני כותבת הודעה בשם ידיד טוב שלי, שהתגייס לקרבי ושמו אותו בסיירת של נ"מ.
הוא ממש סובל. היא בקושי ישן, אין לו תאבון, כל יום הוא בוכה, הוא לא מסתדר שם עם אנשים, הוא בקושי חוזר הביתה, הוא פשוט במצוקה נורא גדולה והוא לא יודע מה לעשות יותר. הוא הלך לקב"ן כבר פעמיים ואמר לו שהוא בדכאון, סיפר לו את כל מה שעובר עליו, והקב"ן די נפנף אותו.
הוא בעקרון לא רוצה לצאת על 21, אלא לקבל 45, רק שיעבירו אותו בסיס, למשהו קרוב לבית, שיצא יומיות.
יש לו אפשרות להגיע איכשהו לקב"ן אחר, שיהיה יותר נורמלי? כי הוא פשוט ממש סובל. הוא ממש משוכנע שאם הוא יוכל לדבר עם קב"ן אחר הוא יותר יתחשב בו, אבל הוא לא יודע איך הוא יכול לעשות את זה. הוא גם בקושי חוזר הביתה.
יש לכם הצעה לגבי מה הוא יכול לעשות או לומר על מנת שכבר יוציאו אותו מהגיהנום הזה? הוא לא יודע יותר מה לעשות, הוא מיואש לחלוטין.
 
תודה מראש לעונים.

[Anonymous]

חוץ מלכתוב לנו, את יכולה (אבל עדיף שההורים שלו יעשו את זה) לפנות לנציב קבילות חיילים.
הוא עצמו יכול לפנות למוקד קצין רפואה ראשי (עובד 24 שעות ביממה).

אם תעשי חיפוש בפורום (במיוחד בישן), תוכלי למצוא כתובות וטלפונים. יש אותם גם באינטרנט (גוגל ימצא לך את זה).

מכל הבחינות נראה לי שהוא במצב קשה של דיכאון. זה כנראה גם אומר שיש סיכוי
גבוה שהוא יקבל פרופיל 21, גם אם הוא לא רוצה בכך. למען האמת, ההתעקשות
שלו להמשיך לסבול בצבא היא כנראה מה שגורם לקב"ן שלו לנפנף אותו. הקב"ן לא
חושב שמספיק רע לו, אם הוא כל כך רוצה להישאר בצבא… אז יש לו קצת חושבין
לעשות לגבי מה יותר חשוב לו – בריאותו הנפשית או מה שיגידו עליו (אולי) כל
מיני סחבקים מורעלים.

בכל מקרה, אתם, האנשים הקרובים אליו, צריכים לשים עין. הוא אולי יכול
לחשוב שנורא חשוב לו לשרת בצבא, אבל שזה לא ייגמר בהתאבדות, חו"ח…

חוץ מזה, כדי לשפר את סיכוייו מול קב"נים, כדאי מאוד שהוא יקרא בעיון את
המסמך של טרגט 21 (יש אליו לינקים מהודעות הפתיחה של הפורום). יכול להיות
שגם ההודעה "מי מפחד מפרופיל 21?" יכולה קצת לעזור לו להבין יותר טוב את
המצב שבו הוא נמצא.

שיהיה בהצלחה,
סרגיי.

[Anonymous]

תודה רבה סרגיי.
לא מצאתי את הפורום הישן, וגם חיפשתי באתר את המספר של המוקד, ולא מצאי. אתה יכול אולי לתת לי מקום אחר בו אני יכולה למצוא אותו?
העניין עם ה- 45, זה שהוא באמ מאמין שכשהוא יהיה יותר קרוב לבית ויצא יומיות, הוא כבר יהיה בסדר. הוא לא אדם עם נטיות דכאוניות, דווקא ממש להפך. הוא טיפוס שמסתדר, אוהב לחיות, תמיד לוקח הכל בקלות. בגלל זה היה שוק בשביל כולם שהוא כל כך סובל שם. והוא כן רוצה לשרת, אז רוצה לעשות כמה שיותר על מנת פשוט לשרת קרוב. אבל אם הוא לא יצליח, נראה לי שהוא ילך על 21, כי הוא פשוט סובל יותר מדי. הוא לא יכול לשאת את זה יותר.
אתה יכול אולי להסביר לי על מוקד הזה? מה הוא צריך להגיד להם? איך הם יכולים לעזור?
 
תודה רבה 🙂

[Anonymous]

המוקד
מטפל בפניות שעוסקות בתחום הרפואה בלבד, כמו למשל: ערעור על החלטות
רפואיות, תלונה על יחס של צוות רפואי, ערעור על פרופיל רפואי, ועוד. אנשי
המוקד מטפלים בפניות ישירות מול הגורמים האמונים ודואגים לפתרון הבעיה.
מספר הטלפון של המוקד הרפואי: 03-7379220.

חוצמזה:
קצינת פניות הציבור: 
תלונות בכתב לד.צ. 02919, פקס 03-5699400 טלפון 24 שעות ביממה 03-5691000מקבלים
פניות מחיילים בסדיר, במלואים וממשפחותיהם, כולל פניות דחופות על רקע
מצוקה נפשית. מומלץ לפנות קודם למפקדים, לגורמי רפואה, ח"ן וכו'. ערעורים
לראש אכ"א. תלונות בענייני גיוס – רק בלשכות הגיוס. http://www.aka.idf.il/kapaz

אני לא יודע מאיפה נכנס לאנשים לראש שפרופיל של תומך לחימה אומר שבהכרח
משרתים קרוב לבית ויוצאים כל יום הביתה. יש המון חיילים עם פרופיל תומך
לחימה שמשרתים בבסיסים סגורים וממש לא יוצאים כל יום הביתה. התנאים בשירות
של תומך לחימה הם לאו דווקא יותר טובים גם אם היציאות יותר טובות (וגם זה
לא תמיד נכון).

חברך צריך לקחת בחשבון שמבחינת הקבן כל עוד הוא עושה את עבודתו כראוי, גם
אם קשה לו, גם אם הוא מרגיש רע וכו, מבחינת הקבן זה אינדיקציה שהוא כשיר,
ויש לו הרבה פחות מוטיבציה להוריד לו פרופיל אם "אין צורך".

[Anonymous]

תקראי את השרשור הזה:
http://newprofile.org/forum/forum_posts.asp?TID=57
יש הרבה קוויום דומים,
בהצלחה

[מאת]

תגובות