הודעה על ידי אורח1234 » 25 נובמבר 2013 11:34
שלום לכולם , אני משרת בצפון כרגע אני התחלתי את השירות שלי באוגוסט(7.8.13) וכרגע לא טוב לי בשירות..דיכאון , עצבים ועוד כל מיני דברים.. אני נפקד פעם שנייה , בפעם הראשונה של הנפקדות , אחרי בערך שבוע - שבוע וחצי ( אני חושב) הגעתי למיון ניסיתי לבלוע כדורים(הייתי מצליח עם לא היו עוצרים אותי) הגעתי לפסיכיאטר במיון וקראתי קצת חשבתי שכנראה זה יעזור אז הייתי עם הראש למטה ,בקושי דיברתי , בכיתי .. בקיצור דיכאוני כמה שאפשר, כמובן שבטוח היא נתנה לי הפנייה דחופה לקב"ן בבהר"ן תל השומר(אם יהיה צורך אני ירשום גם מה שהיא רשמה לי בסיכום אולי ככה תבינו אבל לא עכשיו) הקב"ן דיבר איתי כמה דקות בתחילת השיחה הוא אמר לי אל תצפה לכלום אני לא יכול לעזור לך אני ידבר איתך והמשך הטיפול יהיה אצל הקבן של היחידה(שזה בצפון) סיימתי את השיחה איתו יומיים - שלוש אחר כך עליתי לצפון לקבן והוא דיבר ודיבר בערך שעה, לקראת סיום השיחה הוא החליט שהוא מתקשר למגד של הבסיס הוא דיבר איתו לידי ובעצם שאל את המגד מה לעשות ואמר לו כמה פעמים שאני לקראת סיום השיחה(מה שהדליק אצלי נורה ) ובעצם המגד אמר לקבן שאני צריך לחזור ליחידה אם לא אז בעצם לא יוכלו לטפל בי , כשיצאתי מהש"ג לא בידיוק הופתעתי כי ידעתי שכנראה עשו פה תרגיל חיכו לי בעצם ברכב הקצינה של השלישות ועוד אחת שגם יש לה תפקיד אבל לא מעניינת אז שחכתי , אמרו לי בוא ניקח אותך לבסיס בחזרה, פה הבנתי שכנראה הכל היה תרגיל וגם עם הייתי חותך את עצמי לידו לא הייתי מקבל כלום ,לא משנה חזרתי לבסיס אמרו לי שישפטו אותי חיכיתי יום או יום וחצי בערך עד שישפטו אותי כששפטו קיבלתי 21 יום ריתוק בלי תנאי לכלא בלי כלום , לא הייתי מוכן להישאר ויום למחרת על הבוקר פשוט הלכתי לבית ..מפה אני מגיע בעצם לנפקדות שנייה של שבוע בערך(מהתאריך 19.11.13) אתמול(24.11.13) כבר לא יכולתי הספיק לי עם החיים האלה ולא חשבתי והספקתי לקחת שתי כדורים ופשוט זרקו לי את השאר מהיד וגרמו לי להקיא את מה שבלעתי כבר.. הלכתי עוד פעם לפסיכיאטר(עסק יקר כל השטות הזאת..) פה גם סוג של נשברתי שם..קיבלתי הפניה דחופה לפסיכיאטר צבאי שראיתי היום בבוקר(25.11.13) בתחילת השיחה של הפסיכיאטר הצבאי הוא אמר לי אל תצפה לשיחרור את זה לא תקבל, אבל אני ינסה לעזור לך. וגם פה עם הייתי חותך את עצמי לא הייתי מקבל כלום..חרא של מדינה. בקיצור , אחרי שבכיתי וכל הזמן ראש למטה בקושי מדבר מה שהוא נתן לי זה המלצה לשינוי שיבוץ . מה שהוא רשם זה ככה
התרשמות / הערכה קלינית :
"מדובר במצוקה נפשית אשר קשורה לאישיות לא בשלה ובעיות כלכליות(יש לי גם חוב בשוק האפור). מומלץ שיבוץ ביחידה עורפית קרוב לביתו"
עכשיו בבסיס בעצם רוצים שאני יעלה לשם קודם ישפטו אותי עד שיטפלו בי.. אני בעצם לא יכול להישאר שם דקה מאוד קשה לי להיות שם..ברגע הראשון שיהיה לי נשק ואני יקבל סיבוב בבסיס אני יעשה הרבה נזק..מה הסיכוי שהם יראו לנכון להעביר אותי? הם רוצים שאני יגיע עוד פעם לקבן שבטוח ימרח אותי כי בבסיס לא מוכנים לוותר על חיילים בגלל שהגדוד שפתחו הוא חדש..גם עם פרוטקציות קשה לצאת מהחור הזה.. אני בעצם לא יודע עם לעלות לבסיס או לא.. מה שבטוח אני לא מתכוון לעלות היום..אבל אני צריך עזרה..עם אני יעלה מחר יתנו לי עזרה? מישהו נתקל פעם במקרה כזה? קרה לכם אותו דבר..?
תודה מראש לעוזרים ..
עריכה:
.נ.ב
אני רוצה להגיע למרכז ואז אולי הקב"ן / פסיכיאטר יתייחס יותר חוץ מלשלוח אותי כל פעם לצפון בגלל שהקבן שם .. בעקרון אני לא רוצה לשרת בכלל.. אין לי מוטיביצה לשרת ואף פעם לא הייתה לי.. אבל עכשיו? אין לי בכלל.. כל המערכת הצבאית הזאת דפוקה..באמת חבר'ה תעזרו לי .. הגעתי למבוי סתום שאני לא יכול לברוח ממנו.. ואין לי כוח לצבור דפוק של יותר משנה בכלא בשביל לצאת..
