הודעה על ידי Solus » 13 יוני 2013 07:13
הייתי אומר בשיעור של 80% אין סיבה טובה להישאר בצבא, ככה שהעשרים הנותרים יכולים לומר די הרבה...מרבית הנתון מראה שזה : א. לא בטוח לקבל משהו רצוי אפילו לאחר שמקבלים הר של הקלות (בעיקר בגלל שהרוב תלוי במפקדים), ב. רוב התפקידים בצה"ל מעניקים תחושה של ריקבון וחוסר טעם, אבל תמיד יש את התפקידים הנסתרים שיועילו לאנשים בדרך כזו או אחרת (אני למשל גרפיקאי, ואני אצא עם תעודה וחוות דעת. כל מעסיק בימינו רוצה נסיון, אלא אם כן אני אהיה Freelancer) ככה שאם מישהו רוצה לקבל "הזדמנות" במשהו, הוא יכול לנסות לנצל את המערכת בצורה הזאתי. זה בעיקר נכון כלפי האוכלוסיה החלשה ואנשים ללא ממון / במצב סיכון.
אחד החוקים האבסולוטים שלמדתי, זה שאין חוקים אבסולוטים (Hooray for paradoxes), כך שאפילו בעולם מגעיל אשר פועל על חוקים הישרדותיים-דרוויניים, או הנסיך הנוצץ והטוב לב שמשתמש ברוע (אלימות) כדי "להציל" את היום : הינו בעל מספר פנים מוסריים וערכיים. אי אפשר לומר שאחד זה טוב ואחד זה רע, ההבנה הזאתי היא יותר מדי חרדתית בגלל הדיקוטומיה / החילוק לשחור לבן. אפשר עם זאת לומר שככל שזה הולך לצבא לומר שמבחינה מוסרית אין לזה הצדקה. מהבחינה הזאתי, אני מסכים. לומרות שעם זאת אין הצדקה לכמעת אף דבר בגלל שיש תכונות "מרושעות" לכל דבר: אז אם מדובר בקנה מידה של רוע, איך מחלקים אותו? הרי לא כולם הולכים לשדה ויורים באנשים, יש כאלו שס"כ רוצים אנשים לדבר במערכת שהם כבר מכירים (אני מודע לעובדה שזה נשמע כמו Stockholm syndrome). אך מבחינה דרווינית / כלכלית / אפילו לפעמים לצערנו, מבחינה חברתית יש לזה סיבות (תחשבו על אנשים בקיבוצים, הם מאוד תלויים באחד והשני והכור-החברתי שלהם מאוד חזק. זה מאוד לא קל ללכת נגד הכור הזה עבור מספר אנשים, יצא לי להכיר כמה "נכים" שגדלו בסביבה כזו ולהתחשב במצב הפיזיולוגי שלהם זה לא מפתיע אותי שהם פיתחו תלות בכור-החברתי שלהם). אך במקום לדון על זה פה אני כבר אעשה לזה אשכול אחר כך. רק רציתי לומר שאין דבר כזה אבסולטי כלפי אף גוף אלא אם כן אתה מדקדק בדיוק על חלק מסויים. ובכלל, הנקודה באשכול שאני הולך לפתוח זה לא "הצטרפו לצבא!" אלא - "למה יש את הרגעים שאתם מרגישים שאולי כן כדי להישאר בצבא, והאם זה בכלל נכון?".
הייתי אומר בשיעור של 80% אין סיבה טובה להישאר בצבא, ככה שהעשרים הנותרים יכולים לומר די הרבה...מרבית הנתון מראה שזה : א. לא בטוח לקבל משהו רצוי אפילו לאחר שמקבלים הר של הקלות (בעיקר בגלל שהרוב תלוי במפקדים), ב. רוב התפקידים בצה"ל מעניקים תחושה של ריקבון וחוסר טעם, אבל תמיד יש את התפקידים הנסתרים שיועילו לאנשים בדרך כזו או אחרת (אני למשל גרפיקאי, ואני אצא עם תעודה וחוות דעת. כל מעסיק בימינו רוצה נסיון, אלא אם כן אני אהיה Freelancer) ככה שאם מישהו רוצה לקבל "הזדמנות" במשהו, הוא יכול לנסות לנצל את המערכת בצורה הזאתי. זה בעיקר נכון כלפי האוכלוסיה החלשה ואנשים ללא ממון / במצב סיכון.
אחד החוקים האבסולוטים שלמדתי, זה שאין חוקים אבסולוטים (Hooray for paradoxes), כך שאפילו בעולם מגעיל אשר פועל על חוקים הישרדותיים-דרוויניים, או הנסיך הנוצץ והטוב לב שמשתמש ברוע (אלימות) כדי "להציל" את היום : הינו בעל מספר פנים מוסריים וערכיים. אי אפשר לומר שאחד זה טוב ואחד זה רע, ההבנה הזאתי היא יותר מדי חרדתית בגלל הדיקוטומיה / החילוק לשחור לבן. אפשר עם זאת לומר שככל שזה הולך לצבא לומר שמבחינה מוסרית אין לזה הצדקה. מהבחינה הזאתי, אני מסכים. לומרות שעם זאת אין הצדקה לכמעת אף דבר בגלל שיש תכונות "מרושעות" לכל דבר: אז אם מדובר בקנה מידה של רוע, איך מחלקים אותו? הרי לא כולם הולכים לשדה ויורים באנשים, יש כאלו שס"כ רוצים אנשים לדבר במערכת שהם כבר מכירים (אני מודע לעובדה שזה נשמע כמו Stockholm syndrome). אך מבחינה דרווינית / כלכלית / אפילו לפעמים לצערנו, מבחינה חברתית יש לזה סיבות (תחשבו על אנשים בקיבוצים, הם מאוד תלויים באחד והשני והכור-החברתי שלהם מאוד חזק. זה מאוד לא קל ללכת נגד הכור הזה עבור מספר אנשים, יצא לי להכיר כמה "נכים" שגדלו בסביבה כזו ולהתחשב במצב הפיזיולוגי שלהם זה לא מפתיע אותי שהם פיתחו תלות בכור-החברתי שלהם). אך במקום לדון על זה פה אני כבר אעשה לזה אשכול אחר כך. רק רציתי לומר שאין דבר כזה אבסולטי כלפי אף גוף אלא אם כן אתה מדקדק בדיוק על חלק מסויים. ובכלל, הנקודה באשכול שאני הולך לפתוח זה לא "הצטרפו לצבא!" אלא - "למה יש את הרגעים שאתם מרגישים שאולי כן כדי להישאר בצבא, והאם זה בכלל נכון?".