הודעה על ידי אורח » 22 יוני 2013 11:22
אז ככה, קודם כל - עם חרדה חברתית, זה לא משנה אם תהיה פקיד או טבח, אתה לא כשיר לשירות צבאי, ואני אומר את זה כאחד ששרד 3 חודשים בצבא עם חרדה חברתית. אני קורא את ההודעה שלך והתחושה היא כאילו אני כתבתי את זה, כך שאני מאוד מבין אותך, ומאוד מאוד לא ממליץ להתחייל במצב הנפשי שבו אתה נמצא. חרדה חברתית, לצערי הרב, היא דבר שישפיע עלייך בכל חייך, ולא נמצא לה "מרפא מוחלט", אך עם זאת עדיף יהיה אם תטפל בעצמך באזרחות ולא בצבא, וכך תוכל ללמוד לתפקד במצבים חברתיים מסוימים, כמו למשל בעבודה. לקפוץ למים רק יחריף את המצב שלך, ולא יעזור בכלל, במצב שלך צריך להתקדם צעד-צעד (ויכול להיות שאת הצעד האחרון לעולם לא תוכל לעשות, כמוני).
אתה נשמע לי כמו אדם חכם שיצליח להסתדר בעתיד, ואם אתה מאוד דואג באשר לתוצאות, תמיד תוכל לעשות שירות אזרחי באווירה נינוחה (יש כל מיני תקנים) וכרגע אפשר גם שלא לעשות בכלל, אם כי המצב מורכב לאור הצעת חוק "זכויות התורמים למדינה".
אתה לא היחיד שהצבא מדכא אותו וגם לא היחיד שלא מאמין באלימות. בפורום משום מה בזמן האחרון זה פחות המצב, אבל בתנועה למשל - אם תפנה לרשת הליווי - יכול להיות שתחשף לכמה מתנדבים פציפיסטים, התנועה עצמה נושאת את דגל אי-האלימות ואנטי-מיליטריזם. כך שאין לך שום סיבה להרגיש לבד, כי אתה לא, ואתה גם לא מוזר והשקפת העולם שלך היא לא חריגה. אתה גם לא חייב לשרת את המדינה שלך, זה בסדר אם אתה רוצה, אבל אתה לא חייב.
יכול מאוד להיות שמכתב מרופא המשפחה לא יספיק(ויכול להיות שכן, תלוי בקצינה). אני מבין מה אתה אומר, אבל אצלם זה הנוהל - הם צריכים חוות דעת - אפילו מעובדת סוציאלית, אפילו מיועצת בית הספר, אולי אפילו מהמחנכת שלך? - כדי לקבוע תור לאחר צו ראשון לקב"ן (קצין בריאות נפש). כמו שאמרו לך כאן, פסיכולוג פרטי בוודאי לא ישאיר חותם על התיק הרפואי, וגם לא פסיכולוג שעובד עם קופ"ח. פסיכיאטר כן, אבל גם מזה אפשר לצאת וזו לא סיבה לא ללכת לפסיכיאטר בקופ"ח - המידע הזה גם כך סודי, ותמיד אפשר "לתקן אותו" על ידי פנייה לפסיכיאטר אחר והוצאת "חוות דעת מתקנת". יכול להיות מצב שבו אחריי הפגישה הראשונה עם הקב"ן הוא לא משחרר אותך, ואז לא תהיה ברירה אלא לפנות למטפל פרטי. יש עוד אפשרות והיא הוצאת חוות דעת דרך פסיכיאטר במיון (עולה 760 ש"ח, אבל המידע לא מקושר לתיק הרפואי שלך).
