הודעה על ידי יוסריאן » 27 אוגוסט 2012 18:29
ערב טוב
(אני מביא את הסיפור האישי החפרני שלי כי אני חושב שהוא רלוונטי לסוג העזרה שאני זקוק לה, אם אין לכם כוח לקרוא תדלגו לפסקה הבאה)
אני טירון בבא"ח גולני, התגייסתי בגיוס אוג' קרבי האחרון, אני יכול לכתוב כאן הודעה כרגע כי אני בגימלים של יומיים על מחלה (אמיתית, מה שקצת מוציא את העוקץ מהגימל...)
אני רוצה לצאת מהצבא מאוד, אבל אני חושש שהעניין במקרה שלי עלול להיות סבוך במקצת. אני לא מכיר אף אדם שאני יכול לדבר איתו על הנושא, בחיפוש בגוגל מצאתי את האתר הזה ואני מקווה שתוכלו לעזור לי.
למה אני רוצה לצאת מהצבא?
ממניעים פציפיסטיים, אני מאמין מכל הלב שזה דבר רע שהורס את העולם כבר אלפי שנים ושאסור לי מוסרית לקחת בזה חלק. זה לא בגלל המצב בשטחים מהבחינה הזאת שאמנם זה מפריע לי מאוד, אבל הייתי רוצה להשתחרר מהצבא גם אם היינו נסוגים לקווי 67'.
למה התגייסתי לקרבי?
הדבר שאני הכי אוהב לעשות, יותר מהכל, הוא לטייל עם גיטרה, במיוחד ברמת הגולן. הייתי שבוי בקונספציה, על פיה יש כשל מוסרי אישי בכך שאטייל לי בגולן בזמן שהסיבה לכך שאני יכול לעשות את זה בבטחה, היא שחיילים קרביים שומרים על הגבול. אמרתי לעצמי שאמנם צבא ומלחמה זה נורא ואיום והורס את העולם, אבל שאני חי במציאות של איום קיומי ולכן צבא זה רע הכרחי, ואם אני מסוגל לשרת בקרבי אז חובתי המוסרית היא לעשות זאת, גם אם אני מתעב בכל נפשי את העניין.
בחצי שנה האחרונה הלכה הקונספציה הזאת ונסדקה לאט לאט, עכשיו, חודש וקצת אחרי הגיוס שלי, היא כבר מנותצת לחלוטין.
לפני שבועיים בערך ביקשתי לצאת מקרבי, איפשהו עדיין הקונספציה שלטה בי ואמרתי לעצמי שגם אם אני לא מסוגל לשרת את השירות הקרבי כי הוא מנוגד מדי אלי נפשית, כל עוד אני חי במדינה הזאת אני מוכרח לתת את חלקי בצבא בצורה כלשהי, ושאם המציאות הזאת לא מוצאת חן בעיני, אז המעשה המוסרי לעשות הוא לברוח מהמציאות הזאת אל מציאות אחרת נטולת תודעת מלחמה, כמו אוסטרליה וכו', אבל לחו"ל אני לא רוצה כרגע ללכת (אם כי זו גם פנטזיה מושכת מאוד).
אחרי כמה ימים של מחשבות בנושא הגעתי למסקנה שיש אפשרות אחרת, מכיוון שאני כן רואה ערך גדול בתרומה אזרחית לחברה, ולצאת מהצבא וללכת לשירות לאומי במקום היא אופציה שאני לגמרי יכול לחיות איתה בשלום, מוסרית. אז החלטתי שאני רוצה לצאת מהצבא וללכת לשירות לאומי.
עכשיו השאלה היא, איך אני עושה את זה?
כרגע עומדים להעביר אותי לקורס תקשוב כלשהו בחטיבה, אז אם צריך לעשות בעיות אחכה עד שיעבירו אותי לשם (אמרו לי ב9.9, זה תפקיד של תומך לחימה).
בעקרון אני בריא, ושמעתי שהסיכוי לצאת על רפואי אם אין לך משהו אמיתי הוא קלוש. הבנתי שהאופציות הן כנראה או לצאת אחרי מלא כלא על אי התאמה, או להשיג 21 נפשי, או לצאת על מצפון, אבל שהסיכויים לזה קלושים מאוד, אני צודק?
אני מעדיף את האופציה השנייה, א' כי אני אשמח לא לשבת בכלא שנתיים, וב' אני בדכאון עמוק מאז שאני בצבא, לעיתים קרובות אני מוצא עצמי מייחל לכך שהרכב יעשה עכשיו תאונת דרכים או שיגלו אצלי מחלה כרונית ואצא מכאן.
