תודה על התמיכה, למזלי אני יודע שאני יכול להיות נחוש במטרה למרות שלפעמים אני פשוט דופק את הראש בקיר, ולמזלי אני החלטתי ואני שלם על החלטתי לא להתגייס מסיבות אילו ואחרות, ואני יודע שבסופו של דבר אני אקבל את שלי.

blah כתב:אני סתם אפס שלא יכול לעמוד על שלו, אף אחד לא רוצה לקשיב לי וסתם מתרתרים אותי, אולי לא מגיע לי שיחרור, אולי מגיע לי לשרת ולהתאבד במהלך השירות שלי

אולי עצם חוויית הגיוס תעזור לך בנושא הבטחון העצמי.
לא מעט חבר'ה התגייסו ביישנים וקיבלו זוג במהלך השירות.

אני סתם אפס שלא יכול לעמוד על שלו, אף אחד לא רוצה לקשיב לי וסתם מתרתרים אותי, אולי לא מגיע לי שיחרור, אולי מגיע לי לשרת ולהתאבד במהלך השירות שלי

לקרוא ספרים, לטייל, לטפל בעצמך, לנסות קורס כזה או אחר, לנסות דברים פה ושם.
צודק, התבלין

בלי קשר לנושא הצבאי, זה לא בושה לקחת כדורים בשביל לטפל במצב נפשי.
ושנית אתה יכול לנצל את החצי שנה הזאתי בשביל לעבוד, ללמוד לפסיכומטרי, אולי גם לטוס לחו"ל..

פרופילניק כתב:הבעיה היא דווקא הפוכה, מלש"בים שהגיוס שלהם קרוב כנראה לא יספיקו לקבוע קב"ן (סחבת).

זה ממש לא ככה, אני שלחתי חו"ד שבוע לפני הגיוס וקיבלתי קב"ן יומיים אחרי. הם חייבים לכסת"ח.

ברור שאנחנו לא אומרים שבצבא יהיה יותר טוב, אלא רק שזה היה נשמע ככה שהוא רוצה ללכת כבר לצבא אחרת הוא ישתגע בבית.


לפותח הדיון, גם אם נרגעת עכשיו זה נשמע שאתה במצב לא טוב. אני מקווה שתשתחרר בקרוב, אבל בלי קשר אני עוד יותר מקווה שתרגיש טוב ותתחיל לחיות חיים טובים ובשביל זה אתה צריך לדאוג לעצמך

המשוגע כתב:חח גם אני הבנתי כמו דונגל שהחיים קשים לך בלי קשר לצבא אז להיפך הצבא רק יכול לעזור לך איך תשרוד את כל החיים ?

אבל מי אמר שבצבא יהיה לו יותר טוב, אולי להפך?

פרופילניק, תודה רבה עשית לי את היום יותר שמח. עכשיו רק נשאר לדבוק במטרה!

אני השתחררתי בלי שנקבע לי תאריך גיוס, אבל הייתי בכיתה י"א, אז הגיוס היה יכול להיות רק יותר משנה אחר כך - ולא מרחו אותי בכלל (צו ראשון => חודש => קב"ן => חודש וחצי => פסיכיאטר והמלצה לשחרור, משם לקח זמן עד לוועדה ללא נוכחות ולפטור בדואר אבל זה כבר לא שינה). יש הרבה מקרים כאלה, ובכלל, המטרה של הקב"ן כשאתה מלש"ב היא לקבוע האם אתה כשיר לשירות, לא באמת לטפל בבעיה שלך, וחוץ מזה, קב"ן רגיל לא יכול להמליץ על כדורים, רק פסיכיאטר. לכן נראה לי שאין לך מה לדאוג בנושא, אלא אם כן הבעיה שלך לא מספיק חמורה, ואז בכל מקרה לא היו משחררים אותך. הבעיה היא דווקא הפוכה, מלש"בים שהגיוס שלהם קרוב כנראה לא יספיקו לקבוע קב"ן (סחבת).

יכול להיות. מה שאני כן יודע שאיך שאני מרגיש עכשיו זה בגלל הצבא, הוא מכניס אותי לדיכאון, בזמן האחרון הם מתקשרים כל הזמן, רוצים ממני כל מיני דברים וזה מדכא אותי.

חח גם אני הבנתי כמו דונגל שהחיים קשים לך בלי קשר לצבא אז להיפך הצבא רק יכול לעזור לך איך תשרוד את כל החיים ?

אז אתה צודק, לא הבנתי אותך כלכך טוב.
אבל אז עולה בי השאלה - מה זה קשור לצבא ?
אתה מתאר מצב שבו החיים קשים לך ללא קשר לצבא.

אני מבין נכון?

תודה על התגובה.

לא ממש הבנתי את התשובה לשאלה שלי מהתגובה שלך. הבעיה שלי זה לא הכדורים, הפחד שלי שהצבא יתחיל לנפנף אותי כי יש לי עוד הרבה זמן לגיוס. זה היה יכול להיות סבבה, הייתי יכול להמתין חצי שנה ולהתחיל את התהליך מחדש, אך אני לא חושב שאני מסוגל לשרוד את החצי שנה, אם עד עכשיו היו לי לימודים לפחות שבצורה מסויימת נתנו גוון לחיי האפורים, עכשיו אין אותם יותר, אין לי חברים שאיתם אני יכול לצאת (ולא שזה מעניין אותי) והדבר היחידי שאני עושה בבית זה יושב מול המחשב וישן, ואין מצב שאני אשרוד חצי שנה במצב הזה...

"עדיף" להתאבד? מה אתה מרוויח מזה?
אם אתה במצב שאתה באמת שוקל את זה, אתה תצטרך לטפל בעצמך אחרכך. אתה מוזמן לבוא לכאן ולדבר תמיד.

בכלאופן, אין עם זה שום בעיה, אתה יכול להתנגד לכדורים (ואם ההורים בעניין, אז שיתקשרו ויגידו במפורש שהם מתנגדים לזה, ואצלכם במשפחה לא בולעים כדורים וכל מיני שטויות כאלה) ודבר שני, אתה יכול להגיד שאתה בולע ולא לבלוע.

כן אני יודע שאני מפגין חולשה, ושזה לא מקובל, ושאני צריך לדבוק במטרה ולדעת שאצליח, אבל אני בן אדם וקיים בי פחד.
הסיפור הוא כזה: היה אמור להיות לי גיוס בעוד כחודש, הצבא החליט לדחות אותו לבעוד כחצי שנה. נודע לי על זה לא מזמן. בקרוב יש לי פסיכי שאני בטוח ומאמין שיתן לי חו"ד מספקת (פגישה שנייה עם הפיסיכ, בראשונה הוא סירב לתת). הוא כמובן לא ידע על דחיית הגיוס ומבחינתו אני מתגייס בעוד כחודש. הקבן לעומת זאת כן יכול לדעת את הפרט הזה ולכן מדאיג אותי שיתחילו לטרטר אותי לכל מיני טיפולים ולנפנף בתירוצים של "יש לך עוד זמן, תבלע כדורים בנתיים" וכדומה. האם זה יכול להוות בעיה? אני אצטרך לסבול עוד חצי שנה? אולי עדיף לי כבר להיתאבד?