הודעה על ידי Gal12 » 08 ינואר 2013 15:57
אספר את הסיפור שלי בקצרה, גויסתי כמסופח ב4/11, את הסיפוח עברתי בהצלחה יחסית. השתחררתי מוקדם, כמובן אחרי בלאגנים ובעיות ופרוטקציות, אבל אחר כך הגיעה הטירונות. והנה, הדיכאון והיאוש התחיל. והרצון לסיים השירות כמה שיותר מהר גובר וגובר. באמצע הטירונות הגיעו אלינו קציני מיון מטעם מז"י, שאמרו לנו שאנחנו נהיה נהגי משאית. כל אחד בבסיס אחר. אמרתי לקצינת המיון, והתחננתי אליה, "יש לי קב"א גבוהה, תני לי לעשות משהו טוב, משהו נורמלי, משהו עם השכל שלי" היא אמרה שהיא תבדוק את זה (עאלק), והיא גם אמרה שהיא תקח חוות דעת מהקבן. הלכתי לקבן, הקבן אמר שהוא לא יודע על שום חוות דעת שהוא צריך להעביר לקצינת המיון. בסוף הטירונות, קיבלנו צווי סיפוח, ואני קיבלתי צו סיפוח לשיבטה, להיות נהג משאית של תותחנים.
איזה כיף.
ביום ראשון הייתי צריך להתייצב, אבל הוצאתי שלושה גימלים על חרדות ודיכאון. ביום שני, הגעתי למיון פסיכאטרי בתל השומר, וקיבלתי חוות דעת מהפסיכיאטר שאני נכנס לדיכאון כשאני רחוק מהבית, יש לי חרדות, אני חסר חברים. בקיצור, אפיזודת הדיכאון. והיא הפנתה אותי לפסיכאטר בבקום. הלכתי לפסיכיאטרית בבקום, ושפכתי לה את כל אפיזודת הדיכאון שלי, היא כתבה חוות דעת, אבל אמרה שאני חייב להגיע לשיבטה לקבנית שם, כי רק היא יכולה להחליט אם אני מתאים או לא. לא משנה כמה התעקשתי לא ללכת, בעטתי בקירות וביקשתי כדורי הרגעה כמו שנתנו לי במיון, לא הלך. היא אמרה שאני חייב להגיע.
בכל מקרה, עכשיו התקשר אלי המפקד, אמר שאני צריך להקלט לפני קבן. אמרתי לו שאני לא מוכן להקלט לפני שאני רואה קבן. הוא אמר לי שאין טעם לבוא, ושהוא רושם לי נפקדות. הוא יכול לעשות את זה? אני יכול לקבול אותו על זה? ביקשתי כבר מיום ראשון קבן, ואני לא מוכן לחתום טופס טיולים (שברור שיתקע אותי) לפני שהקבן משחרר אותי מהיחידה.
אני באמת באמת לא יודע מה לעשות, לא בא לי לנסוע שעתיים לשבטה כדי לחזור ולעשות בלאגנים. אני מעדיף להגיע למיון היום ולהתאשפז מאשר לעשות את כל הבעיות מחר, מצידי שהבית חולים יעמוד מול שיבטה.
אספר את הסיפור שלי בקצרה, גויסתי כמסופח ב4/11, את הסיפוח עברתי בהצלחה יחסית. השתחררתי מוקדם, כמובן אחרי בלאגנים ובעיות ופרוטקציות, אבל אחר כך הגיעה הטירונות. והנה, הדיכאון והיאוש התחיל. והרצון לסיים השירות כמה שיותר מהר גובר וגובר. באמצע הטירונות הגיעו אלינו קציני מיון מטעם מז"י, שאמרו לנו שאנחנו נהיה נהגי משאית. כל אחד בבסיס אחר. אמרתי לקצינת המיון, והתחננתי אליה, "יש לי קב"א גבוהה, תני לי לעשות משהו טוב, משהו נורמלי, משהו עם השכל שלי" היא אמרה שהיא תבדוק את זה (עאלק), והיא גם אמרה שהיא תקח חוות דעת מהקבן. הלכתי לקבן, הקבן אמר שהוא לא יודע על שום חוות דעת שהוא צריך להעביר לקצינת המיון. בסוף הטירונות, קיבלנו צווי סיפוח, ואני קיבלתי צו סיפוח לשיבטה, להיות נהג משאית של תותחנים.
איזה כיף.
ביום ראשון הייתי צריך להתייצב, אבל הוצאתי שלושה גימלים על חרדות ודיכאון. ביום שני, הגעתי למיון פסיכאטרי בתל השומר, וקיבלתי חוות דעת מהפסיכיאטר שאני נכנס לדיכאון כשאני רחוק מהבית, יש לי חרדות, אני חסר חברים. בקיצור, אפיזודת הדיכאון. והיא הפנתה אותי לפסיכאטר בבקום. הלכתי לפסיכיאטרית בבקום, ושפכתי לה את כל אפיזודת הדיכאון שלי, היא כתבה חוות דעת, אבל אמרה שאני חייב להגיע לשיבטה לקבנית שם, כי רק היא יכולה להחליט אם אני מתאים או לא. לא משנה כמה התעקשתי לא ללכת, בעטתי בקירות וביקשתי כדורי הרגעה כמו שנתנו לי במיון, לא הלך. היא אמרה שאני חייב להגיע.
בכל מקרה, עכשיו התקשר אלי המפקד, אמר שאני צריך להקלט לפני קבן. אמרתי לו שאני לא מוכן להקלט לפני שאני רואה קבן. הוא אמר לי שאין טעם לבוא, ושהוא רושם לי נפקדות. הוא יכול לעשות את זה? אני יכול לקבול אותו על זה? ביקשתי כבר מיום ראשון קבן, ואני לא מוכן לחתום טופס טיולים (שברור שיתקע אותי) לפני שהקבן משחרר אותי מהיחידה.
אני באמת באמת לא יודע מה לעשות, לא בא לי לנסוע שעתיים לשבטה כדי לחזור ולעשות בלאגנים. אני מעדיף להגיע למיון היום ולהתאשפז מאשר לעשות את כל הבעיות מחר, מצידי שהבית חולים יעמוד מול שיבטה.