אבל יש כמה בעיות עם הקטע של הדכאוני. ראיתי קב"ן שבועיים אחרי תחילת השרות שנתן לי קה"ס 40, אבל אני נבהלתי מלצאת פתאום מקרבי, עוד לא חשבתי על זה מספיק והתעקשתי שיחזיר אותי, ולכן קיבלתי קה"ס 20 לבסוף. בנוסף יצאתי לגיבוש יח"טיות, ושני הדברים האלה מעידים כביכול על מוטיבציה לשרת. בנוסף אני גם, באמת לא נעים לומר, חייל טוב, עם נתונים גבוהים ומתאם קצונה גבוה וכל זה, אני חושש שהצבא יתעקש עלי. בעיה נוספת (אני חושב, אני לא מכיר איך עובד קב"ן לכן אני פונה לעזרה) היא שיש לי חברה והיחסים בינינו טובים, מה שלדעתי ממש לא מתאים לדמות של אדם דיכאוני, וכבר סיפרתי את זה לקב"ן שנתן לי קה"ס.
אם אני אומר שנפרדתי ממנה, בודקים את זה איכשהו? או שאולי זה בכלל לא משפיע? כי אני באמת בדכאון עמוק כשאני נמצא בבסיס, אבל ברגע שאני חוזר הביתה או לחברה שלי אני די שמח.
אחרי כל הרקע שהבאתי על הסיפור שלי, מה תהיה הדרך בה אוכל לצאת מהצבא?
ללכת על הדכאון? ואם כן איך עושים את זה? מבקשים קב"ן באיזו עילה? להגיד שאני רוצה לצאת מהצבא? האם לספר לקב"ן שאני פצפיסט וטבעוני (את זה הוא לא יודע) או שזה רק יפגום בסיכויים? האם צריך פשוט לספר את כל הפרטים האמיתיים? שאני אוהב את החיים אבל כשאני בצבא אני חושב ברצינות על למות? זאת אומרת, האם להגיד לקב"ן שאני רוצה לצאת מהצבא כי אני בדכאון זה תופס או שאמורים להראות אפאתיות מוחלטת?
משהו שחשבתי עליו, אני דתל"ש, אולי אפשר לשחק משהו בכיוון של "התנצרתי" "אני מאמין בבודהה" "לא אללה אלה אללה ומוחמד רסול אללה"? זה עובד?
בקיצור, ההודעה מבולבלת כי אני מבולבל ולא כ"כ יודע איך להתחיל. שורה תחתונה - אני רוצה לצאת מהצבא, ואני זקוק לעזרה, אשמח אם מישהו כאן יכול לעזור.
2 שאלות לסיום:
לשירות לאומי לא אכפת למה קיבלת פטור מהצבא, נכון?
והאם יש לתנועה טלפון, או מישהו שאפשר להתקשר אליו, להתייעץ איתו?
תודה שקראתם עד לכאן...
ערב טוב
(אני מביא את הסיפור האישי החפרני שלי כי אני חושב שהוא רלוונטי לסוג העזרה שאני זקוק לה, אם אין לכם כוח לקרוא תדלגו לפסקה הבאה)
אני טירון בבא"ח גולני, התגייסתי בגיוס אוג' קרבי האחרון, אני יכול לכתוב כאן הודעה כרגע כי אני בגימלים של יומיים על מחלה (אמיתית, מה שקצת מוציא את העוקץ מהגימל...)
אני רוצה לצאת מהצבא מאוד, אבל אני חושש שהעניין במקרה שלי עלול להיות סבוך במקצת. אני לא מכיר אף אדם שאני יכול לדבר איתו על הנושא, בחיפוש בגוגל מצאתי את האתר הזה ואני מקווה שתוכלו לעזור לי.
למה אני רוצה לצאת מהצבא?
ממניעים פציפיסטיים, אני מאמין מכל הלב שזה דבר רע שהורס את העולם כבר אלפי שנים ושאסור לי מוסרית לקחת בזה חלק. זה לא בגלל המצב בשטחים מהבחינה הזאת שאמנם זה מפריע לי מאוד, אבל הייתי רוצה להשתחרר מהצבא גם אם היינו נסוגים לקווי 67'.
למה התגייסתי לקרבי?
הדבר שאני הכי אוהב לעשות, יותר מהכל, הוא לטייל עם גיטרה, במיוחד ברמת הגולן. הייתי שבוי בקונספציה, על פיה יש כשל מוסרי אישי בכך שאטייל לי בגולן בזמן שהסיבה לכך שאני יכול לעשות את זה בבטחה, היא שחיילים קרביים שומרים על הגבול. אמרתי לעצמי שאמנם צבא ומלחמה זה נורא ואיום והורס את העולם, אבל שאני חי במציאות של איום קיומי ולכן צבא זה רע הכרחי, ואם אני מסוגל לשרת בקרבי אז חובתי המוסרית היא לעשות זאת, גם אם אני מתעב בכל נפשי את העניין.
בחצי שנה האחרונה הלכה הקונספציה הזאת ונסדקה לאט לאט, עכשיו, חודש וקצת אחרי הגיוס שלי, היא כבר מנותצת לחלוטין.