[b]שלום לכולם , אני משרת בצפון כרגע אני התחלתי את השירות שלי באוגוסט(7.8.13) וכרגע לא טוב לי בשירות..דיכאון , עצבים ועוד כל מיני דברים.. אני נפקד פעם שנייה , בפעם הראשונה של הנפקדות , אחרי בערך שבוע - שבוע וחצי ( אני חושב) הגעתי למיון ניסיתי לבלוע כדורים(הייתי מצליח עם לא היו עוצרים אותי) הגעתי לפסיכיאטר במיון וקראתי קצת חשבתי שכנראה זה יעזור אז הייתי עם הראש למטה ,בקושי דיברתי , בכיתי .. בקיצור דיכאוני כמה שאפשר, כמובן שבטוח היא נתנה לי הפנייה דחופה לקב"ן בבהר"ן תל השומר(אם יהיה צורך אני ירשום גם מה שהיא רשמה לי בסיכום אולי ככה תבינו אבל לא עכשיו) הקב"ן דיבר איתי כמה דקות בתחילת השיחה הוא אמר לי אל תצפה לכלום אני לא יכול לעזור לך אני ידבר איתך והמשך הטיפול יהיה אצל הקבן של היחידה(שזה בצפון) סיימתי את השיחה איתו יומיים - שלוש אחר כך עליתי לצפון לקבן והוא דיבר ודיבר בערך שעה, לקראת סיום השיחה הוא החליט שהוא מתקשר למגד של הבסיס הוא דיבר איתו לידי ובעצם שאל את המגד מה לעשות ואמר לו כמה פעמים שאני לקראת סיום השיחה(מה שהדליק אצלי נורה ) ובעצם המגד אמר לקבן שאני צריך לחזור ליחידה אם לא אז בעצם לא יוכלו לטפל בי , כשיצאתי מהש"ג לא בידיוק הופתעתי כי ידעתי שכנראה עשו פה תרגיל חיכו לי בעצם ברכב הקצינה של השלישות ועוד אחת שגם יש לה תפקיד אבל לא מעניינת אז שחכתי , אמרו לי בוא ניקח אותך לבסיס בחזרה, פה הבנתי שכנראה הכל היה תרגיל וגם עם הייתי חותך את עצמי לידו לא הייתי מקבל כלום ,לא משנה חזרתי לבסיס אמרו לי שישפטו אותי חיכיתי יום או יום וחצי בערך עד שישפטו אותי כששפטו קיבלתי 21 יום ריתוק בלי תנאי לכלא בלי כלום , לא הייתי מוכן להישאר ויום למחרת על הבוקר פשוט הלכתי לבית ..מפה אני מגיע בעצם לנפקדות שנייה של שבוע בערך(מהתאריך 19.11.13) אתמול(24.11.13) כבר לא יכולתי הספיק לי עם החיים האלה ולא חשבתי והספקתי לקחת שתי כדורים ופשוט זרקו לי את השאר מהיד וגרמו לי להקיא את מה שבלעתי כבר.. הלכתי עוד פעם לפסיכיאטר(עסק יקר כל השטות הזאת..) פה גם סוג של נשברתי שם..קיבלתי הפניה דחופה לפסיכיאטר צבאי שראיתי היום בבוקר(25.11.13) בתחילת השיחה של הפסיכיאטר הצבאי הוא אמר לי אל תצפה לשיחרור את זה לא תקבל, אבל אני ינסה לעזור לך. וגם פה עם הייתי חותך את עצמי לא הייתי מקבל כלום..חרא של מדינה. בקיצור , אחרי שבכיתי וכל הזמן ראש למטה בקושי מדבר מה שהוא נתן לי זה המלצה לשינוי שיבוץ . מה שהוא רשם זה ככה
התרשמות / הערכה קלינית :
"מדובר במצוקה נפשית אשר קשורה לאישיות לא בשלה ובעיות כלכליות(יש לי גם חוב בשוק האפור). מומלץ שיבוץ ביחידה עורפית קרוב לביתו"
עכשיו בבסיס בעצם רוצים שאני יעלה לשם קודם ישפטו אותי עד שיטפלו בי.. אני בעצם לא יכול להישאר שם דקה מאוד קשה לי להיות שם..ברגע הראשון שיהיה לי נשק ואני יקבל סיבוב בבסיס אני יעשה הרבה נזק..מה הסיכוי שהם יראו לנכון להעביר אותי? הם רוצים שאני יגיע עוד פעם לקבן שבטוח ימרח אותי כי בבסיס לא מוכנים לוותר על חיילים בגלל שהגדוד שפתחו הוא חדש..גם עם פרוטקציות קשה לצאת מהחור הזה.. אני בעצם לא יודע עם לעלות לבסיס או לא.. מה שבטוח אני לא מתכוון לעלות היום..אבל אני צריך עזרה..עם אני יעלה מחר יתנו לי עזרה? מישהו נתקל פעם במקרה כזה? קרה לכם אותו דבר..?
תודה מראש לעוזרים ..
עריכה:
.נ.ב
אני רוצה להגיע למרכז ואז אולי הקב"ן / פסיכיאטר יתייחס יותר חוץ מלשלוח אותי כל פעם לצפון בגלל שהקבן שם .. בעקרון אני לא רוצה לשרת בכלל.. אין לי מוטיביצה לשרת ואף פעם לא הייתה לי.. אבל עכשיו? אין לי בכלל.. כל המערכת הצבאית הזאת דפוקה..באמת חבר'ה תעזרו לי .. הגעתי למבוי סתום שאני לא יכול לברוח ממנו.. ואין לי כוח לצבור דפוק של יותר משנה בכלא בשביל לצאת..[/b]