חבר’ה אני צריך עזרה, לגבי השתמטות

[Anonymous]

קודם כל אני רוצה להתחיל בתודה למנהלים ולאנשים שעושים את הפורום הזה.

אוקיי המצב שלי הוא כך: בן 18 לפני גיוס, ניסיתי ללכת לעתודה (פסיכומטרי גבוה
וממוצע בגרויות בשמיים ועדיין לא קיבלו), אח גדול שיצא מקרבי אחרי שנה ורוצה עכשיו
לצאת.

אני כבר כמה חודשים חושב על לצאת מהצבא ואלה סיבותיי:
1) לא רוצה לבזבז 3 שנים (במיוחד בקרבי).
2) רוצה מאוד מאוד ללמוד כבר כלכלה באוניברסיטה.
3) רוצה לעבוד ולעשות כסף.
4) אני בעל אזרחות בריטית ואני חושב על לטוס לשם אחרי התואר.

אח שלי יצא אחרי שנה מקרבי על נפשי. הוא אמר לי שהוא יתמוך בכל מה שאני אעשה
אך שכדאי לי לנסות צבא ואם אני לא אוהב את הצבא אז לעזוב. הוא אמר לי
שאני בקלות יכול להשיג 21 נפשי בכך שאני אצהיר שהוא כמעט יתאבד אחרי הצבא
ושכל לילה אני בוכה בגלל מה שהצבא עשה לו ושאני פוחד שאם אני אלך לצבא אז
הוא יתאבד, הוא אף אמר לי שאם אני רוצה הוא יבוא איתי לקב"ן ויגיד לו שהוא יהרוג
אותו אם הוא לא משחרר אותי.

השאלה שלי היא: אתם חושבים שכדאי לי? אם אני בחור שבאמת לא מעוניין לעשות צבא
ובאמת מעוניין להתחיל ללמוד ( אני אוהב לימודים ואני די בטוח שאצליח) ובחור שבכלל
מעוניין לגור בחוץ לארץ, האם שווה לי לצאת?

עוד שאלה היא לגבי האוניברסיטה.. האם יש כאן אנשים שיצאו מהצבא והתחילו ללמוד?
איך אתם מסתדרים באוניברסיטה מבחינת האנשים?

תודה רבה על הקריאה ואני מקווה לכמה תגובות!

[Anonymous]

לא לגמרי הבנתי את השאלה הראשונה? האם כדאי לך לנסות להתגייס ואז להשתחרר?
קודם כל, לדעתי שירות צבאי זה חוויה מספיק קשה בשביל שאפשר לומר בשקט שזה
לא משהו שמומלץ לנסות רק בשביל לראות אם זה מסתדר. צבא זה לא משחק ילדים,
זה לא כמו להתלבט איזה צבע של חולצה אתה הולך ללבוש היום, זה התחייבות
ארוכת טווח למערכת נוקשה, מוחקת אישיות ואינדיבידואליות, דכאנית, היררכית
בטירוף, ובאופן כללי מאוד קשה מבחינה נפשית. אחרי הקודם כל, זה נכון שבכל
שלב אפשר לצאת, אבל צריך גם לקחת בחשבון שככל שאתה יותר עמוק במערכת ככה
יותר קשה לצאת, ובינתיים כבר נפגעת. כמו שיש אנשים שמשתחררים בטיל דרך קבן
יש גם אנשים שלוקח להם כמה חודשים כדי להשתחרר, זה לא תמיד פשוט, ובוודאי
שלא הייתי מסתמך על אנשים שמבטיחים פתרונות קסם, או מרשמים קלים ובדוקים
לשחרור.

ההחלטה, כמו תמיד, היא בסופו של דבר שלך. אתה צריך לעשות את החשבון אם אתה
מוכן להכניס את הראש שלך למיטה חולה רק בשביל לגלות בוודאות שהמיטה לא
בשבילך. אין פה תשובות קסם בנוסח "ברור לחלוטין שעדיף להשתחרר" או להפך,
כל אחד צריך לעשות את החשבון שלו, לשקול את ההשלכות של כל צעד ולהיות מוכן
לקחת אחריות למה שכרוך בכך. אני מרגיש שלא ממש עניתי לך, אבל גם אני מרגיש
שלא ממש שאלת שאלה.

לגבי האוניברסיטה אני מכיר לא מעט אנשים שיצאו מהצבא ולמדו או לומדים
באוניברסיטה ואני לא רואה איך זה אמור להשפיע עליהם שהם לא היו בצבא.

[Anonymous]

קודם כל תודה על התגובה המהירה.

כן השאלה שלי היתה אם שווה לי להיכנס לצבא ולנסות, אך אני יותר בכיוון של 21
נפשי עכשיו, בזבזתי את הזמן שלי עם הצבא בכל הקשור לעתודה ואין לי את הכח הנפשי
להתחיל 3 שנים של צבא. במילא הרוגע- זה רק אני? או שהחברה הישראלית המבוגרת
דפוקה בגלל שהיא מבוססת על הצבא?.

[Anonymous]

זה נכון לגמרי מה שאתה אומר. החברה הישראלית אכן רקובה והצבא הוא אחת מהסיבות העיקריות לכך

[Anonymous]

צודק

[מאת]

תגובות