אני מבין את המצב שבו אתה נמצא, אבל מול הקב"ן אתה תיאלץ להתנהג באופן מסוים. מה שטוב שלדבר יותר מדי זה בדיוק מה שאתה לא צריך לעשות, כך שטוב שאתה מפחד מזה, זה ימנע ממך לטעות. אצל הקב"ן הדגש על כל מה שאתה אומר ו\או עושה חייב להיות על המצב הנפשי, ולא על סיפור חייך ועל כמה קשה לך בלי שום קשר לצבא. תחשוב כמה רע תרגיש אם יגייסו אותך - וזה ידרבן אותך לפעול, כי באמת שעדיף לסבול חצי שעה אצל הקב"ן ואחר כך לצאת לחופשי (או לשירות האזרחי כנראה במקרה שלך, אבל בשום אופן אל תזכיר את זה אצלו כי הדגש הוא על אי-הכשירות שלך לשרת). אתה לא חייב לספר על הבעיות שלך, אם הייתה חוות דעת היית נותן לה לדבר במקומך, אבל גם בלי אפשר לשדר לקב"ן את המצוקה בלי לדבר על זה. אל תאבחן את עצמך אצלו, אבל כן תתנהג כמו מישהו בחרדה ודכאון מתנהג - באשכול של SOLUS זה מפורט היטב מה צריך לעשות. על כל שאלה על חייך אתה יכול לענות ב "מה זה חשוב? שום דבר לא חשוב יותר" או "אני לא יודע" או "רע לי" או "אתה מפחיד אותי". אתה יכול להכריז שאתה מפחד להתגייס ושאתה לא יכול ולתאר תמונת מצב בה בגלל הגיוס אתה לא אוכל, לא ישן וכו' (במקרה שלך זה לומר את האמת). כמובן להתנהג בהתאם - לשבת מכווץ, לא ליצור קשר עין, לכסוס ציפורניים, להתכווץ, לבכות וכו'.
קרא את טרגט 21
http://tinyurl.com/anqlk69מדריך גונזו לקבניסט הצעיר
http://web.archive.org/web/201108281810 ... ge_id=1061
המדריך של SOLUS
http://tinyurl.com/oc3ryzbכאן מוסבר איך להתנהל מול הקב"ן. חשוב מאוד: לא להתייאש. אם קב"ן אחד לא משחרר, פשוט להמשיך להפגש עם קב"נים עד שמישהו ישחרר.
אתה יכול גם לפנות לרשת הליווי של התנועה
http://livuy.newprofile.org/אז ככה, קודם כל - עם חרדה חברתית, זה לא משנה אם תהיה פקיד או טבח, אתה לא כשיר לשירות צבאי, ואני אומר את זה כאחד ששרד 3 חודשים בצבא עם חרדה חברתית. אני קורא את ההודעה שלך והתחושה היא כאילו אני כתבתי את זה, כך שאני מאוד מבין אותך, ומאוד מאוד לא ממליץ להתחייל במצב הנפשי שבו אתה נמצא. חרדה חברתית, לצערי הרב, היא דבר שישפיע עלייך בכל חייך, ולא נמצא לה "מרפא מוחלט", אך עם זאת עדיף יהיה אם תטפל בעצמך באזרחות ולא בצבא, וכך תוכל ללמוד לתפקד במצבים חברתיים מסוימים, כמו למשל בעבודה. לקפוץ למים רק יחריף את המצב שלך, ולא יעזור בכלל, במצב שלך צריך להתקדם צעד-צעד (ויכול להיות שאת הצעד האחרון לעולם לא תוכל לעשות, כמוני).
אתה נשמע לי כמו אדם חכם שיצליח להסתדר בעתיד, ואם אתה מאוד דואג באשר לתוצאות, תמיד תוכל לעשות שירות אזרחי באווירה נינוחה (יש כל מיני תקנים) וכרגע אפשר גם שלא לעשות בכלל, אם כי המצב מורכב לאור הצעת חוק "זכויות התורמים למדינה".
אתה לא היחיד שהצבא מדכא אותו וגם לא היחיד שלא מאמין באלימות. בפורום משום מה בזמן האחרון זה פחות המצב, אבל בתנועה למשל - אם תפנה לרשת הליווי - יכול להיות שתחשף לכמה מתנדבים פציפיסטים, התנועה עצמה נושאת את דגל אי-האלימות ואנטי-מיליטריזם. כך שאין לך שום סיבה להרגיש לבד, כי אתה לא, ואתה גם לא מוזר והשקפת העולם שלך היא לא חריגה. אתה גם לא חייב לשרת את המדינה שלך, זה בסדר אם אתה רוצה, אבל אתה לא חייב.
