פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › רוצה להשתחרר אבל…
- This topic has 9 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 14 שנים, 2 חודשים by
Anonymous.
-
מאתתגובות
-
Anonymous
חברשלום
אני כבר קצת מעבר לחצי שנה בצבא בו הספקתי לעבור הרבה יחסית…
התגייסתי ליחידה קרבית באוגוסט אך לאט לאט הבנתי שאני לא כל כך מתאים להיות בקרבי ולכן התחלתי שיחות עם קב"ן כחודשיים לאחר תחילת השירות ולאחר שנפגשתי עם הקב"ן כמו פעמים הוא אמר לי שאין לו מה לעשות אלה להוציא אותי מהצבא. אני התנגדתי לכך כי בסך הכל רציתי הקלה בשירות והוא החליט לשלוח אותי לפסיכיאטר.
הפסיכיאטר היה אחלה ודיבר לעניין ושלח אותי הביתה עם שבוע גימלים לחשוב על הכל בשקט ולחזור אליו הרבה יותר רגוע, לאחר שבוע חזרתי אליו ואמרתי לו שאני לא מוכן לחזור לקרבי אך אני מוכן לשרת בצבא.
הוא הבין ואמר שהוא חייב להוריד לי פרופיל בישביל זה ואמרתי לו שאין לי התנגדות לכך, והוא הוריד לי פרופיל ל45 נפשי כמובן. באמת שהוא היה שונה מכל סמכות שפגשתי עד עכשיו בצבא ואפילו היה לטובתי שזה מאוד מפתיע בצבא ואיחל לי בהצלחה ולחץ את ידי.
נפלטתי מהיחידה אחרי ייסורים רבים ואחרי שגררו אותי שם כל הטירונות של 4 חודשים, הגעתי למז"י שהוא המקום הכי מגעיל שיש בצבא כנראה כי שמה סבלתי הכי הרבה ואחרי שאיימו לשפוט אותי כמה פעמים כי לא הסכמתי לתפקידים והתנאים שנתנו לי ואחרי שהבנתי שהפרופיל שלי בעצם אומר שהשירות שלי בתור משהו משמעותי הוא בעצם בלתי אפשרי החלטתי להסכים שישלחו אותי לבסיס בצריפין שזה מרחק 15 דקות נסיעה מהבית שלי.
כיום לאחר תקופה בבסיס שבה סבלתי הגעתי למצב שקיבלתי 5-9 לילות. מה זה לילות? מגיע 5 ימים לבסיס מ3 וחצי בצהריים עד 8 בבוקר בתפקיד של שומר לילה יחד עם עוד 2 שומרים ואז 9 ימים בבית!!!
נשמע כמו חלום של כל ג'ובניק אבל אני פשוט מרגיש בבובז!!! לא טוב לי בצבא למרות שקיבלתי שירות שהוא בעצם חצי שירות…
אני מרגיש שהמסגרת הזאת לוחצת אותי מאוד ואין לי כח בישבילה, מבחינתי לצאת מהצבא זה עניין של שבועיים שלוש מקסימום בשיחות עם קב"ן וגמרנו.
אין לי לחץ מהבית לעשות צבא ואף אחד לא יסתכל עלי בצורה שונה או יעריך אותי פחות, הם יקבלו אותי כמו שאני. וגם החברים לא יראו בזה דבר רע כי אף אחד לא מורעל או משהו בסגנון הזה כך שאני שקט מהבחינה הזאת…
אבל… וכאן השאלה שלי:
הצעד הזה קשה לי מאוד ולמרות שהייתי קרוב ליציאה מהצבא כבר פעם אחת לפני כמה חודשים ואני לא יודע למה, כאילו משהו בתוכי לא נותן לי לעשות את הצעד, אולי זה בגלל המוסריות שבדבר או אולי זה משהו אחר…אני לא יודע מה לעשות ואשמח אם מישהו שהיה במצב כמו שלי או במצב דומה לשלי יגיד לי מה הוא עשה בסופו של דבר ואיך הוא יתמודד עם זה.
תודה
Spor
חבריציאה מהצבא משמעותה שאתה תתחיל את החיים האמיתיים. אולי מזה אתה פוחד.
חברקודם כל תודה
בהחלט יכול להיות שבזה מדובר.
