הסיפור שלי הוא שהתגייסתי ב-30 לנובמבר לתותחנים, לא יכלתי יותר ואיימתי בהתאבדות ואז כולם פחדו מיזה
דיברתי עם המסו"ל סמסו"ל אחד עם דרגת סרן ועם מפקד הבא"ח המזדיין שניסה לאיים עלי.
הגזמתי עם הדיכאון שלי ודיברתי בשקט ולא הסתכלתי בעיניים וזה.
בסוף זיינתי את כולם קיבלתי קב"ן תוך יומיים, הקבן שאל אותי שאלות יותר מעמיקות על העבר שלי ונתן לי סעיף קה"ס 41 שזה פטור מקרבי ונשאר לי פרופיל 97. הקב"ן התרשם שאני הולך להתאבד וניסה לשכנע אותי לא להתאבד וזה כמעט בכה מולי.
הוא הציע לי ללכת להתאשפז ולא רציתי וגם כדורים לא רציתי.
הפגישות איתו היו שלושה שבועות מתחילת הטירונות.
עכשיו אני מסופח לבקו"ם לפלוגת ממתינים ונתנו לנו שתי אפשרויות, או לחתום דחיית שירות לעוד חודשיים עד לטירונות (כי אין טירונות של ג'ובניקים עד אז) או לעבור לאוגדות בצפון ובדרום ולהיות עובדי רס"ר, עכשיו אני לא יודע אם זה איום או לא, אמרתי שאני רוצה דחיית שירות לחודשיים עד הטירונות 02.
מחר אני הולך לחתום על הדחיית שירות.
עכשיו השאלה שלי אליכם זה מה אני יכול לעשות כדי לעוף מהצבא המזדיין הזה, איך לשחק עם האובדנות שלי איך אני מוציא פטור בגלל אופי אובדני או נטיות אובדניות.
מה אני עושה כשאני בדח"ש ללכת לקבל חו"ד מפסיכיאטר ואז לאן לשלוח את זה? כי אני כבר לא חייל.
למי לפנות כדי שיעיפו אותי עוד כשאני בדח"ש.
.