יכול מאוד להיות שמכתב מרופא המשפחה לא יספיק(ויכול להיות שכן, תלוי בקצינה). אני מבין מה אתה אומר, אבל אצלם זה הנוהל - הם צריכים חוות דעת - אפילו מעובדת סוציאלית, אפילו מיועצת בית הספר, אולי אפילו מהמחנכת שלך? - כדי לקבוע תור לאחר צו ראשון לקב"ן (קצין בריאות נפש). כמו שאמרו לך כאן, פסיכולוג פרטי בוודאי לא ישאיר חותם על התיק הרפואי, וגם לא פסיכולוג שעובד עם קופ"ח. פסיכיאטר כן, אבל גם מזה אפשר לצאת וזו לא סיבה לא ללכת לפסיכיאטר בקופ"ח - המידע הזה גם כך סודי, ותמיד אפשר "לתקן אותו" על ידי פנייה לפסיכיאטר אחר והוצאת "חוות דעת מתקנת". יכול להיות מצב שבו אחריי הפגישה הראשונה עם הקב"ן הוא לא משחרר אותך, ואז לא תהיה ברירה אלא לפנות למטפל פרטי. יש עוד אפשרות והיא הוצאת חוות דעת דרך פסיכיאטר במיון (עולה 760 ש"ח, אבל המידע לא מקושר לתיק הרפואי שלך).
אני מבין את המצב שבו אתה נמצא, אבל מול הקב"ן אתה תיאלץ להתנהג באופן מסוים. מה שטוב שלדבר יותר מדי זה בדיוק מה שאתה לא צריך לעשות, כך שטוב שאתה מפחד מזה, זה ימנע ממך לטעות. אצל הקב"ן הדגש על כל מה שאתה אומר ו\או עושה חייב להיות על המצב הנפשי, ולא על סיפור חייך ועל כמה קשה לך בלי שום קשר לצבא. תחשוב כמה רע תרגיש אם יגייסו אותך - וזה ידרבן אותך לפעול, כי באמת שעדיף לסבול חצי שעה אצל הקב"ן ואחר כך לצאת לחופשי (או לשירות האזרחי כנראה במקרה שלך, אבל בשום אופן אל תזכיר את זה אצלו כי הדגש הוא על אי-הכשירות שלך לשרת). אתה לא חייב לספר על הבעיות שלך, אם הייתה חוות דעת היית נותן לה לדבר במקומך, אבל גם בלי אפשר לשדר לקב"ן את המצוקה בלי לדבר על זה. אל תאבחן את עצמך אצלו, אבל כן תתנהג כמו מישהו בחרדה ודכאון מתנהג - באשכול של SOLUS זה מפורט היטב מה צריך לעשות. על כל שאלה על חייך אתה יכול לענות ב "מה זה חשוב? שום דבר לא חשוב יותר" או "אני לא יודע" או "רע לי" או "אתה מפחיד אותי". אתה יכול להכריז שאתה מפחד להתגייס ושאתה לא יכול ולתאר תמונת מצב בה בגלל הגיוס אתה לא אוכל, לא ישן וכו' (במקרה שלך זה לומר את האמת). כמובן להתנהג בהתאם - לשבת מכווץ, לא ליצור קשר עין, לכסוס ציפורניים, להתכווץ, לבכות וכו'.
קרא את טרגט 21
http://tinyurl.com/anqlk69
מדריך גונזו לקבניסט הצעיר
http://web.archive.org/web/201108281810 ... ge_id=1061
המדריך של SOLUS
http://tinyurl.com/oc3ryzb
כאן מוסבר איך להתנהל מול הקב"ן. חשוב מאוד: לא להתייאש. אם קב"ן אחד לא משחרר, פשוט להמשיך להפגש עם קב"נים עד שמישהו ישחרר.
אתה יכול גם לפנות לרשת הליווי של התנועה
http://livuy.newprofile.org/
