rotem221 כתב:איך אני יכול להגיד להם שאני היתכוונתי לאלכוהול וסיגריות אם כבר אמרתי במפורש שאני לוקח אקסטות?
לא יאמינו לי במיקרה הזה..בכל מיקרה,לא ניראה לי ששווה לצאת עם פרופיל 21 ותיק פלילי..
קודם כל מה ששאלו שאלו, הפסיכיאטר\קבן הוא בן אדם ואולי הוא לא שמע נכון, אולי לא הבין נכון, הרי השיחות לא מוקלטות, ולא חתמת על שום הצהרה, ואתה בן אדם במצוקה מן הסתם שאולי פלט משהו בטעות כדי שיתייחסו אליך נכון? כי אתה מרגיש שלא מבינים עד כמה אתה במצוקה?
ישאלו אותך שוב ושוב מה שאמרת, וכמובן שזה מאוד מטומטם להודות בשימוש בסמים כשאתה לא משתמש רק כדי להשתחרר... להשתחרר זאת לא בעיה כזאת גדולה, בטח שזה לא מצריך רישום פלילי על סמים... ובלי קשר לזה שזה נמחק או לא נמחק, סמים זה בעיון עם רשיון נהיגה, והרישומים לא בדיוק "נמחקים" וזה עניין לא פשוט.
בקיצור, כשבן אדם לא מוותר רואים שהוא במצוקה אמיתית והוא משוחרר מהצבא.
אין טעם להמציא סיפורי סמים או סיפורי אלף לילה ולילה....
לא משנה מה אמרת קודם לקבן או לפסיכיאטר, בן אדם שלא מוותר הולך שוב ושוב כדי שיקשיבו לו ולמצוקה שלו.
לסיכום:
ללכת לקבנים ופסיכיאטרים כדי לקבל טיפול ומענה לבעיות שלך, בלי קשר לאם הלכת אליהם קודם ומה הם יחשבו וכדומה...
אם המצב דחוף אפשר גם ללכת לפסיכיאטר במיון בכל בית חולים ולקחת חוות דעת כדי לקבל מענה ממערך בריאות הנפש הצבאי.
לא להודות בדברים שלא עשית כמו שימוש בסמים או כל עבירה חמורה אחרת כדי להשתחרר מהצבא, זה לא נחוץ, מטומטם, ורק יזיק לך בטווח הארוך.
הכי חשוב זה שתהיה אופטימי, המצב רק ישתפר מפה והלאה... וזה מנסיון אישי.
[quote="rotem221"]איך אני יכול להגיד להם שאני היתכוונתי לאלכוהול וסיגריות אם כבר אמרתי במפורש שאני לוקח אקסטות?
לא יאמינו לי במיקרה הזה..בכל מיקרה,לא ניראה לי ששווה לצאת עם פרופיל 21 ותיק פלילי..[/quote]
קודם כל מה ששאלו שאלו, הפסיכיאטר\קבן הוא בן אדם ואולי הוא לא שמע נכון, אולי לא הבין נכון, הרי השיחות לא מוקלטות, ולא חתמת על שום הצהרה, ואתה בן אדם במצוקה מן הסתם שאולי פלט משהו בטעות כדי שיתייחסו אליך נכון? כי אתה מרגיש שלא מבינים עד כמה אתה במצוקה?
ישאלו אותך שוב ושוב מה שאמרת, וכמובן שזה מאוד מטומטם להודות בשימוש בסמים כשאתה לא משתמש רק כדי להשתחרר... להשתחרר זאת לא בעיה כזאת גדולה, בטח שזה לא מצריך רישום פלילי על סמים... ובלי קשר לזה שזה נמחק או לא נמחק, סמים זה בעיון עם רשיון נהיגה, והרישומים לא בדיוק "נמחקים" וזה עניין לא פשוט.
בקיצור, כשבן אדם לא מוותר רואים שהוא במצוקה אמיתית והוא משוחרר מהצבא.
אין טעם להמציא סיפורי סמים או סיפורי אלף לילה ולילה....
לא משנה מה אמרת קודם לקבן או לפסיכיאטר, בן אדם שלא מוותר הולך שוב ושוב כדי שיקשיבו לו ולמצוקה שלו.
לסיכום:
ללכת לקבנים ופסיכיאטרים כדי לקבל טיפול ומענה לבעיות שלך, בלי קשר לאם הלכת אליהם קודם ומה הם יחשבו וכדומה...
אם המצב דחוף אפשר גם ללכת לפסיכיאטר במיון בכל בית חולים ולקחת חוות דעת כדי לקבל מענה ממערך בריאות הנפש הצבאי.
לא להודות בדברים שלא עשית כמו שימוש בסמים או כל עבירה חמורה אחרת כדי להשתחרר מהצבא, זה לא נחוץ, מטומטם, ורק יזיק לך בטווח הארוך.
הכי חשוב זה שתהיה אופטימי, המצב רק ישתפר מפה והלאה... וזה מנסיון אישי.