פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › שלום לכולם!
- This topic has 25 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 14 שנים, 4 חודשים by
Anonymous.
-
מאתתגובות
-
Anonymous
חבראני עתודאית, שכרגע מסיימת תואר במדעי המחשב. כמו שאר העתודאים, עומדות בפני 5 שנות שירות צבאי, בהן שנתיים חובה ועוד 3 קבע. בזמנו, כשהתגייסתי והצטרפתי למסלול העתודה, לא חשבתי יותר מדי על העתיד, פשוט מאוד לא רציתי ללכת לצבא, וזה היה הפתרון היחיד שעלה בדעתי. לצערי, לא ידעתי באותה תקופה כי ניתן כלל לצאת מהצבא, ולא יצא לי להתקל באתרים כמו זה – כך שפשוט הלכתי על מה שנראה לי הכי פחות צבא שאפשר.
אני עומדת להתגייס לצבא בעוד חודש. ברור לי כי בתור עתודאית יהיה לי קשה פי כמה לצאת מהצבא, אולם אני נחושה בדעתי. רציתי לשאול אם מישהו כאן אולי יודע על מקרים של עתודאים שיצאו מהצבא, האם זה אפשרי, ואילו מכשולים יעמדו בדרכי בתור עתודאית.
תודה רבה לכל העונים!חברהיו פה בפורום מספר עתודאים שיצאו. בדרך כלל הבעיה הוא למצוא דרך לצאת
מהעתודה ואז קל בהרבה לצאת משרות רגיל. קבנים משחררים הרבה פחות אנשים
בעתודה, אבל אם מצבך מספיק חמור אני די בטוח שהוא יכול לשחרר. מה שכן,
לבוא לקבן חודש לפני הגיוס לעתודה זה קצת מחשיד.מה שאת בעיקר צריך לזכור זה שאי אפשר להכריח אותך לעשות את זה, ולצבא
בדרחכלל אין ראש לנודניקים עקשנים שלא עובדים במה שהם אמורים לעבוד. מצד
שני צריך להזהר כי בצבא מקובל ללכת ראש בראש עם עקשנים. אני יודע שזה דבר
והיפוכו. הפתרון ההגיוני לרוב הוא להבהיר להם שזה לא שאת לא רוצה, זה שאת
לא יכולה. טוב, אני מדבר יותר מדי בכלליות וספק אם זה הגיוני בכלל.חבראם את נחושה אז אפשר לעשות את זה. הכי חשוב הוא לגבש כיוון ולדבוק בו. זה הזמן להחליט
חברמאוחר לי מדי לצאת מעתודה. כבר יש לי שיבוץ, והשיבוץ (לכאורה) במקצוע. אני מתגייסת בעוד פחות מחודש. הכיוון שלי יהיה לבטח טרגט 21 (המסמך שיש פה), אני פשוט לא בטוחה אם בתור עתודאית יש לי עדיין סיכוי טוב…
חברבדיוק לפני יומיים הייתה הודעה מבחורה בשם סילבי שהשתחררה משרות בעודה עתודאית. היא רשמה שהיא טסה לחול, אני חושב שהיא הייתה יכולה לספר לך בדיוק מה עבר עליה.
בגדול, היא הלכה על מה שכתוב בטרגט 21. כנראה שהיא שכנעה את מי שצריך לשכנע שהמצב שלה חמור מספיק ושחררו אותה. לקח לה קצת יותר זמן מלחייחים בסדיר שאינם עתודאים, והרבה לחץ מצד המפקדים שלה שלא תשתחרר אבל היא כרגע בחול משוחררת מהצבא. אז אם תשדרי מצוקה קשה ואמיתית תשוחררי.
בכל מקרה, אל תוותרי, מי שמתעקש משתחרר.
בהצלחה.חברדרך אגב מה למדת?
חברלמדתי מדעי מחשב
רציתי לשאול אותכם עוד דבר.
