אנוכי כתב:

Solus כתב:אז למה אתה מחפש את הדעה שלנו, אם אתה מיידית מסיר את הכפפה כדי לסתור את תגובות של כולם כאשר הם מציינים למה לא כדי להביא את ההורה במקרה של X ו Y? אם אתה כל כך בטוח שאמא שלך תצליח להשלים את החסר עבורך, אז לך על זה. אני לא מבין מה הבעיה?

אני לא בטוח האם בסיטואציה שתיארתי נוכחות אימי תעזור. אני כן בטוח שהסיטואציה היא זו שתיארתי, ושאני לא הולך להיסתר.

Solus כתב:אז למה אתה מחפש את הדעה שלנו, אם אתה מיידית מסיר את הכפפה כדי לסתור את תגובות של כולם כאשר הם מציינים למה לא כדי להביא את ההורה במקרה של X ו Y? אם אתה כל כך בטוח שאמא שלך תצליח להשלים את החסר עבורך, אז לך על זה. אני לא מבין מה הבעיה?

אנוכי כתב:היא לא תסתור אותי במפורש, אבל מאידך גם לא תצייר מצב של נטיות אובדניות קיצוניות. כמובן שאני יכול להוביל את הפגישה ולהבהיר את המצב הפקיטיבי שלי, והיא רק תחזק אספקטים מסוימים של הבעיה.

אנוכי כתב:אני מלש"ב.
קבעו לי פגישה עם פסיכיאטר צבאי. מאחר שעוד לא עברתי אצל קב"ן (דבר נדיר למדי בביורוקרטיה הצבאית), והיות שהפגישה מוגדרת כ"בדיקת כשירות לשירות," אני מניח שיש לי סיכויים טובים לצאת.
אישרו לי להגיע עם הורה לפגישה. אמא שלי טוענת שהיא מעוניינת לעזור, אבל היא רוצה "להגיד מה שאני מרגישה" ולא להקצין יתר על המידה.
היא מוכנה לטעון שאני בדיכאון בעקבות גיוסי הקרב, אבל לא "לחזור אחריך כמו תוכי."
השאלה היא האם בתנאים כאלה זה יעזור במשהו לצרף אותה, בהינתן שאני מבחינתי אפגין נטיות אובדניות קיצוניות - או שעקביות באה מעל הכל.

בתודה,
אנוכי