הודעה על ידי אורח » 01 נובמבר 2009 21:09
אבל אז אתה סותר את עצמך. להתחבר לעצמך לא אומר לא לעשות כלום בחיים ורק "צ'יל אאוט" כל הזמן. לא יודע איך אנשים מתבלבלים בעניין הזה.
אני די בטוח שאם תתחיל בסגנון חיים של לא לעשות כלום אתה תגלה שאתה נהיה עוד יותר ממורמר וזה לא מה שאמרתי.
מה שאמרתי זה שאני מאמין שיש לך את היכולת להרגיש טוב בלי קשר למסגרות חיצוניות.
אני ממש לא בעד עבודה של 24/7 או משהו כזה, אבל גם לא לעשות כלום לא ייתן לך כלום ככה סתם. העובדה שאנשים עושים את זה, זה בגלל שהם "מחפשים" את עצמם, וזה עניין די מוכר לכולם.
אישית, אני לא מאמין במן "טוב" או "רע" אוניברסליים. אני לא מאמין שיש מטרה שיש לאדם בראש והיא נעלה מעל הכל. אני רואה חיים ותכונה, וזה מה שיש.
אני מנסה להפנים את זה. להבין באמת שזה הכל. להיפטר מהחובות והזכויות שלי שאיך שהוא אדם חושב שיש או אין לא.
להיות חופשי, אתה יודע.
זה תהליך, אם זה בגלל קורה. וגם אז, אל תשאל אותי אם זה מצליח כי אני לא יודע. אבל זה מרגיש לי נכון ונראה לי נכון מהבחינה ההגיונית.
משם, אתה יכול לצמוח - להתבטא, לעשות, סתם להרגיש טוב, ללכת, לטייל, לשתול, לבנות, להמציא, להקים משפחה, לא להקים משפחה.
איך שאתה רוצה.
העובדה שמשהו מטריד את רוב האנשים צריכה להדליק נורה אדומה. אז כשזה נדלק - או שלא עושים כלום ושוקעים במרירות (ותאמין לי שהייתי שם), או שנהיים דתיים מסוג כלשהו (כי זה פותר מספר שאלות, גם אם לא את כולן), או שמנסים דברים אחרים.
מה עוד אפשר לעשות, בינינו? אין פה קסמים
אבל אז אתה סותר את עצמך. להתחבר לעצמך לא אומר לא לעשות כלום בחיים ורק "צ'יל אאוט" כל הזמן. לא יודע איך אנשים מתבלבלים בעניין הזה.
אני די בטוח שאם תתחיל בסגנון חיים של לא לעשות כלום אתה תגלה שאתה נהיה עוד יותר ממורמר וזה לא מה שאמרתי.
מה שאמרתי זה שאני מאמין שיש לך את היכולת להרגיש טוב בלי קשר למסגרות חיצוניות.
אני ממש לא בעד עבודה של 24/7 או משהו כזה, אבל גם לא לעשות כלום לא ייתן לך כלום ככה סתם. העובדה שאנשים עושים את זה, זה בגלל שהם "מחפשים" את עצמם, וזה עניין די מוכר לכולם.
אישית, אני לא מאמין במן "טוב" או "רע" אוניברסליים. אני לא מאמין שיש מטרה שיש לאדם בראש והיא נעלה מעל הכל. אני רואה חיים ותכונה, וזה מה שיש.
אני מנסה להפנים את זה. להבין באמת שזה הכל. להיפטר מהחובות והזכויות שלי שאיך שהוא אדם חושב שיש או אין לא.
להיות חופשי, אתה יודע.
זה תהליך, אם זה בגלל קורה. וגם אז, אל תשאל אותי אם זה מצליח כי אני לא יודע. אבל זה מרגיש לי נכון ונראה לי נכון מהבחינה ההגיונית.
משם, אתה יכול לצמוח - להתבטא, לעשות, סתם להרגיש טוב, ללכת, לטייל, לשתול, לבנות, להמציא, להקים משפחה, לא להקים משפחה.
איך שאתה רוצה.
העובדה שמשהו מטריד את רוב האנשים צריכה להדליק נורה אדומה. אז כשזה נדלק - או שלא עושים כלום ושוקעים במרירות (ותאמין לי שהייתי שם), או שנהיים דתיים מסוג כלשהו (כי זה פותר מספר שאלות, גם אם לא את כולן), או שמנסים דברים אחרים.
מה עוד אפשר לעשות, בינינו? אין פה קסמים