מכל מה שקראתי על דכאון וכיצד הוא בא לידי ביטוי, אני לא ממש מצליחה לתאר לעצמי כיצד אני יכולה מצד אחד להיות "דכאונית", ומצד שני להתעקש בבקו"ם שיתנו לי לראות קב"ן. כלומר, יש סתירה בין הרעיון של להיות דכאוני לרעיון של לעמוד על שלך. כמו כן הבנתי שאני חייבת לצאת עוד בטרם הגעתי ליחידה. כלומר, שעוד בבקו"ם עלי להשיג פגישה עם הקב"ן… איך לעשות את זה? איך להיות גם בדכאון, וגם לעמוד על שלי?חברה"סתירה" זה בגלל שכשאת חושבת על להתעקש את חושבת על לרקוע ברגליים ולצעוק
ולהשתולל, ועל מישהו שאומר בדיוק מה הוא רוצה. להתעקש, כמו שאנתרופולוגים
גילו במספר תרבויות נורדיות מבודדות, אפשר גם בשקט, בלי להצהיר על מה את
רוצה אלא רק להתעקש, באופן מינורי יחסי, על מה את מרגישה שאת לא יכולה
לעשות. בסופו של דבר החלק העיקרי בלהתעקש זה שאת לא עושה
מה שהם רוצים עד שהם עושים מה שאת רוצה, לא כמה רעש את עושה בתהליך. מה
שמשנה זה מה את עושה בפועל (עוברת את החיול או לא), והלך הרוח שאת משדרת.
את לא חייבת לבקש קבן בשביל לבקש קבן, את בעיקר צריכה לשדר מצוקה נפשית,
בלבול וכו. את יכול גם לבקש ישירות קבן, אבל זה לא האלמנט המכריע. זה כמו
שתשאלי (ולא תהיי הראשונה ששואלת) מה תעשי אם אם יגידו לך למשל שאין קבן
בבקום ותראי קבן רק ביחידה. הקטע הוא שלא צריך תשובות מוכנות לכל אפשרות,
מעצם זה שהמצב הנפשי שלך הוא כזה שאת לא מסוגלת לתפקד, את מאובנת, מבולבלת
וכו', זה התשובה לכל השאלות וכל הבחירות וכל האיומים. בכלל, מתשובה מוכנה
משתמע שאת מתפקדת, וכל הרעיון הוא שאת לא.
במילא רגוע38597.638912037חבראו.קיי., תודה על זה. ומה אתם אומרים על מה שאמרתי בקשר לאי הגעה ליחידה? שצריך עוד בבקו"ם לדרוש קב"ן, לא להתפנות, והכי נורא להגיע לכלא, אבל חלילה לא להגיע ליחידה, כי שם עד שאני אקבל את הקב"ן, סביר להניח שהשירות שלי כבר יסתיים
זה נכון?חברהעקרון הוא שככל שאת יותר עמוק במערכת ככה יותר קשה לצאת. להיות בעתודה זה
פחות או יותר הכי עמוק שאפשר להיות, כי הצבא ממש ממש ממש רוצה להפיק את
המירב מזה שהוא הצליח ללכוד אותך כל כך עמוק. זה לא שביחידה לא תוכלי
לראות קבן או שייקח לך המון המון זמן, הבעיה היא שקבן ביחידה
מחויב הרבה יותר ללהשאיר אותך ביחידה וינסה לטפל בך במקום לשחרר אותך. קבן
בבקום אמנם מודע לחשיבות של עתודאים אבל אין לו אותה מחויבות ליחידה.
חוצמזה, חלק מהעקרון של ככל שאת יותר עמוק וכו' הוא שככל שאת יותר עמוק
ככה יותר הוכחת שאת כן יכולה לתפקד, ובמובן הזה ככל שיותר מוקדם עולה
המשבר ככה הוא יותר אמין ומעיד על חוסר יכולת עמוק יותר לתפקד בצבא. לפי
העקרון הזה, אגב, קבן בכלא זה עוד יותר קל .