לפני שבועיים בערך ביקשתי לצאת מקרבי, איפשהו עדיין הקונספציה שלטה בי ואמרתי לעצמי שגם אם אני לא מסוגל לשרת את השירות הקרבי כי הוא מנוגד מדי אלי נפשית, כל עוד אני חי במדינה הזאת אני מוכרח לתת את חלקי בצבא בצורה כלשהי, ושאם המציאות הזאת לא מוצאת חן בעיני, אז המעשה המוסרי לעשות הוא לברוח מהמציאות הזאת אל מציאות אחרת נטולת תודעת מלחמה, כמו אוסטרליה וכו', אבל לחו"ל אני לא רוצה כרגע ללכת (אם כי זו גם פנטזיה מושכת מאוד).
אחרי כמה ימים של מחשבות בנושא הגעתי למסקנה שיש אפשרות אחרת, מכיוון שאני כן רואה ערך גדול בתרומה [b]אזרחית[/b] לחברה, ולצאת מהצבא וללכת לשירות לאומי במקום היא אופציה שאני לגמרי יכול לחיות איתה בשלום, מוסרית. אז החלטתי שאני רוצה לצאת מהצבא וללכת לשירות לאומי.
עכשיו השאלה היא, איך אני עושה את זה?
כרגע עומדים להעביר אותי לקורס תקשוב כלשהו בחטיבה, אז אם צריך לעשות בעיות אחכה עד שיעבירו אותי לשם (אמרו לי ב9.9, זה תפקיד של תומך לחימה).
בעקרון אני בריא, ושמעתי שהסיכוי לצאת על רפואי אם אין לך משהו אמיתי הוא קלוש. הבנתי שהאופציות הן כנראה או לצאת אחרי מלא כלא על אי התאמה, או להשיג 21 נפשי, או לצאת על מצפון, אבל שהסיכויים לזה קלושים מאוד, אני צודק?
אני מעדיף את האופציה השנייה, א' כי אני אשמח לא לשבת בכלא שנתיים, וב' אני בדכאון עמוק מאז שאני בצבא, לעיתים קרובות אני מוצא עצמי מייחל לכך שהרכב יעשה עכשיו תאונת דרכים או שיגלו אצלי מחלה כרונית ואצא מכאן.
אבל יש כמה בעיות עם הקטע של הדכאוני. ראיתי קב"ן שבועיים אחרי תחילת השרות שנתן לי קה"ס 40, אבל אני נבהלתי מלצאת פתאום מקרבי, עוד לא חשבתי על זה מספיק והתעקשתי שיחזיר אותי, ולכן קיבלתי קה"ס 20 לבסוף. בנוסף יצאתי לגיבוש יח"טיות, ושני הדברים האלה מעידים כביכול על מוטיבציה לשרת. בנוסף אני גם, באמת לא נעים לומר, חייל טוב, עם נתונים גבוהים ומתאם קצונה גבוה וכל זה, אני חושש שהצבא יתעקש עלי. בעיה נוספת (אני חושב, אני לא מכיר איך עובד קב"ן לכן אני פונה לעזרה) היא שיש לי חברה והיחסים בינינו טובים, מה שלדעתי ממש לא מתאים לדמות של אדם דיכאוני, וכבר סיפרתי את זה לקב"ן שנתן לי קה"ס.
אם אני אומר שנפרדתי ממנה, בודקים את זה איכשהו? או שאולי זה בכלל לא משפיע? כי אני באמת בדכאון עמוק כשאני נמצא בבסיס, אבל ברגע שאני חוזר הביתה או לחברה שלי אני די שמח.
אחרי כל הרקע שהבאתי על הסיפור שלי, מה תהיה הדרך בה אוכל לצאת מהצבא?
ללכת על הדכאון? ואם כן איך עושים את זה? מבקשים קב"ן באיזו עילה? להגיד שאני רוצה לצאת מהצבא? האם לספר לקב"ן שאני פצפיסט וטבעוני (את זה הוא לא יודע) או שזה רק יפגום בסיכויים? האם צריך פשוט לספר את כל הפרטים האמיתיים? שאני אוהב את החיים אבל כשאני בצבא אני חושב ברצינות על למות? זאת אומרת, האם להגיד לקב"ן שאני רוצה לצאת מהצבא כי אני בדכאון זה תופס או שאמורים להראות אפאתיות מוחלטת?
משהו שחשבתי עליו, אני דתל"ש, אולי אפשר לשחק משהו בכיוון של "התנצרתי" "אני מאמין בבודהה" "לא אללה אלה אללה ומוחמד רסול אללה"? זה עובד?
בקיצור, ההודעה מבולבלת כי אני מבולבל ולא כ"כ יודע איך להתחיל. שורה תחתונה - אני רוצה לצאת מהצבא, ואני זקוק לעזרה, אשמח אם מישהו כאן יכול לעזור.
2 שאלות לסיום:
לשירות לאומי לא אכפת למה קיבלת פטור מהצבא, נכון?
והאם יש לתנועה טלפון, או מישהו שאפשר להתקשר אליו, להתייעץ איתו?
תודה שקראתם עד לכאן...