אבל מצד שני כל אחד יודע שעדיף להתחיל את החיים בגיל 18-19 ולא בגיל מאוחר יותר.
אני בהתלבטות ומקווה שבקרוב אני אחליט סוף סוף וזהו.חברquote אורח:קודם כל תודה
בהחלט יכול להיות שבזה מדובר.
אבל מצד שני כל אחד יודע שעדיף להתחיל את החיים בגיל 18-19 ולא בגיל מאוחר יותר.
אני בהתלבטות ומקווה שבקרוב אני אחליט סוף סוף וזהו.לאו דווקא.
יש חיילים, כאלה שיצא לי לשמוע את זה מהם אישית,
שנשארים שם ואוכלים חרא בהסכמה מלאה, רק כי זה טוב להם.
כי עדיין לא בא להם להתחיל לימודים, לעבוד, ופתאום לדאוג לעצמם.
יש כאלה שטוב להם לקום בבוקר ולעשות את מה שאומרים להם.כעיקרון, מהרגע שאתה עוזב את הצבא מתחילה הספירה לאחור בשבילך להפוך לאיש מצליח ולא לאכזב את אמא.
חברואיי אני בידיוק במצב כמו שלך…אני חצי שנה בצבא וממש רוצה לצאת ניפגשת קבוע עם הקב"ן ….למרות שיש לי תפקיד קל ותנאים סבבה עדיין אני מרגישה בזבוז זמן… 🙄
אני שמחה לפחות שאני לא היחידה שמרגישה ככה…אוףףףחבראת בכלל לא היחידה שמרגישה ככה.
יש הרבה חיילים שמרגישים ככה אבל מפחדים לחשוב בכלל על לצאת מהצבא משיקולים של איך יסתכלו עליהם בחברה…
אני למשל אם יצהיר לכולם שאני רוצה לצאת מהצבא יגידו לי שקיבלתי תפקיד עם יציאות קטלניות ושאני סתם מתפנק ודברים כמו "קיבלת אצבע אתה רוצה את כל היד", אבל בעצם אף אחד לא באמת יודע מה עובר לך בראש או מה שאתה מרגיש בשירות הצבאי…חברכן זה נכון…..
חברspor אני ההפך מהחיילים שציינת.
אני מפחד מזה שאני משתחרר חודשיים לפני גיל 22 בלי כסף ועדיין נתמך בצורה מלאה ע"י ההורים.
אך אם בסופו של דבר אחליט לצאת מהצבא זה לא אומר שאתחיל ללמוד או לעשות משהו רציני, אני יעבוד ויחסוך בטוח אבל לא ברמה של בנאדם שפותח את החיים אלה ינסה להשתלב באזרחות בעדינות, דבר שאני לא בטוח שיהיה קל לעשות בגיל 22 אז כבר יהיה יותר לחץ לפי דעתי…חברquote אורח:spor אני ההפך מהחיילים שציינת.
אני מפחד מזה שאני משתחרר חודשיים לפני גיל 22 בלי כסף ועדיין נתמך בצורה מלאה ע"י ההורים.
אך אם בסופו של דבר אחליט לצאת מהצבא זה לא אומר שאתחיל ללמוד או לעשות משהו רציני, אני יעבוד ויחסוך בטוח אבל לא ברמה של בנאדם שפותח את החיים אלה ינסה להשתלב באזרחות בעדינות, דבר שאני לא בטוח שיהיה קל לעשות בגיל 22 אז כבר יהיה יותר לחץ לפי דעתי…אין פה חוקיות. אתה יכול גם לצאת מהצבא, לרבוץ בבית ולחתום אבטלה.
אבל לכל אדם מגיעה הזכות לאזרחות. מה תעשה איתה אחר כך, זה כבר עניינך הפרטי בלבד.חברתגידו זה רק בישראל צריך לתרום למדינה בדרך של כפייה כזאת????
אני חשבתי על זה כולם אומרים לתרום אבל תרומה באה מרצון ולא בכפייה!! אז למה לעזעזל אני חייבת לתרום?
אני רוצה להיות אזרחית שיהיה לי את החופש להחליט לעשות מה שבא לי…. 😀
למה אני חייבת לנקות את הבסיס כל יום כמו עובד פיליפיני בזמן שיכולתי ללכת ללמוד ולעבוד ולחיות!
הצבא הזה מוריד לי את החשק לחיות… -
מאתתגובות