לא שאני ממליץ להגיע לכלא. אבל מבחינתך זאת אפשרות די ריאלית, בגלל העתודה
והכל, שלא ישחררו אותך מיד, ואז יש להניח שעדיף להגיע לכלא מאשר ליחידה אם
את רוצה להשתחרר, אבל זה באמת תלוי בך, ואם כלא נראה לך כמו מקום מחריד
(הוא לא יותר גרוע מטירונות, שזה ממש רע בעצם, אז אני סותר את עצמי) אז
אפשר להגיע ליחידה, זה לא שלא תוכלי להשתחרר דרך שם בכלל. אני מקווה שלא
התברברתי יותר מדי, אם עשיתי סלט אני יכול להסביר למה התכוונתי.מבחינת הצבא הדבר העיקרי שמעניין אותם זה לא בריאותך הנפשית לכשעצמה אלא
האם הם יכולים להביא אותך לתפקד, אז בעצם זה שאת מתעקשת לא להגיע ליחידה
את מורידה מאוד מהערך שלך. אם את ביחידה, ומתפקדת פחות או יותר, לקבן תהיה
הרבה הרבה פחות נכונות לשחרר אותך, כי בעצם למה לו? חיילים רגילים משחררים
גם כשהם יחסית מתפקדים כי איתם הדק השחרור קל במיוחד, אבל את בעתודה וכל
עוד יכולים להוציא ממך משהו, ינסו. רק חשוב לזכור שמדובר בקו דק ושאת
צריכה בכל זאת להשתדל לא להרגיז אותם, הדגש הוא שאת לא יכולה, לא שאת לא
רוצה. ועוד נקודה חשובה: לא צריך להאמין לרוב האיומים שלהם ובמיוחד לא
להצעות הפשרה, כי אצלם אין באמת פשרות. ברגע שאת ממלאת את הצד שלך של
הפשרה (נניח מגיעה ליחידה) מבחינתם כל מה שקרה זה שהוכחת להם שאת כן יכולה
לתפקד ואז כבר לא צריך להתחשב במה שהבטיחו לך, כי פה זה צבא, ובצבא ממלאים
פקודות או שנענשים. חוצמזה, לא יכולה זה לא יכולה, זה לא "לא יכולה בתנאי
שתעשו משהו בשבילי".במילא רגוע38598.6632060185
חברוואו, תודה על התשובה המפורטת
או.קיי, אז בקשר ליחידה הבנתי. פשוט ביום החזרה לשירות, אני אתיישב להם בבקו"ם עם פרצוף אומלל, ואגיד שמאוד קשה לי, ושמעתי שיש מישהו שקוראים לו קב"ן שיכול לעזור לאנשים שקשה להם. מה שכן, חשבתי אולי לשלוח מכתב למדור עתודה בבקו"ם, שאני רוצה לראות קב"ן. כלומר, עוד לפני הגיוס (לא שנשאר הרבה, אבל לפחות כשאני אדרוש קב"ן ביום הגיוס, הם לא יופתעו יותר מדי). מה אתה אומר?חבראני חושב שאפשר ואפילו כדאי לשלוח כמה שיותר אותות מצוקה וכמה שיותר ללחוץ
על לראות קבן. בהתחשב בזמן הקצר אולי עדיף לטלפן ולדבר איתם ולהסביר שככל
שמועד הגיוס מתקרב את בלחץ איום ומרגישה ממש לא טוב וחייבת לראות קבן
בהקדם. בעניין הזה, אם את יכולה, לרוב עדיף אם בזמן שנותר תשיגי גם חוודעת
של פסיכולוג אזרחי. זה תמיד עוזר שיש צד נוסף שתומך במה שאת אומרת. כמו כן
לחץ מהורים (או אנשי זוג) ידוע שעוזר מאוד בענייני שחרור. אני מניח שקראת את הודעות הפתיחה והמדריך לקבן, נכון?
במילא רגוע38598.7309490741חברכן כן, כמובן שקראתי. פסיכולוג אזרחי – אני לא מכירה אף אחד שיוכל לעזור לי בזה, ואיך שאני מכירה את קופות החולים, עד שיגיע תור, אני כבר אהיה בצבא (או, בתקווה, כבר לא בצבא). להורים כעיקרון לא אכפת, מבחינתם מה שאני מחליטה זה בסדר, אבל הם לא יותר מדי מתלהבים מלעזור לי באופן פעיל. כלומר, אם יזמנו את אמא שלי, אז היא תגיד את מה שצריך להגיד, אבל היא בעצמה לא רוצה ללכת, לצערי. הבן זוג הוא סרן בקבע, אז נעזוב אותו בצד. אני אשלח מחר מכתב בקשר לזה שאני ממש בלחץ, וצריכה לראות קב"ן בהקדם האפשרי.
הבעיה העיקרית שלי היא שאני לא סתם צריכה לצאת מהצבא; כמו שכתוב פה באתר, כל מי שרצה לצאת – יצא, ואני לא יותר מדי מודאגת מהעובדה עצמה. מה שכן, אני צריכה לצאת תוך חודש בדיוק, משום שאח"כ מתחילה שנת לימודים חדשה, ואני חייבת לדעת מראש אם אני אוכל לקחת בה חלק או לא (תשלומים שאפשר לקבל עליהם החזר מלא, אם מבטלים עד תאריך מסויים). זאת היא דאגתי העיקרית. מה הסיכוי שבתור עתודאית, אני יוצאת משם תוך חודש (עם כלא, בלי כלא, לא אכפת לי, העיקר לצאת)?
המון תודה לך על העזרה!חברזה קשה מאוד להעריך, אבל בהתחשב בכך שגם למישהו לא בעתודה הייתי אומר שזה
גבולי מדי לדעתי (יש אנשים שיצאו בחודש או פחות, ויש גם כאלה שלקח להם
יותר), נראה לי שלך הייתי אומר, טוב, אני אומר, שזה גבולי מדי. את כמובן
יכולה לחכות ליום יומיים לפני סוף האפשרות לבטל ולראות אם זה מסתדר.
כשמדובר בלהשתחרר מהצבא, מצד אחד זה יכול ללכת בקלות שלא תאומן ותוך כמה
ימים את בחוץ, מצד שני זה בקלות יכול להגרר ולהמשך כמה חודשים. לדעתי קחי
בחשבון שזה יכול לקחת חודשיים שלושה ותערכי בהתאם.חברהי,
אני אהיה קצת פחות פסימי. את דווקא נמצאת במצב שבו לצבא יש הכי פחות יכולת למשוך זמן. לפני מועד החזרה לשירות יש לו את כל הזמן שבעולם. גם אם כבר היית חיילת ביחידה, זה היה יכול להימשך לא מעט זמן, עם זימונים וזימונים חוזרים לשיחות עם הקב"ן. גם אם היית מחליטה ללכת לכלא ולחכות לאי-התאמה, זה היה לוקח חודשים רבים. אבל במצבך, אם את לוקחת בחשבון את האפשרות שישלחו אותך לכלא, יש לך סיכוי טוב לסיים את העניין מהר יותר (באופן פרדוקסלי).
לא שמעתי על מקרים של אנשים שהתחילו תהליך של קב"ן בבקו"מ, ולקח להם יותר מ-28 יום (בכלא) להשתחרר סופית מהצבא. כל המקרים שבהם זה נמשך ותר זמן היו בגלל טעויות של האנשים עצמם – הם התפתו להתפנות מהבקו"מ או לעבור שרשרת חיול, למשל.
במקרה הגרוע – החודש-חודשיים הראשונים של כל סמסטר זה הזמן שבו הכי קל להשלים את החומר…
בהצלחה,
סרגיי.sergeiy38598.8406597222 -
מאתתגובות